כל מילה בלשה"ק חתומה בחותם 'אמת'

[אשרי יושבי ביתך]

שמעתי שהרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל כותב [אולי בספרו 'דן ידין'], כי כל מילה בלשון הקודש - שיורידו בחשבון את הגימטריא קטנה שלה מהגימטריא הגדולה שלה - יצא הספרה 9, שהיא גימטריא קטנה של 'אמת' [א-1, מ-4, ת-4]. ולרמז בא ש'חותמו של הקב"ה אמת הוא', ולכן חתם כל מילה ומילה בלשון הקודש בחותם האמת.

[ולדוגמא בעלמא: 'חיים' - בגימטריא רגילה זה 68, בגימטריא קטנה זה - 14 [ח-8- י-1, י-1, ם-4],
ו 68 פחות 14 יוצא 54 - שביחד (5+4) שווה: 9 - שזה 'אמת'. וכמו כן: 'תורה' בגימטריא רגילה זה 611, ובגימטריא קטנה זה - 17 [ת-4, ו-6, ר-2, ה-5]. ו 611 פחות 17 יוצא 594, שזה פעמיים 9 (5+4)].

הבנתי שיש מילים בלשה"ק שזה לא יוצא בדיוק וצריך לחשבן ולסדר את זה [חשב תיבת 'בראשית']. אבל אלו דבריו.
אם מישהו יודע היכן מקור דברי מהר"ש זצ"ל הללו, אשמח מאד שיודיעני.
בתודה מראש

[עזריאל ברגר]

מבחינה מתימטית - ההבדל בכל אות ואות ובכל מילה ומילה בין הגימטריא הרגילה שלה לבין הגימטריה הקטנה שלה - הוא מספר שמתחלק בתשע (באותיות: 0, 9, או 90, ובמילים - סכום של שלשת המספרים הנ"ל, כאשר הסכום תמיד יתחלק בתשע כמובן).
זה מגיע מכך שכל המספרים שלנו בנויים על בסיס החלוקה לעשר (עשרות - זה מספר מסוים כפול עשר. מאות - זה מספר מסוים כפול עשר כפול עשר, וכן הלאה), ואילו תשע הוא המספר שקטן מעשר באחד, ולכן עשר שקול לאחד כאשר מדברים על חלוקה לתשע.

ולכן המשפט המתימטי המדויק הוא: כל מספר שתפחית ממנו את סכום ספרותיו - תקבל מספר שמתחלק בתשע.
דוגמאות:
אבא = 4, ואם נפחית את סכום הספרות (הגימטריא הקטנה) נקבל 0.
אמת = 441, סכום הספרות הוא 9, ההפרש הוא 432 שזהו מספר שמתחלק בתשע (אגב, מספר מתחלק בתשע אם ורק אם גם סכום ספרותיו מתחלק בתשע).
בראשית = תתקיג = 913, סכום הספרות הוא 13, וההפרש הןא 900.
שר = 500, סכום הספרות הוא 5, וההפרש הוא 495 שזה מספר שמתחלק ב9 (שימו לב: סכום ספרותיו איננו תשע אלא 18, שזהו מספר שמתחלק בעצמו בתשע).

[אשרי יושבי ביתך]

יישר כח על דבריך המחכימים, ר' עזריאל שליט"א.

האם ידוע לאי מי מהחברים היכן מקור הדברים בספרי מהר"ש מאוסטרופולי זיע"א?