מה המקור לביטוי 'עליו השלום'?

[הכהן]

יש מקור למקובל לכתוב על אשה עליה השלום ולא זכרונה לברכה?

[צולניק]

איני יודע מקור לזה, אך מה שברור שבעבר היה מקובל לכתוב לאיש עליו השלום וכיום אין דבר כזה

[אדג]

גם היום נהוג בפועל לכתוב ע"ה וז"ל הן על איש והן על אישה. והטעם שנהגו - נראה לי, וכמדומה שכתבו זאת כאן פעם - לכתוב "עליה השלום", ולא "זכרונה לברכה", מפני שעל אישה אין מתאים כ"כ לומר "זכרונה".

[תלמיד-חכמים]

בחיפוש במקורות חז"ל לא נמצא ביטוי זה כלל. וגם במקומות שנמצא- מעיון בכתבי יד עולה שזוהי תוספת מאוחרת (כגון במשנה סוף קידושין, באבות -עשרה נסיונות נתנסה אאע"ה ועוד).
מהיכן מגיע ביטוי זה, וכן מה משמעותו? האם יכול להיות שמקורו אינו יהודי (בויקיפדיה כתוב שכך מכנים המוסלמים את נביאיהם)?
אודה למי שיאיר את עיני בענין.

[דרומי]

הביטוי 'עליו השלום' הוא כנראה עתיק יומין, וראיה לדבר מזה שיש ראשי תיבות קבועים עליו:

אאע"ה

משרע"ה

דהע"ה

ומעניין באמת שדוקא על שלושת אלו - אברהם, משה ודוד - נכנס חזק הביטוי 'עליו השלום' ולא כ"כ אומרים זאת על צדיקים אחרים

(לא ראיתי אף פעם ר"ת כזה על אהרן או על יוסף הצדיק או על שלמה המלך וכו')

[לבי במערב]

על שלמה המלך נמצא [חיפוש באוצה"ח של הצורה הבסיסית ('+שלמה_המלך_עליו_השלום'), ללא הטיות, העלה קרוב ל-3,000 תוצאות!].

[חד ברנש]

הביטוי 'עליו השלום' הוא כנראה עתיק יומין, וראיה לדבר מזה שיש ראשי תיבות קבועים עליו:
אאע"ה
משרע"ה
דהע"ה
ומעניין באמת שדוקא על שלושת אלו - אברהם, משה ודוד - נכנס חזק הביטוי 'עליו השלום' ולא כ"כ אומרים זאת על צדיקים אחרים
(לא ראיתי אף פעם ר"ת כזה על אהרן או על יוסף הצדיק או על שלמה המלך וכו')

גם אם הוא עתיק יומין כדבריך, אין בכך כדי לשלול השפעה אסלאמית, כהצעתו המסופקת של תלמיד-חכמים.
כדי לבסס או לשלול השערה זו, צריך לבדוק את המקורות הראשונים שהשתמשו ב'עליו השלום' ואת התפוצה שלהם, ואם תפוצת האיחול חופף את האזורים המוסלמים יש מקום להניח שזו השפעה מוסלמית.

בעניין דומה, כינוי 'נביא' לדוד המלך ולשלמה המלך, אע"פ שלחז"ל הספרים שלהם אינם 'נביאים' אלא 'כתובים'. ואת הכינוי הזה מוצאים הרבה אצל חכמי המזרח (זכור לי למשל אצל ר' דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם, אבל גם במקורות קדומים יותר שעלו מן הגניזה).
ואין ספק לדעתי שהכינוי הזה הוא השפעה משכניהם המוסלמים הנוהגים כן.

[תלמיד-חכמים]

בענין הכינוי 'נביא' זכור לי שישנה תשובה לרבינו אברהם בן הרמב"ם (מופיעה בסוף ספר מלחמות ה' שהוציא הר"ר מרגליות, הוצאת מוה"ק) שם מאריך להוכיח ממקורותינו שדוד ושלמה היו נביאים. אך גם זכור לי מהיכן שהוא שיש שפקפקו בייחוס תשובה זו לראב"ם.
גם עולה בדעתי עתה ענין ההתנבאות של שאול אצל שמואל וכנראה שגם דוד היה בכלל המתנבאים. וכן שלמה שכתוב בדברי הימים שה' נראה אליו בגבעון בחלום ואז ביקש את החכמה. מכאן שהיו נביאים.
לגבי עליו השלום - האם יש במקורותינו (בראשונים או באחרונים) מי שביאר משמעות ביטוי זה?

[דרומי]

ראיתי מציינים שהביטוי מבוסס כנראה על הגמרא בכתובות קד, א. עיי"ש.

[תלמיד-חכמים]

ראיתי מציינים שהביטוי מבוסס כנראה על הגמרא בכתובות קד, א. עיי"ש.

יישר כח. אם תוכל לכתוב מי ציין לשם.
כעת מצאתי כעין זה בהשכבה בנוסח הספרדים: וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: יָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ׃
וזהו מתאים לנאמר שם בגמרא, וקצת מסביר את הלשון 'עליו' השלום.

אך עדיין צ"ב האם הכוונה לפטירתו שתהא בשלום ובלא ייסורין או שהכוונה לעולם הנשמות.

[אוהב אוצר]

לאו דווקא פטירתו, ברור שמדובר על עולם הנשמות הראיה שיש כאלו שאומרים זאת בהשכבה שבכל שנה.
אגב, יש מקהילות הספרדים, שבחזרת הש"צ שהוא מזכיר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, עונים הקהל: "עליהם השלום".

[יוסף חיים אוהב ציון]

לאו דווקא פטירתו, ברור שמדובר על עולם הנשמות הראיה שיש כאלו שאומרים זאת בהשכבה שבכל שנה.
אגב, יש מקהילות הספרדים, שבחזרת הש"צ שהוא מזכיר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, עונים הקהל: "עליהם השלום".

ומה המקור למנהג קהילות אלו?

[פי האתון]

באחד הקבצים של 'נזר התורה' בעשור האחרון היה מאמר מקיף על זה (אולי של דנדרוביץ).

[בברכה המשולשת]

עוד יעויין בדברי נ' וידר, התגבשות, כרך ב, עמ' 516 - 517 (לגבי ביטוי ארמי דומה)

[בן_אליעזר]

באחד הקבצים של 'נזר התורה' בעשור האחרון היה מאמר מקיף על זה (אולי של דנדרוביץ).

הנה:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[פרנצויז]

איני יודע מקור לזה, אך מה שברור שבעבר היה מקובל לכתוב לאיש עליו השלום וכיום אין דבר כזה

גם היום נוהגים רבנים ספרדים שאחרי הזכרת כל שם של מחבר או של צדיק (ואפי' של כל אדם), אומרים "עליו השלום".

[תלמיד-חכמים]

עוד יעויין בדברי נ' וידר, התגבשות, כרך ב, עמ' 516 - 517 (לגבי ביטוי ארמי דומה)

מי יעלה לנו?
מה שהוזכר לעיל בשם קובץ נזר התורה - שם מדובר אודות הלשונות זצ"ל וזכור לטוב.
כבר בזמן הגאונים היה נהוג הביטוי 'עליו השלום', ודווקא בכתבי רס"ג נפוץ מאד (מה שמחזק את ההשערה שאולי מקורו מן הערבים).

[יוסף חיים אוהב ציון]

לאו דווקא פטירתו, ברור שמדובר על עולם הנשמות הראיה שיש כאלו שאומרים זאת בהשכבה שבכל שנה.
אגב, יש מקהילות הספרדים, שבחזרת הש"צ שהוא מזכיר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, עונים הקהל: "עליהם השלום".

שמעתי שכתב בזה בשו"ת מעשה אפוד מי יכול להעלותו.

[דרופתקי דאורייתא]

לאו דווקא פטירתו, ברור שמדובר על עולם הנשמות הראיה שיש כאלו שאומרים זאת בהשכבה שבכל שנה.
אגב, יש מקהילות הספרדים, שבחזרת הש"צ שהוא מזכיר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, עונים הקהל: "עליהם השלום".

שמעתי שכתב בזה בשו"ת מעשה אפוד מי יכול להעלותו.

של שר שרי התורה וכו' וכו' וכו' שליט"א?

[יוסף חיים אוהב ציון]

של שר שרי שרי התורה.

[וונדרבר]

כבר בזמן הגאונים היה נהוג הביטוי 'עליו השלום', ודווקא בכתבי רס"ג נפוץ מאד (מה שמחזק את ההשערה שאולי מקורו מן הערבים).

נראה משונה. וכי כל מנהג של רב סעדיה גאון מקורו מן הערבים?
[וכי כל מנהגי הראשונים מצרפת ומאשכנז מקורם מן הנוצרים?]

[תלמיד-חכמים]

כבר בזמן הגאונים היה נהוג הביטוי 'עליו השלום', ודווקא בכתבי רס"ג נפוץ מאד (מה שמחזק את ההשערה שאולי מקורו מן הערבים).

נראה משונה. וכי כל מנהג של רב סעדיה גאון מקורו מן הערבים?
[וכי כל מנהגי הראשונים מצרפת ומאשכנז מקורם מן הנוצרים?]

עובדה היא, שלא נמצא ביטוי זה בדברי חז"ל והגאונים עד תקופת רס"ג, ורק בסביבות תקופת רס"ג ואילך החל להופיע, ולכך יש מקום לומר שנלקח מהערבים.
ואין דבר זה זר כלל וכלל, כידוע שיש בספרי חכמי ספרד והמזרח בתקופה זו כו"כ לשונות שלקוחים מהערבים. לדוגמא בעלמא, מה שכותב הרמב"ם "בשם ה' א-ל עולם", כתב בשו"ת התשב"ץ ח"ג סי' שא שהוא מנהג הערבים, לגבי המנהג שהיו כותבים כך בכתובה, וז"ל: "ויש מקומות שמתחילין בשם ה' אל עולם כמנהג הישמעאלים ואינו כמנהג חכמים ז"ל שהרי עשו יום טוב כשבטלו הזכרת השם מהשטרות כמו שנזכר במגלת תענית ובראשון מראש השנה (י"ח ע"ב) לפי שלמחר יפרע זה את חובו ונמצא השטר מוטל באשפה".

[ההוא אמר]

במסכת אבות (פרק ה', משנה ג') יש גירסא אברהם אבינו עליו השלום

[בריה נמוכה]

כבר בזמן הגאונים היה נהוג הביטוי 'עליו השלום', ודווקא בכתבי רס"ג נפוץ מאד (מה שמחזק את ההשערה שאולי מקורו מן הערבים).

נראה משונה. וכי כל מנהג של רב סעדיה גאון מקורו מן הערבים?
[וכי כל מנהגי הראשונים מצרפת ומאשכנז מקורם מן הנוצרים?]

עובדה היא, שלא נמצא ביטוי זה בדברי חז"ל והגאונים עד תקופת רס"ג, ורק בסביבות תקופת רס"ג ואילך החל להופיע, ולכך יש מקום לומר שנלקח מהערבים.
ואין דבר זה זר כלל וכלל, כידוע שיש בספרי חכמי ספרד והמזרח בתקופה זו כו"כ לשונות שלקוחים מהערבים. לדוגמא בעלמא, מה שכותב הרמב"ם "בשם ה' א-ל עולם", כתב בשו"ת התשב"ץ ח"ג סי' שא שהוא מנהג הערבים, לגבי המנהג שהיו כותבים כך בכתובה, וז"ל: "ויש מקומות שמתחילין בשם ה' אל עולם כמנהג הישמעאלים ואינו כמנהג חכמים ז"ל שהרי עשו יום טוב כשבטלו הזכרת השם מהשטרות כמו שנזכר במגלת תענית ובראשון מראש השנה (י"ח ע"ב) לפי שלמחר יפרע זה את חובו ונמצא השטר מוטל באשפה".

הערבים אכן נוהגים לכתוב על מוחמד ושאר ממשיכיו עליו השלום
ומורגל בלשונם לומר הנביא עליו השלום
וכן כותבים על גדולי עמינו משה הנביא ע"ה
ועל שאר הנביאים

[וונדרבר]

הערבים אכן נוהגים לכתוב על מוחמד ושאר ממשיכיו עליו השלום
ומורגל בלשונם לומר הנביא עליו השלום
וכן כותבים על גדולי עמינו משה הנביא ע"ה
ועל שאר הנביאים

אולי הם למדו מהיהודים (כמו הרבה דברים)

[נהר שלום]

לאו דווקא פטירתו, ברור שמדובר על עולם הנשמות הראיה שיש כאלו שאומרים זאת בהשכבה שבכל שנה.
אגב, יש מקהילות הספרדים, שבחזרת הש"צ שהוא מזכיר: אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, עונים הקהל: "עליהם השלום".

שמעתי שכתב בזה בשו"ת מעשה אפוד מי יכול להעלותו.

של שר שרי התורה וכו' וכו' וכו' שליט"א?

מה זה?

[לבי במערב]

יעוי' כאן וכאן (וש"נ).

[נהר שלום]

יעוי' כאן וכאן (וש"נ).

תודה, מעניין מי שיש לו את מספריו אם יוכל לשלוח לי בפרטי

[בריה נמוכה]

הערבים אכן נוהגים לכתוב על מוחמד ושאר ממשיכיו עליו השלום
ומורגל בלשונם לומר הנביא עליו השלום
וכן כותבים על גדולי עמינו משה הנביא ע"ה
ועל שאר הנביאים

אולי הם למדו מהיהודים (כמו הרבה דברים)

עובדא הוא שיהודי אשכנז וצרפת לא השתמשו בבטוי זה
ולא נמצא בספרי הראשונים דשם
ונמצא רק בספרי חכמי ספרד ובבל ואף פרובאנס
דהיינו שרק יהודים שגרו בארצות ערביים השתמשו במטבע לשון זה כנראה שהיה מקובל רק שם

[יאיר אתמר]

עוד יעויין בדברי נ' וידר, התגבשות, כרך ב, עמ' 516 - 517 (לגבי ביטוי ארמי דומה)

מי יעלה לנו?
מה שהוזכר לעיל בשם קובץ נזר התורה - שם מדובר אודות הלשונות זצ"ל וזכור לטוב.
כבר בזמן הגאונים היה נהוג הביטוי 'עליו השלום', ודווקא בכתבי רס"ג נפוץ מאד (מה שמחזק את ההשערה שאולי מקורו מן הערבים).

וידר.pdf

(3.47 MiB) הורד 191 פעמים

[תלמיד-חכמים]

ייש"כ.
שם כתב שביטוי זה לא היה מוגבל לנפטרים בלבד. כך שאין קשר ל'עליו השלום'.