האם אריסטו הוזכר היכן שהוא בספרי חז"ל?

[yankev]

האם אריסטו -בשם זה או אחר) הוזכר היכן שהוא בספרי חז"ל? (תלמוד בבלי, ירושלמי, מדרשי הלכה ואגדה, ולא בראשונים)

[גיורא בשמי שמיא]

דקה בבר אילן העלה:
חכמים, זו ששאל אריוס את רבי יוסי, אמר לו אי זה הוא חכם אמר לו המקיים תלמודו או אינו אלא נבון אמר לו כבר נאמר נבונים, מה בין חכם לנבון, חכם דומה לשולחני עשיר כשמביאים לו לראות רואה וכשאין מביאים לו לראות מוציא משלו ורואה, נבון דומה לשולחני עני כשמביאים לו לראות רואה כשאין מביאין לו לראות יושב ותוהה. (ספרי דברים פיסקא יג, מובא ברש"י דברים א, יג)
מי זה אריוס? ע"כ שאין זה אריוס הנוצרי, אם נזכר בספרי. וכן מזה שדיבר עם ר' יוסי בן חלפתא, שחי כמאה שנה לפניו.
מדברי 'בראשית רבתי' מתקופת הראשונים עולה שהכוונה לאריסטו:
ד"א אין נבון וחכם שאל אריסטו את ר' יוסי וא"ל איזהו חכם, א"ל המקיים תלמודו, א"ל או אינו אלא נבון, א"ל הפרש יש בין נבון לחכם, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו לראות רואה, וכשאין מביאין לו לראות מוציא משלו ורואה. נבון דומה לשולחני עני, כשמביאין לו לראות רואה, וכשאין מביאין לו לראות יושב ותוהא. (פרשת מקץ)
אלא שאריסטו חי כארבע מאות שנה לפני ר' יוסי בן חלפתא. והדרה קושיא לדוכתא. ואולי ר' יוסי אחר היה שחי בימיו. (יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היו תלמידי תלמידו של שמעון הצדיק שחי בימי אלכסנדר, תלמיד אריסטו. לא מסתבר שאחד מהם פגש את אריסטו. גם נודעו בשמן סתם ולא עם התואר 'רבי'.)
(קוריוז שעולה מדקה נוספת בבר אילן: ר"ה ב'אטלס עץ חיים' הכניס אותו לרשימת 'תלמידים' של ר' יוסי, ו[כמעט] ברור שמדובר בנכרי...)

[מה שנכון נכון]

דקה בבר אילן העלה:
חכמים, זו ששאל אריוס את רבי יוסי, אמר לו אי זה הוא חכם אמר לו המקיים תלמודו או אינו אלא נבון אמר לו כבר נאמר נבונים, מה בין חכם לנבון, חכם דומה לשולחני עשיר כשמביאים לו לראות רואה וכשאין מביאים לו לראות מוציא משלו ורואה, נבון דומה לשולחני עני כשמביאים לו לראות רואה כשאין מביאין לו לראות יושב ותוהה. (ספרי דברים פיסקא יג, מובא ברש"י דברים א, יג)
מי זה אריוס? ע"כ שאין זה אריוס הנוצרי, אם נזכר בספרי. וכן מזה שדיבר עם ר' יוסי בן חלפתא, שחי כמאה שנה לפניו.
מדברי 'בראשית רבתי' מתקופת הראשונים עולה שהכוונה לאריסטו:
ד"א אין נבון וחכם שאל אריסטו את ר' יוסי וא"ל איזהו חכם, א"ל המקיים תלמודו, א"ל או אינו אלא נבון, א"ל הפרש יש בין נבון לחכם, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו לראות רואה, וכשאין מביאין לו לראות מוציא משלו ורואה. נבון דומה לשולחני עני, כשמביאין לו לראות רואה, וכשאין מביאין לו לראות יושב ותוהא. (פרשת מקץ)
(קוריוז שעולה מדקה נוספת בבר אילן: ר"ה ב'אטלס עץ חיים' הכניס אותו לרשימת 'תלמידים' של ר' יוסי, וכדאי בזיון)

כחמש מאות שנה מבדילות ביניהם.

[גיורא בשמי שמיא]

כחמש מאות שנה מבדילות ביניהם.

צודק, ותקנתי מיד (עוד לפני שראיתי תגובתך) עיין שם.

[אליסף]

ר' משה שפירא מביא תאוריה שאבנימוס הגרדי הוא הוא אריסטו

[מה שנכון נכון]

ר' משה שפירא מביא תאוריה שאבנימוס הגרדי הוא הוא אריסטו

גם אבנימוס ואריסטו רחוקים מאות שנים זה מזה. ע"ע כאן.

[באמונתו]

בבא מציעא פג, ב:

רבי אלעזר ברבי שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי, אמר ליה: היכי יכלת להו, לאו כחיותא מתילי? דכתיב בו תרמש כל חיתו יער. איכא דאמרי מהאי קרא קאמר ליה: יארב במסתר כאריה בסוכו, דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי? - אמר ליה: ומאי אעביד? הרמנא דמלכא הוא! - אמר: תא אגמרך היכי תעביד; עול בארבע שעי לחנותא, כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה, אי צורבא מרבנן הוא וניים - אקדומי קדים לגרסיה, אי פועל הוא - קדים קא עביד עבידתיה, ואי עבידתיה בליליא - רדודי רדיד. ואי לא - גנבא הוא, ותפסיה. אישתמע מילתא בי מלכא, אמרו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא. אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון, וקא תפיס גנבי ואזיל. שלח ליה רבי יהושע בן קרחה: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה! - שלח ליה: קוצים אני מכלה מן הכרם. - שלח ליה: יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו. יומא חד פגע ביה ההוא כובס, קרייה חומץ בן יין. אמר: מדחציף כולי האי - שמע מינה רשיעא הוא, אמר להו: תפסוהו. תפסוהו, לבתר דנח דעתיה אזל בתריה לפרוקיה ולא מצי. קרי עליה שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו. זקפוהו, קם תותי זקיפא וקא בכי. אמרו ליה: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים. הניח ידו על בני מעיו, אמר: שישו בני מעי, שישו! ומה ספיקות שלכם כך, ודאית שלכם על אחת כמה וכמה, מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם. ואפילו הכי לא מייתבא דעתיה, אשקיוהו סמא דשינתא, ועיילוהו לביתא דשישא, וקרעו לכריסיה. הוו מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא ומותבי בשמשא בתמוז ואב ולא מסרחי. - כל תרבא נמי לא סריח! - כל תרבא לא סריח - שורייקי סומקי מסריח, הכא - אף על גב דאיכא שורייקי סומקי - לא מסריח. קרי אנפשיה אף בשרי ישכן לבטח.

במאמר מצורף כאן (אנגלית), מוכיח פרופסור שמא פרידמן היטב, כי מילים אלה המודגשות, מועתקות מכתבי אריסטו מילה במילה:

[צופה_ומביט]

או שאריסטו העתיק אותן מהגמרא מילה במילה...

[yankev]

אפשר לומר כך רק אם נטען שלאריסטו היה רוח הקודש ונבואה, כי הוא חי מאות שנים רבות לפני כתיבת הגמ'.

[צופה_ומביט]

נו, הכוונה מחכמי ישראל. הדברים האלה נמסרו בין חכמי ישראל מאות שנים לפני שנכתבו בגמרא.

[בברכה המשולשת]

נו, הכוונה מחכמי ישראל. הדברים האלה נמסרו בין חכמי ישראל מאות שנים לפני שנכתבו בגמרא.

וגם מאות שנים לפני כן (בהנחה שהגמרא נכתבה רק בתקופת הגאונים, ונוסחה למילותיה ע"י רבינא ורב אשי וישיבותיהם בעל-פה).
מכיוון שאריסטו ימש"ו היה מורו של אלכסנדר מוקדון, זה אומר שהוא היה בימי שמעון הצדיק, כמעט ארבע מאות שנה לפני החורבן. ולזה תוסיף את הזמן מהחורבן עד רבי אלעזר ברבי שמעון, ואת הזמן מראב"ש עד חתימת התלמוד.

[באמונתו]

אריסטו מלמד כי "כל תרבא לא סריח".
עוד מלמד כי דם, וכן "חלקים בהם מעורב דם", מסריח מהר.
מצד שני הוא אומר שבחלב אין דם!
נמצא אפוא שאין החלב אמור שיסריח בכל אופן.
הפתרון המוצע בגמרא, זה הוא: "שורייקי סומקי" (רש"י - גוונים אדומים וכו'), דהיינו "דם ואינו דם", לקיים שניהם;
אמנם בחלב אין דם, אבל "שאריות" דם קיימות שם לעיתים, אשר בכי האי גוונא, אמור כן להסריח.
הוי אומר שגמרא זו "בונה" על היסודות של אריסטו.

[ישיבה מאן דהו]

מכיוון שאריסטו ימש"ו היה מורו של אלכסנדר מוקדון...

מה עשה לך אריסטו שזכה ממך לאיחול המשובב, בעוד אלכסנדרוס ממקדוניא נותר נקי? ידוע לך בוודאי מה היה יחסו של מרנא הרמב"ם אל אריסטו, ואיתו עמו לא מעט מחכמי ישראל. אך גם לדעת אלה שהתנגדו אליו וראו בו טועה, עדיין חכמה בגוים תאמין נאמר עליו, ולא ידוע לי שהוא הצר לישראל או כבש את ארץ ישראל.
מה חרי האף הגדול הזה?

[מרחביה]

מכיוון שאריסטו ימש"ו היה מורו של אלכסנדר מוקדון...

מה עשה לך אריסטו שזכה ממך לאיחול המשובב, בעוד אלכסנדרוס ממקדוניא נותר נקי? ידוע לך בוודאי מה היה יחסו של מרנא הרמב"ם אל אריסטו, ואיתו עמו לא מעט מחכמי ישראל. אך גם לדעת אלה שהתנגדו אליו וראו בו טועה, עדיין חכמה בגוים תאמין נאמר עליו, ולא ידוע לי שהוא הצר לישראל או כבש את ארץ ישראל.
מה חרי האף הגדול הזה?

לשון הרמב"ן:

רמבן.jpg (81.07 KiB) נצפה 1006 פעמים

והשווה דבריו לפרשתנו, ויקרא טז ח.

[ישיבה מאן דהו]

דומה שרמב"ן מקפיד אכן למחות שמו למעשה ולהזכירו רק בכינוי.

[באמונתו]

לשון הרמב"ם:

לפי שספרי אריסטו תלמידו, הם שיספיקו על כל מה שחיבר לפניהם. ודעתו (ר"ל דעת אריסטו), היא תכלית דעת האדם, מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלוקי אל מעלת הנבואה, אשר אין מעלה למעלה ממנה.

הוי אומר "כמעט נביא". אבל מסתמא קיי"ל כרמב"ן.
הנה במסכת אבות עם פירש"י ופירוש הגאון אנו קוראים בהקדמה:

אספרה אל חוק דבר אחר, אשר שמעתי מפיו הקדוש – אספרה כאשר ישבתי לפניו – לפני רבנו החסיד אליהו נ"ע – ונתגלגל לפניו הענין של החכם אריסטו... ואמר רבינו הגאון, שודאי הוא, שהיה אריסטו כופר מתחילה עד הסוף... ואילו היה בא לפני, הייתי מראה לו סיבוב החמה והלבנה עם כוכבים מאירים על השולחן הזה,,, כאשר יאירו ברקיע השמים... ואיך היה מכחיש בדעתו, שהעולם מתנהג על פי הטבע...וכי היה מן הנמנע לשמעון הצדיק, שהיה בדורו, להראות לו נפלאות רבות מגבורות הש"י... אלא שהיה אריסטו יודע ריבונו ומכוון וכו'. – ובאמת – יוסיף המַקדים – נרתעתי לאחורי, בשמעי הדברים האלו יצאו מפורשים מפיו הקדוש והטהור. אף הוא, רבינו, השיב אמריו לי: מה התמהון הזה? – על ידי שם אחד הייתי עושה כל זה. – והגאונים, שאחר זמן הגמרא, ידעוהו – זה השם – גם כן...