תירוצים רבים על קושיה אחת

[מבקש חכמה]

ידועה כוחם של גדולי ישראל שתירצו תירוצים רבים על אותה קושיה, ומוכרים חיבוריו של ר"י ענגיל.

נתקלתי כעת בחיבור בלתי מוכר משפטי בני אדם מהרב ראובן גליק, המציע 100 תירוצים לקושיה- http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=99 (ציינתי להיברו שכולם יוכלו לעיין, ונמצא גם באוצר , בהיברו יש חלקים א-ד (וכן שני ספרים הנקראים ה וו' בשם שעשועי בני אדם, באוצר יש א וד-ה)
ובחלק ה שלו, המצוי באוצר (ולא בהיברו), ממשיך ומוסיף עוד 8 תירוצים.

[יצא מפי]

בהשראת שבועות, מתאים להוסיף שלפני כמה שנים יצא קונטרס בשם 'מטעמי משה' ובו כמאה ושמונים טעמים למנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות, מלוקט הכל מספרים וסופרים.
כמו כן באחד מספריו של בעל השבט מוסר ראיתי פעם שמביא כשבעים טעמים למנהג קריאת רות בשבועות.
ולהזכיר גם את הספר 'מנחת חיים' (נמצא באוצר) בו יש כמאה ואחד תירוצים על דברי רש"י בבראשית שכאשר יוסף נפגש עם יעקב קרא יעקב קריאת שמע.
ואייך אפשר להתעלם מקושייתו הנודעת של הב"י בחנוכה, שכבר יצא ספר עם חמש מאות תירוצים (!).

[חיס]

בהשראת שבועות, מתאים להוסיף שלפני כמה שנים יצא קונטרס הרבה תירוצים על הקושיות המג"א איך אומרים זמן מתן תורתינו וכו'

[תוכן]

יש גם את גבורות שמונים לר' יוסף ענגל. וגם הספרים שיצאו לאור על קושית הבית יוסף בענין חנוכה.

[עשוי לנחת]

ולהזכיר גם את הספר 'מנחת חיים' (נמצא באוצר) בו יש כמאה ואחד תירוצים על דברי רש"י בבראשית שכאשר יוסף נפגש עם יעקב קרא יעקב קריאת שמע.

לא היה משהו גם 'ויבך יוסף' בענין זה?

[בר ששת]

בהשראת שבועות, מתאים להוסיף שלפני כמה שנים יצא קונטרס הרבה תירוצים על הקושיות המג"א איך אומרים זמן מתן תורתינו וכו'

הספר נקרא 'נר למאה' ומחברו מניו יורק זעלצער, שחיבר את 'נר למאה' המפורסם במאה תשובותיו על קושיית הבית יוסף.

[בר ששת]

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות, ולא 100 תירוצים על קושיה אחת אמיתית.

ובאמת משפט זה מקהה מעט את השנינות שיש בספרים כגון אלו. שכן ריבוי תירוצים, במובן מסוים רק מדגישים את טיב הקושיה.
לאחר 500 התירוצים על קושיית הב"י, ניתן לקלוט עד כמה היא קושיא אלימתא. שכל פעם מחדש חשים צורך להתעמת איתה.
זאת ועוד, שבאיזשהו מקום כל-כך הרבה תירוצים בהכרח מאלצים להביא גם תירוצים מאולצים ופחות טובים, שיקדמו את המחבר
על המספר העגול 100 או 500 או כל מספר משמעותי שגמר אומר מראש. (לא מצאנו ספר של 378 תירוצים...).

[עשוי לנחת]

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות, ולא 100 תירוצים על קושיה אחת אמיתית.

ובאמת משפט זה מקהה מעט את השנינות שיש בספרים כגון אלו. שכן ריבוי תירוצים, במובן מסוים רק מדגישים את טיב הקושיה.
לאחר 500 התירוצים על קושיית הב"י, ניתן לקלוט עד כמה היא קושיא אלימתא. שכל פעם מחדש חשים צורך להתעמת איתה.
זאת ועוד, שבאיזשהו מקום כל-כך הרבה תירוצים בהכרח מאלצים להביא גם תירוצים מאולצים ופחות טובים, שיקדמו את המחבר
על המספר העגול 100 או 500 או כל מספר משמעותי שגמר אומר מראש. (לא מצאנו ספר של 378 תירוצים...).

אכן, וכמדומה שבספר עם התירוצים על קו' הב"י כבר חילקו לחמש מדורים או משהו כזה, כלומר מדובר בחמש תירוצים מרכזיים, רק שכל ספר אמר את זה עם קנייטש אחר, והרי לך חמש מאות ואולי אפי' אלף תירוצים...

[מבקש חכמה]

אזכיר גם את קבא דקושייתא שיצא עם המון תירוצים ע"י רד"א מנדלבוים.

[לייטנר]

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות

התער של אוקאם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%90%D7%9D

[בר ששת]

אזכיר גם את קבא דקושייתא שיצא עם המון תירוצים ע"י רד"א מנדלבוים.

הכי קרא שמו 'לוגא דתירוצא'.

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות

התער של אוקאם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%90%D7%9D

ייש"כ. מחכים.

[איש_ספר]

שערי ציון - קושיא אחת מפורסמת בחמישים פנים
ידוע מה שאמר הרב מטשעבין על גבורות שמונים של ר' יוסף ענגיל, שסדר הדברים לא היה שנתאספו אצלו שמונים תירוצים ואז קרא לספרו גבורות שמונים, אלא להיפך, מתחילה עלה בדעתו לקרוא לספרו גבורות שמונים, ולכן כלל בספרו רק שמונים פירוקים, ואילו היה קורא לחיבורו 'גבורות מאה' היה כותב בו מאה ישובים...
----
בקרוב יעלו לאוצר עוד ספרים של ר' ראובן גליק. יהודי מיוחד ומעניין. תלמיד של רא"ב קאמאי, ובכמה מקומות מביא דברים ממנו.
הגאון ר"ד חנזין מפ"ת, היה תלמידו, ובספר שיצא עליו (יש באוצר), יש תמונה שלו.

ללא שם.png (67.5 KiB) נצפה 7143 פעמים

[מעיין]

ספר עולת נדבה להרב בראווער ברוקלין נוא יארק
כמדומה מאה תירוצים על קושי' בסוגי' השוחט עולת נדבה

[מעיין]

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות, ולא 100 תירוצים על קושיה אחת אמיתית.

לענין שנגעת בו אם יש גריעותא בזה להרבות במהלכים או בתירוצים, בגמ' יש מאות פעמים איבעית אימא, ויש על זה כללים איזה עיקר, ואם שתיהן צריכין, גם במפרשי רש"י הקדמונים נמצא למכביר לפרש כשרש"י מביא ד"א למה שתיהן צריכין
וידוע דברי הרמב"ן בהקדמתו למלחמות שאין התורה כחכמת התשבורת שיש עליהן מופת חותך
מ"מ כמדומה בבריסק הקפידו שלא להרבות בתירוצים, וגם את התירוץ האמיתי להרצות אותו על נכון אל הנקודה

וכמו שבתירוצים נמצא ריבוי, נמצא לפעמים קושיות שהם על דרך זו, כמו קושי' הנפלאה של המנחת חינוך שהוא בנוי מכמה הקדמות להוציא הקושי' לאורה, והם אחד מדרכי התורה וקוב"ה חדי בפלפולא

[חיס]

ספר עולת נדבה להרב בראווער ברוקלין נוא יארק
כמדומה מאה תירוצים על קושי' בסוגי' השוחט עולת נדבה

ספר עולת נדבה : ...על דברי הגמרא השוחט עולת נדבה ביו"ט וסוגיא דמתוך במסכת ביצה, דף יב ע"א, ובו שמונים תירוצים על קושית התוספות שם...סברות חידושים ופלפולים בהרבה ענינים בש"ס ופוסקים הרב ישעיה צבי בראווער ‬

[חיס]

בהשראת שבועות, מתאים להוסיף שלפני כמה שנים יצא קונטרס בשם 'מטעמי משה' ובו כמאה ושמונים טעמים למנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות, מלוקט הכל מספרים וסופרים.
כמו כן באחד מספריו של בעל השבט מוסר ראיתי פעם שמביא כשבעים טעמים למנהג קריאת רות בשבועות.
ולהזכיר גם את הספר 'מנחת חיים' (נמצא באוצר) בו יש כמאה ואחד תירוצים על דברי רש"י בבראשית שכאשר יוסף נפגש עם יעקב קרא יעקב קריאת שמע.
ואייך אפשר להתעלם מקושייתו הנודעת של הב"י בחנוכה, שכבר יצא ספר עם חמש מאות תירוצים (!).

בספר מטעמי משה יש פ"א טעמים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.
בספר מנחת חיים יש צ' ביאורים וכו'.

[איש_ספר]

בהסכמה לשו"ת בנין צבי מייזליש ח"ב, כותב המסכים (בעל הר שפר להוריות) שבמיוחד התפעל מחריפותו בקונטרס ובו מאה תירוצים לקושיא אחת.. אבל בשו"ת עצמו לא מצאתי לפו"ר.

[חיס]

בהסכמה לשו"ת בנין צבי מייזליש ח"ב, כותב המסכים (בעל הר שפר להוריות) שבמיוחד התפעל מחריפותו בקונטרס ובו מאה תירוצים לקושיא אחת.. אבל בשו"ת עצמו לא מצאתי לפו"ר.

ראה כאן
חידושי בנין צבי : יסודו ליישב ע"ד החידוד והפלפול גמרא ... במסכת ברכות דף ל"א בק"ב אופנים שונים ... בענין שחיטה כשירה בזר ובהרבה עניני קדשים והמסתעפים : ונספח אליו קונטרס דבר צבי על תפלות חכמי התלמוד במסכת ברכות דף ט"ז הנהוג ללמדו בשמחת תורה בנעילת החג בק"ב אנפין / ... אשר השאיר אחריו ... כ"ק אאמו"ר מרן צבי הירש מייזליש ; ... יצא לאור ע"י בני המחבר תשמ"א ‬

[חיס]

ראה עוד ספר "אוצר הברית והדרוש" מאה ואחד פירושים על ברכת הברית

[ארי במסתרים]

בספר טל נתן להגאון המפורסם ר' נתן גשטטנר זצ"ל יש תירוצים על כל אבות מלאכות שבת ליישב הקושיא איך קיימו האבות את כל התורה הרי גוי ששבת חייב מיתה, ותי' על כל מלאכה איך יכול להיות שכשישראל יעשה אותה לא יהיה מלאכה וכשגוי יעשה אותה יהיה מלאכה
ראו כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=390

[אברימי]

ידוע מה שאמר הרב מטשעבין על גבורות שמונים של ר' יוסף ענגיל, שסדר הדברים לא היה שנתאספו אצלו שמונים תירוצים ואז קרא לספרו גבורות שמונים, אלא להיפך, מתחילה עלה בדעתו לקרוא לספרו גבורות שמונים, ולכן כלל בספרו רק שמונים פירוקים, ואילו היה קורא לחיבורו 'גבורות מאה' היה כותב בו מאה ישובים...

ספר זה סובב סביב הקושיא על סוטה שיכולה לחד מ"ד לפגל מנחתה ושוב לא יבדקוה המים. ומטו משמיה דהגאון רי"ח זוננפלד שסוטה בגימטריא 80 וע"כ נקבע מספר זה לתירוצים על קושיא זו. ודפח"ח.

[יצא מפי]

בהשראת שבועות, מתאים להוסיף שלפני כמה שנים יצא קונטרס בשם 'מטעמי משה' ובו כמאה ושמונים טעמים למנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות, מלוקט הכל מספרים וסופרים.
כמו כן באחד מספריו של בעל השבט מוסר ראיתי פעם שמביא כשבעים טעמים למנהג קריאת רות בשבועות.
ולהזכיר גם את הספר 'מנחת חיים' (נמצא באוצר) בו יש כמאה ואחד תירוצים על דברי רש"י בבראשית שכאשר יוסף נפגש עם יעקב קרא יעקב קריאת שמע.
ואייך אפשר להתעלם מקושייתו הנודעת של הב"י בחנוכה, שכבר יצא ספר עם חמש מאות תירוצים (!).

בספר מטעמי משה יש פ"א טעמים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.
בספר מנחת חיים יש צ' ביאורים וכו'.

לגבי 'מנחת חיים' אתה צודק, כך היה בזכרוני. [אמנם 'יחי ההבדל הקטן'].
ולגבי 'מטעמי משה' - כנראה יש בידך את המהדורה הישנה. בידי יש מהדו"ח משנת תשס"ח (שנערך ע"י הרב מנחם גרוסמן) ובו כמאה שישים ותשע טעמים.
[ואם כן יש לנו קצת תשובה לטענת בר ששת, על המספרים העגולים].

לעת עתה מחיפוש באוצר מצאתי כמה ספרים נוספים.

ספר 'מאה שערים' - מאה תי' על קושיא אחת. חיברו רבי יצחק בצלאל מורגנשטרן (נכד האדמו"ר ר' חנוך העניך מאלכסנדר).

ספר 'קרנות המזבח' - לתרץ את קושיית התוספות במנחות דף כב בסוגיא דאין דם מבטל דם, בכמאה ארבעים תירוצים. ע"י הרב אברהם שמואל צבי זילברשטיין (בעמ"ח מעשי למלך).

[דרך אגב, מענין שרוב הספרים מסוג זה נסובים על עניני קדשים].

כמו כן בזכרוני שראיתי פעם ספר בשם 'יגיה אור' שחיברו הרב המבורגר (נפטר לפני כשנה) ובו מביא מעל מאה טעמים לטעם שקוראים את השבת שלפני פסח 'שבת הגדול'.

כן ראיתי שציינו לספר 'נר למאה' על פורים, שהביא מאה תירוצים על הקושיא כיצד בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק הלא מזרע עמלק הם ואסור לקבלם גרים.

[חיס]

יש עוד ספר "מאה שערים" מאת הק' יצחק ב"ר רבי אברהם שנעעבאלג

לתרץ קושיה אחת שהקשו אחרונים על דברי הגמרא במסכת מנחות וכו'

[הבונה]

יש להזכיר עוד מגלה עמוקות רנ"ב אופנים על ואתחנן, ובהקדמה שם מובא שהתכוין לחבר אלף אופנים אלא שנלב"ע אחרי רנ"ב.
כן יש להזכיר את פלח הרמון לר' בצלאל הדרשן, מ"ט אופנים לפרש מאמר תמוה שהובא בספרי קבלה.
אמנם המחבר מחוסר ממון הדפיס רק חלק מהאופנים, אך כיום יצא לאור מכת"י בהוצאת מכון 'גנזי קדם', כולל את כל האופנים, וליקוט של עשרות אופנים נוספים מהבאים אחריו, ועוד חומר רב סביב המאמר עליו נסוב הספר (מקורותיו, הרחבות וכו') בהידור רב ועם הערות רבות, בתוך סט "כתבי ר' בצלאל הדרשן" (ג' כרכים: עמודיה שבעה, קרבן שבת ופלח הרמון).

[בר ששת]

אחד החברים ת"ח נכבד שיגר לי באישי:

[אמסטרדם]

"דורש שמונים" - פ' ביאורים על מדרש פליאה.

אגב, לעצם מהות האשכול.
אינני זוכר על איזה ספר, אבל על עניין שכזה, הגיב מרן האמרי אמת זי"ע, כדרכו.
אני מבקש תירוץ אחד אמיתי שיענה על 100 קושיות, ולא 100 תירוצים על קושיה אחת אמיתית.

לענין שנגעת בו אם יש גריעותא בזה להרבות במהלכים או בתירוצים, בגמ' יש מאות פעמים איבעית אימא, ויש על זה כללים איזה עיקר, ואם שתיהן צריכין, גם במפרשי רש"י הקדמונים נמצא למכביר לפרש כשרש"י מביא ד"א למה שתיהן צריכין
וידוע דברי הרמב"ן בהקדמתו למלחמות שאין התורה כחכמת התשבורת שיש עליהן מופת חותך
מ"מ כמדומה בבריסק הקפידו שלא להרבות בתירוצים, וגם את התירוץ האמיתי להרצות אותו על נכון אל הנקודה

וכמו שבתירוצים נמצא ריבוי, נמצא לפעמים קושיות שהם על דרך זו, כמו קושי' הנפלאה של המנחת חינוך שהוא בנוי מכמה הקדמות להוציא הקושי' לאורה, והם אחד מדרכי התורה וקוב"ה חדי בפלפולא

כמדומה לי שאין סתירה בין "גבורות שמונים" ו"ע' פנים לתורה" והמעליותא של בריסק, דאין הקושיות שבספריו קושיות פרטיות ביאור ד' רש"י או תוס', או הבנת סברא של אמורא, אלא הקושיא בנוי על כמה יסודות [שבמושכל ראשון כל היסודות קיימות ולכן קשה] והוא בא ומחדש פ' חידושים "אפשריים" מה שאפשר לפרוך היסודות, ולא שיש ראיה מוצקת להפריך היסודות [- למעט המקומות שכן מביא ראיה], אלא שהוא מעלה אפשריות כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולגלות ולהודיע אפשריות שלא עומדים עליהם במושכל ראשון, והבן.
[לאחר לימוד ב' הספרים נוכל לשוחח יותר ע"כ...].

[ר_חיים_הקטן]

ידוע מה שאמר הרב מטשעבין על גבורות שמונים של ר' יוסף ענגיל, שסדר הדברים לא היה שנתאספו אצלו שמונים תירוצים ואז קרא לספרו גבורות שמונים, אלא להיפך, מתחילה עלה בדעתו לקרוא לספרו גבורות שמונים, ולכן כלל בספרו רק שמונים פירוקים, ואילו היה קורא לחיבורו 'גבורות מאה' היה כותב בו מאה ישובים...

ספר זה סובב סביב הקושיא על סוטה שיכולה לחד מ"ד לפגל מנחתה ושוב לא יבדקוה המים. ומטו משמיה דהגאון רי"ח זוננפלד שסוטה בגימטריא 80 וע"כ נקבע מספר זה לתירוצים על קושיא זו. ודפח"ח.

אני שמעתי זה בשם המהרי"ל דיסקין. ויבאו היודעים...

[פלוריש]

המאמר "ליקוט לתרץ קושיית תוס' בקרא דלך" מהרב דוד יהודה לייב וויליגער, קובץ 'להבת אש' חלק ג' (אור שרגא קיץ תשל"ח), מביא 34 תירוצים.