בבנינה העמידה רשעים בחורבה העמידה צדיקים

[גם זו לטובה]

בבנינה העמידה רשעים בחורבה העמידה צדיקים
ילקוט ישעיה תעז- כי רבים בני שוממה מבני בעולה – א"ר לוי בבנינה העמידה לי רשעים כגון אחז מנשה אמון, בחורבנה העמידה לי צדיקים כגון דניאל וחבורתו מרדכי וחבורתו עזרא וחברותו

ויש לתמוה הרבה הרי מקובלנו שביהמ"ק משפיע לטובה על הקומה הרוחנית של כלל ישראל ולא להיפך ח"ו.

לבעלי "הדיוקים"- יש לשאול מה הכוונה בחורבה העמידה וכי היא מעמידה?

[אליהוא]

צריך לעיין במפרשי המדרש לשהש"ר.
עכ"פ היתה מציאות מסויימת כזאת במה שבזמן המקדש היו אומרים היכל ה' היכל ה' ובוטחים בהיכל,
וע"ז מיחה בהם ירמיהו הנביא ירמיהו פרק ז
(ג) כה אמר יקוק צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה:
(ד) אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יקוק היכל יקוק היכל יקוק המה:
(ה) כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו:
(ו) גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם:
(ז) ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם:
(ח) הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל:
(ט) הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם:
(י) ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה:
(יא) המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יקוק: ס
(יב) כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל:
(יג) ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יקוק ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם:
(יד) ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו:
(טו) והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים:

אבל שהתפללו ועשו לבנינה העמידה צדיקים.

ועי' עוד במדרש על אלו שלא רצו לעלות משום שאויר של אותו מקום השיאני לדבר אחר וכו'. וע"ז נענשו.

אבל כמובן שזה רק צד אחד, ואותם צדיקים שהעמידה בבנינה הם גדולים יותר ממה שהעמידה בחורבנה ואכמ"ל.

[עושה חדשות]

גם אני הק' מתקשה כעת בשאלה הנ"ל, וכן אשמח לשמוע הביאור מה חז"ל באים לומר בזה.

אני מצטט שוב את לש' חז"ל:
כי רבים בני שוממה מבני בעולה וכו' א"ר לוי בבניינה העמידה לי רשעי', כגון אחז מנשה אמון. בחורבנה העמידה לי צדיקים, כגון דניאל וחבורתו, מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו. ר' אחא בשם ר' יוחנן הרבה צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה בביניינה.

[משולש]

ויש ליישב שביחס למצבם הם היו נחשבים רשעים, אבל אה"נ הם היו יותר גדולים מהצדיקים של דורות הגלות (כמו במעשה דמנשה חברנו).

[מחולת המחנים]

שיר השירים רבה (ה, ג)

רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי, מִטִּנּוּף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יוֹדַעַת הָיִיתִי שֶׁאָבָק שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם מַשִּׁיאֵנִי לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

כמדומני שיש בזה גם דברים להנצי"ב.

וע"ע כאן
viewtopic.php?p=208790#p208790

[דרומי]

יש לצרף לכאן את זה ש'קיימו וקבלו היהודים' את התורה בשלימות רק בימי מרדכי, ועד אז היתה 'מודעא רבא לאורייתא'. הרי שדוקא בזמן הגלות קיבלו יותר מלפני כן.

ובנותן טעם להזכיר כאן מה שראיתי פעם באחד מהעלונים עם ד"ת של ה'שפע חיים' מקלויזנבורג, שמקשה שם איך זה בשמח"ת אנו שמחים כל כך ואילו קריאת התורה של אותו יום הרי מספרת על 'וימת שם משה'!

וביאר, שזה לעומת זה עשה האלקים. וכנגד כל קדושה עליונה, יש כח טומאה חזק מקביל. וממילא, כאשר 'וימת שם משה', הרי התבטלה גם כח טומאה חזק מאוד שהיה מקביל למשה, ולכן מתאים לשמוח על כך. והמשיך ודיבר שם על השואה, שכנגד כל יהודי שנשרף ל"ע ול"ע הרי נתבטל כנגדו איזה כח טומאה, ונמצא שבסך הכל הרי בזמן השואה התבטלו מליוני 'קליפות' וכחות טומאה וכו' וכו'.

[זכורני שהתפלאתי מאוד לקרוא את הדברים, הסתכלות מחודשת ביותר, ורציתי לעיין בהם שוב אך נאבדו ממני ואולי איני מצטטם באופן מדוייק].

ומסיימים בטוב.

[משולש]

אכן עם החורבן והגלות בוטל יצרא דע"ז. (והיתה שעת הכושר לבטל גם ג"ע, ולמרות שלא עשו זאת, בכל זאת פגעו בו מעט).

[בקרו טלה]

[זכורני שהתפלאתי מאוד לקרוא את הדברים, הסתכלות מחודשת ביותר, ורציתי לעיין בהם שוב אך נאבדו ממני ואולי איני מצטטם באופן מדוייק].

ומסיימים בטוב.

אולי זאת?

[דרומי]

אכן הם הם הדברים. ייש"כ. וכמו שכתבתי, לדעתי יש בהם הרבה מן החידוש וההפתעה, וסביר להניח שאינם מוסכמים על הכל. ומצד שני, אם הוא הגבר שראה עני בעצמו אומר כך (לגבי השואה כו'), אנן מה נעני אבתריה, מלבד להתפלל: שמחנו כימות עניתנו גו'.

[עושה חדשות]

האם יש בקדמונים דיבורים כאלו גם בנוגע לחורבן בית שני?

[דרומי]

יש להעיר דלכאורה חורבן בית שני פחות נחשב מבחינה היסטורית, כשם שבית שני עצמו לא היה בנין שלם והיו חסרים בו כמה וכמה ענינים טובים, וביניהם נבואה ומלכות בית דוד.

וע"פ קבלה מצינו דבר פלא, שמצב עמידת ה'מלכות' בשבעים שנות גלות בבל, נעלה יותר מאשר מצבה בעת תחילת בית שני.

[ליתר ביאור, הנה הפער הקיצוני שבין 'רשעים' ל'צדיקים' היה בעיקר בזמן בית ראשון, ואילו בזמן בית שני - ולאחר מכן - היתה ירידה בדרגת הצדיקים ועליה בדרגת הרשעים, ודו"ק].