יעקב1 כתב:א. האם יש מקור כתוב למה שנוהגים שלא לשוח כשקושרים ציצית. דלכאו' אחר שאמר שעושה לשם מצות ציצית למה שלא ידבר וכי גם בעשיית מצות מצוה כן הוא ? וכן הביה"ל בענין עיבוד עורות כ' שאם אומר שמעבד לשם תפילין מהני אף אם עובד עליהם בכמה ימים וכי אינו שח כל אותם ימים ?
ב. מה ביאור ענין "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" בט"ו באב (מצד צניעות ובכלל איך היה מתנהל מציאת כלה בזמנם ?)
יעקב1 כתב:
ב. מה ביאור ענין "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" בט"ו באב (מצד צניעות ובכלל איך היה מתנהל מציאת כלה בזמנם ?)
שומע ומשמיע כתב:יעקב1 כתב:
ב. מה ביאור ענין "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" בט"ו באב (מצד צניעות ובכלל איך היה מתנהל מציאת כלה בזמנם ?)
עיין במכתב-מאליהו שמראה איך שזה היה בצניעות מוחלטת, ביחס למקובל במציאת שידוך [למשל הוא מדייק שהן היו אומרות ולא שרות].
יעקב1 כתב:א. האם יש מקור כתוב למה שנוהגים שלא לשוח כשקושרים ציצית. דלכאו' אחר שאמר שעושה לשם מצות ציצית למה שלא ידבר וכי גם בעשיית מצות מצוה כן הוא ? וכן הביה"ל בענין עיבוד עורות כ' שאם אומר שמעבד לשם תפילין מהני אף אם עובד עליהם בכמה ימים וכי אינו שח כל אותם ימים ?
יעקב1 כתב:ב. מה ביאור ענין "ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" בט"ו באב (מצד צניעות ובכלל איך היה מתנהל מציאת כלה בזמנם ?)
נראה דהוי רק מדת חסידות שלא להפסיק, משום שהכל ביחד רומזים לאחדות השם, וכמ"ש בש"ע סי' י"א סעי' י"ד, ועי' בברכ"י שם, בהעתק מס' הכונות והיש"ש עד שחשבו איזה חכמים שיש בהתרת הכריכות משום מחיקת השם ח"ו עיי"ש.
וא"כ לשיטתם יש בקשירה ג"כ ענין של כתיבת השם ומבואר (ביו"ד סי' רע"ו סעי' ג') גודל האיסור של הפסק בשעת כתיבת השם עיי"ש, אבל לענין הלכה אין בזה משום מחיקת השם וכמ"ש בשו"ת בית יהודה שהביא הברכ"י והשע"ת שם סק"י, וממילא אין בזה ג"כ משום כתיבת השם, אבל אולי יש בזה מדת חסידות שלא להפסיק, כמו בכתיבת השם משום הכונה כנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים