אגב אביא ענין בדרך שאלה ותשובה מה ששמעתי מאיש מהימן הוא ר' מנחם מנדיל גרליק שלמד בישיבת תו"ת בעיר נעביל בשנת תרפ"ח ושם היה רב העיר החסיד הגאון ר' רפאל כהן הי"ד ובעת ההתוועדות בחודש טבת שמע מהרב החסיד הגאון ר' רפאל כהן ז"ל הי"ד שקבל סמיכה על איסור והיתר מהר" הגאון החסיד ר' מנדיל חן ז"ל הי"ד ושאל מאתו שאלות כאלו ממש כמו ששאל הר הגאון ר" חיים בריסקער ז"ל בעת קבלתו סמיכה ממנו.
שאלה. בבית א' היתה משרתת נכרית והיתה מבשלת עבורה בקלחת מיוחדת וקרה שעפ"י טעות השליכה לתוך הקלחת של הבע"ב את בשרה שלקחה מן השוק והקלחת נשפך וספק אם הי' שם ששים מהו דינו.
התשובה. הבשר טריפה הוא מן במינו עם בשר הכשר וא"כ פשוט ביור"ד סי צ"ח דעת הרשב"א וכל הראשונים שמין במינו מה"ת הוא בטל ברוב ומדרבנן צריך ששים הוא ספקא דרבנן ולקולא.
השאלה השניה. אבל הבשר של הנכרית היא לקחה מן השוק וגם לא נמלח וא"כ יש בו איסור דם ג"כ ודם הוא כבר אינו מינו עם הבשר הכשר, והוא ספק דאורייתא ולחומרא
התשובה. הלא איסור דם שבשלו הוא מדרבנן וא"כ הוא איסור דרבנן וספקא לקולא.
השאלה ג. הלא הבשר הנלקח מהשוק הי' נבלה וא"כ הדם הוא דם נבלה ודם נבלה הוא דם שבשלו הוא איסור דאורייתא ובנשפך הוי ספיקא דאורייתא ולחומרא.
התשובה. הלא אין איסור חל על איסור וא"כ הלא אין איסור נבלה חל על איסור דם ואיסור דם שבשלו הוא רק מדרבנן וא"כ ספיקא לקולא.
שאלה ד' הלא באיסור מוסיף איסור חל על איסור וזה הלא איסור מוסיף, כי בכלות האיסור של דם מדאורייתא כשבשלו אותו אז חל האיסור של דם נבלה ודם נבלה דאורייתא גם כשבשלו וא"כ בנשפך הוי ספיקא לחומרא וטרפה
תוכן השאלה היא כששואלין שאלה באיסור והיתר צריך לחקור בדיוק איך היתה השאלה בכל פרטיה ואין לדמות מילתא למילתא אלא לדייק הפרטים שבזה ואז אף מה שבפירוש ביור"ד הוא לכאורה כשר אך כשמדקדקין בדבר השאלה לפרטיה כו'
מעיין כתב:קובץ דברי תורה חב"ד חוברת ד'אגב אביא ענין בדרך שאלה ותשובה מה ששמעתי מאיש מהימן הוא ר' מנחם מנדיל גרליק שלמד בישיבת תו"ת בעיר נעביל בשנת תרפ"ח
תוך כדי דיבור כתב:אולי בספר נפש הרב, שם מביא זאת לפי זכרוני בשם ר' זעליג עפשטיין ועוד רב (אולי ר' ירוחם גורליק?).
מעיין כתב:מי שיכול להביא או לציין לינק למעשה זו
מאירי ברכות מ, ב:שור סיני בכמה. וא"ת אמאי נפקי לה מינה, מאי דהוי הוו, י"ל דרוש וקבל שכר, וא"נ נפקי מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננו
שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר
מעיין כתב
ידוע בעולם הישיבות כשחוקרין לשם חקירה בעלמא, אומרים נפק"מ לקידושי אשה ומטו משמיה דהחזו"א דטועין הם דאדם כזה שוטה היא וקידושיו בטלין
אבל עכ"ז בזכרוני שמוזכר גם בספרים רציניים ואולי גם קדומים מעין רעיון של נפק"מ לקידושי אשה במובן זה
איש_ספר כתב:חדושי הר"ן על סנהדרין דף טו,במאירי ברכות מ, ב:שור סיני בכמה. וא"ת אמאי נפקי לה מינה, מאי דהוי הוו, י"ל דרוש וקבל שכר, וא"נ נפקי מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננושמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר
איש_ספר כתב:חדושי הר"ן על סנהדרין דף טו,במאירי ברכות מ, ב:שור סיני בכמה. וא"ת אמאי נפקי לה מינה, מאי דהוי הוו, י"ל דרוש וקבל שכר, וא"נ נפקי מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננושמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר
תוך כדי דיבור כתב:אולי בספר נפש הרב, שם מביא זאת לפי זכרוני בשם ר' זעליג עפשטיין ועוד רב (אולי ר' ירוחם גורליק?). אבל כשעיינתי ראיתי שיש הרבה הבדלים ושינויים בין המקורות השונים שתיעדו את הסיפור, ובהחלט דרושה כאן מלאכה של בירור המעשה המקורי (כמידת האפשר). בכל אופן אצל חלק מהמקורות מתואר סיפור המסגרת לא בהקשר של סמיכה, אלא כתוכחה שהוכיח ר' חיים רב אחד שטען שלהורות הוראה צריך בעיקר בקיאות ולא למדנות.
נאשער כתב:תוך כדי דיבור כתב:אולי בספר נפש הרב, שם מביא זאת לפי זכרוני בשם ר' זעליג עפשטיין ועוד רב (אולי ר' ירוחם גורליק?). אבל כשעיינתי ראיתי שיש הרבה הבדלים ושינויים בין המקורות השונים שתיעדו את הסיפור, ובהחלט דרושה כאן מלאכה של בירור המעשה המקורי (כמידת האפשר). בכל אופן אצל חלק מהמקורות מתואר סיפור המסגרת לא בהקשר של סמיכה, אלא כתוכחה שהוכיח ר' חיים רב אחד שטען שלהורות הוראה צריך בעיקר בקיאות ולא למדנות.
יש מישהו שיכול להעלות ולהביא את הסיפור בדרך התוכחה וביתר פרטים?
איש_ספר כתב:חדושי הר"ן על סנהדרין דף טו,במאירי ברכות מ, ב:שור סיני בכמה. וא"ת אמאי נפקי לה מינה, מאי דהוי הוו, י"ל דרוש וקבל שכר, וא"נ נפקי מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננושמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר
איש_ספר כתב:חדושי הר"ן על סנהדרין דף טו,במאירי ברכות מ, ב:שור סיני בכמה. וא"ת אמאי נפקי לה מינה, מאי דהוי הוו, י"ל דרוש וקבל שכר, וא"נ נפקי מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננושמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים