פורום אוצר החכמה

פורסם: **ד' אוקטובר 18, 2017 11:54 am**

מיכאל1 כתב:
פלוריש כתב:אני מחפש מקום בו הרוגוצ'בר כותב שאם בשיעור שלם יש איסור, חצי השיעור הוא אותה מהות ואיכות של איסור ורק הכמות חסרה, ולכן חצי שיעור אסור מן התורה למרות שחיוב מלקות חל רק בשיעור שלם, ולפי זה, שדין חצי שיעור שייך לא רק באכילה אלא גם באיסורים אחרים (כגון המבשל חצ"ש של בשר וחלב).
תודה רבה!

אולי הכוונה לצפנת פענח סי' רפ"ח

תודה, אבל לפי מה שהבנתי הדיון שם הוא אחר.
לעת עתה אני מסתפק במפענח צפונות שהובא לעיל.

פורסם: **ה' אוקטובר 19, 2017 11:36 pm**

"דאיתא בכתבי האריז"ל (?) דאף שכל המצוות שעשה האדם בימות החול בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא (תיקוני זוה"ק דף כה:), אבל בהגיע יום השבת קודש עולים כל המצוות על ידי קדושת היום למעלה לשרשם ותיקונם".

האם מישהו יכול להצביע מקור לדברים הללו בכתבי האריז"ל?

פורסם: **ב' אוקטובר 23, 2017 1:30 pm**

מי זה הראשון שאמר "כל חכמה שאינו נכנס עם אדם לבית הכסא אינו חכמה" - דהיינו מה שיש בספרים של אדם אינו נחשב לחכמתו אלא מה שיש בראשו.
תודה מראש
תוכי

פורסם: **ב' אוקטובר 23, 2017 1:44 pm**

ראה אוצר המשלים לדוידזון עמ' 114 פתגם 1824, ובמצויין שם.

פורסם: **ב' אוקטובר 23, 2017 2:42 pm**

ראיתי בכמה ספרים בשם המדרש, ואגדלה שמך - בתורה, ולא מצתי מקורו בשום מדרש.

פורסם: **ב' אוקטובר 23, 2017 3:07 pm**

איני יודע מקורו במדרש אך מעניין לציין לשפת אמת בפרשתן תר"נ ..."ואגדלה שמך
הוא בחינת התורה שהוא הנהגה עליונה למעלה" ובכל הקטע מאריך בענין.
אולי הביאור כדאי' בגמ' (פסחים) ואגדלה שמך זהו שאומרים אלוקי יעקב ויעקב - תורה כנודע.
ואכ"מ.

פורסם: **ה' אוקטובר 26, 2017 11:52 pm**

ספר חובות הלבבות שער ח - שער חשבון הנפש פרק ג
וכבר נאמר, כי הימים מגלות, כתבו בהם מה שתחפצו שיזכר לכם.

היכן נאמר?

פורסם: **א' אוקטובר 29, 2017 11:06 pm**

מי יוכל לאתר המקור:
בשם הערוגת הבושם שאמר יעקב 'אפשר שעברתי מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי, יהב דעתיה למהדר וקפצה לו הדרך', 'מקום שהתפללו אבותי' זה ר"ה ויוה"כ, שאחריהם תופס האדם עצמו, וחושב 'אפשר שעברתי וכו' ולא התפללתי' כראוי, כמו שהתפללו הם. 'יהב דעתיה למהדר' בתשובה (כמו 'הדרי ביה'), 'וקפצה לו הדרך' שבשמחת תורה אפשר להשלים זה.
המקור נחוץ לי יען לא מובן מדוע 'קפצה לו הדרך' זה שמח"ת.
והמסייע תבוא עליו ברכת שמים.

פורסם: **א' אוקטובר 29, 2017 11:08 pm**

את המקור איני יודע, אולם מקופיא נראה שבשמח"ת שמחים וקופצים ופשוט

פורסם: **א' אוקטובר 29, 2017 11:31 pm**

תורת איש - מהרי''ש אונגר ח''א עמ' שפ''ו

פורסם: **א' אוקטובר 29, 2017 11:48 pm**

מחפש מקור בספרים שנדפסו עד שנת תע"ד, לכך שהחטא באכילת עץ הדעת גרם השכחה, וקודם האכילה מעץ הדעת לא היתה שכחה.
תודה רבה

פורסם: **ב' אוקטובר 30, 2017 12:09 am**

לענין כתב:תורת איש - מהרי''ש אונגר ח''א עמ' שפ''ו

יישר כח

פורסם: **ב' אוקטובר 30, 2017 12:30 am**

איש פלוני כתב:מצאתי כתוב "איתא דיש עקרב הנושך לחמה ולבנה ומיראתם ממנו הולכין בסדרן" מישהו יודע מה המקור?

הקפצה

פורסם: **ב' אוקטובר 30, 2017 4:07 am**

צפנת פענח כתב:"דאיתא בכתבי האריז"ל (?) דאף שכל המצוות שעשה האדם בימות החול בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא (תיקוני זוה"ק דף כה:), אבל בהגיע יום השבת קודש עולים כל המצוות על ידי קדושת היום למעלה לשרשם ותיקונם".

האם מישהו יכול להצביע מקור לדברים הללו בכתבי האריז"ל?

כעת מצאתי בתפארת שלמה שהביא כן שהי' מרגלא בפומי' דרבו רבי ישעיה מפשעדברוז ז"ל לומר כן בשם המגלה עמוקות.
האם מישהו יכול להצביע מקור לדברים אלו במגלה עמוקות?

פורסם: **ג' נובמבר 07, 2017 3:50 pm**

בספר כוכבי אור לר' חיים יצחק כהנא דף ח מובא:

...דבהרבה מקומות בפירוש המשניות מפרש נגד סוגיית הש"ס... ומי יודע רוח קדישין של אדונינו הרמב"ם ז"ל בזה. ואם בפסקי דינים שהשמיט, לא מצאו אנשי חיל במלחמה של תורה לבאר למה השמיטום, מכל שכן שלא נוכל לידע רוח קדשו בזה (כן הוא לשון התבואות שור ז"ל)...

מישהו יודע לציין לי מראה מקום מדויק בתבואות שור?

פורסם: **ד' נובמבר 08, 2017 12:16 am**

קאצ'קלה כתב:בספר כוכבי אור לר' חיים יצחק כהנא דף ח מובא:
...דבהרבה מקומות בפירוש המשניות מפרש נגד סוגיית הש"ס... ומי יודע רוח קדישין של אדונינו הרמב"ם ז"ל בזה. ואם בפסקי דינים שהשמיט, לא מצאו אנשי חיל במלחמה של תורה לבאר למה השמיטום, מכל שכן שלא נוכל לידע רוח קדשו בזה (כן הוא לשון התבואות שור ז"ל)...

מישהו יודע לציין לי מראה מקום מדויק בתבואות שור?

עיין שמלה חדשה סימן ל"ו תבואות שור ס"ק מ"ד:
"ולענ"ד אין ללמוד מהשמטת הרמב"ם דמי יודע רוח קדישין דהרמב"ם לתת טעם להשמטותיו"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 140&hilite

[דרך אגב, ראה שם סוף סי' י' סס"ק ל"ה שכתב תואר כזה על הרשב"א]

פורסם: **ד' נובמבר 08, 2017 3:43 am**

ישמח ישראל (אלכסנדר) כתב:שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע בשם הר"ח וויטאל שהק' להאר"י הק' על הירושלמי (שבת סוף פ"ה) על המשנה פרתו של ר' אלעזר בן עזרי' היתה יוצאת ברצועה שבין קרני' שלא ברצון חכמים, אר"ח פעם אחת היתה יוצאת והשחירו שיניו מפני הצומות, ועי"ש בגמ' שאמרו לא שלו היתה אלא של שכינו היתה ומפני שלא מיחה נקראת על שמו, והק' אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, ואנן מה נעני אבתרי', והשיב לו אשר אנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה יקר וחביב בעיני ד' יותר מהתעניתים והסגופים של הראשונים מחמת גודל הסתרת הפנים

מה מקורו?

פורסם: **ד' נובמבר 08, 2017 3:51 am**

במסתרים כתב:
ישמח ישראל (אלכסנדר) כתב:שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצללה"ה זי"ע בשם הר"ח וויטאל שהק' להאר"י הק' על הירושלמי (שבת סוף פ"ה) על המשנה פרתו של ר' אלעזר בן עזרי' היתה יוצאת ברצועה שבין קרני' שלא ברצון חכמים, אר"ח פעם אחת היתה יוצאת והשחירו שיניו מפני הצומות, ועי"ש בגמ' שאמרו לא שלו היתה אלא של שכינו היתה ומפני שלא מיחה נקראת על שמו, והק' אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, ואנן מה נעני אבתרי', והשיב לו אשר אנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה יקר וחביב בעיני ד' יותר מהתעניתים והסגופים של הראשונים מחמת גודל הסתרת הפנים

מה מקורו?

מענין לענין

שער הגלגולים - הקדמה לח
פעם אחת שאלתי למורי ז"ל, איך היה אומר לי שנפשי היתה כ"כ מעולה כנז"ל, והרי הקטן שבדורות הראשונים, היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקבו. ואמר לי, דע לך, כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא. כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ, מש"כ בדורות ראשונים. ואלו הייתי בדורות הראשונים, היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים. ושחז"ל על נח תמים היה בדורותיו, ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק, ולכן שלא אצטער על זה כלל, כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים:

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 8:28 pm**

בצוואת רבי משה חסיד מפראג כתוב: ונמצא בכתבים כשהיה [האר"י ז"ל] עוסק באיזה לימוד היה טובל קנ"א טבילות...
האם מישהו יודע את המקור היכן נמצא בכתבים?

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 9:07 pm**

גם זה יעבור כתב:בצוואת רבי משה חסיד מפראג כתוב: ונמצא בכתבים כשהיה [האר"י ז"ל] עוסק באיזה לימוד היה טובל קנ"א טבילות...
האם מישהו יודע את המקור היכן נמצא בכתבים?

איני יודע מקורו, אבל עצם השייכות למנין קנ"א מפורש בשעה"כ בכוונות הטבילה, שהוא שם אקי"ק במילוי ההין העלה כמנין מקוה.

פורסם: **ה' נובמבר 09, 2017 10:12 pm**

: קנ''א טבילות.png (8.87 KiB) נצפה 13725 פעמים

פורסם: **ו' נובמבר 10, 2017 9:17 am**

גם זה יעבור כתב:בצוואת רבי משה חסיד מפראג כתוב: ונמצא בכתבים כשהיה [האר"י ז"ל] עוסק באיזה לימוד היה טובל קנ"א טבילות...
האם מישהו יודע את המקור היכן נמצא בכתבים?

ראיתי היום אצל הגרב"צ מוצפי:

שאלה - 150769
מו"ר מביא שתיקון לבטל כעס לטבול 151 פעמים.האם הרב יכול לומר היכן זה מובא בפירוש?מובא מהאריז"ל שמקוה גי' קנ"א גימטריה כעס וכו', אך לא מצאתי את ענין מספר הטבילות.
תשובה
אמת הדבר כי בשער רוח הקודש די"ג ע"ד. ובשער היחודים ענף ג, פרק ו. כתב כי מקוה גימטריא קנ"א, והוא גימטריא שם אקי"ק במילוי יודי"ן [אלף, קי, יוד, קי], וכן כתב רבנו יעקב צמח ז"ל בספר נגיד ומצוה ענין תיקוני הפגמים.
אלא שהגאון רבנו יוסף חיים ז"ל בכמה מספריו כמו עטרת תפארת, ולשון חכמים חלק א סימן ע"ב, וכן בספרו עוד יוסף חי כתב תיקון לטבול קנ"א טבילות. וכן הוא בצוואת רבי משה חסיד מפראג ז"ל.

פורסם: **ו' נובמבר 10, 2017 11:47 am**

תודה רבה

פורסם: **ו' נובמבר 10, 2017 2:14 pm**

בשו"ת מהר"ץ, קונטרס אחרון פרק ג (=כל ספרי מוהר"ץ חיות עמ' תתנג-תתנד) מובא ויכוח שבין ר' מרדכי דוב פריעדענטאהל לבין 'המשכילים', בענין זהותו של רבן גמליאל המוזכר בסנהדרין יא ע"ב. היכן ניתן למצוא את הדין ודברים שבין רמ"ד ומשכילי דורו?

פורסם: **ו' נובמבר 10, 2017 2:31 pm**

קאצ'קלה כתב:בשו"ת מהר"ץ, קונטרס אחרון פרק ג (=כל ספרי מוהר"ץ חיות עמ' תתנג-תתנד) מובא ויכוח שבין ר' מרדכי דוב פריעדענטאהל לבין 'המשכילים', בענין זהותו של רבן גמליאל המוזכר בסנהדרין יא ע"ב. היכן ניתן למצוא את הדין ודברים שבין רמ"ד ומשכילי דורו?

בהיברובוקס נמצאים כמה חיבורים שלו, מאמר מרדכי, חוברות החכמה התבונה והדעת, ומאמר הכנסת אורחים.
ובאוצר נמצאים גם חוברות יסוד הדעת, ועיקרי אמונה.
בדקת בהם?

פורסם: **ו' נובמבר 10, 2017 3:28 pm**

יבנה כתב:
קאצ'קלה כתב:בשו"ת מהר"ץ, קונטרס אחרון פרק ג (=כל ספרי מוהר"ץ חיות עמ' תתנג-תתנד) מובא ויכוח שבין ר' מרדכי דוב פריעדענטאהל לבין 'המשכילים', בענין זהותו של רבן גמליאל המוזכר בסנהדרין יא ע"ב. היכן ניתן למצוא את הדין ודברים שבין רמ"ד ומשכילי דורו?

בהיברובוקס נמצאים כמה חיבורים שלו, מאמר מרדכי, חוברות החכמה התבונה והדעת, ומאמר הכנסת אורחים.
ובאוצר נמצאים גם חוברות יסוד הדעת, ועיקרי אמונה.
בדקת בהם?

כן, כמובן. בעליל לא מצאתי. הגם שיתכן שנמצא באחד מהם.

פורסם: **ג' נובמבר 14, 2017 11:54 pm**

אני מחפש מקור של אחד מגדולי תימן שכתב שאין חובה לחלוט את הבשר באפיה ובטיגון. תודה!

פורסם: **ד' נובמבר 15, 2017 12:26 am**

פלוריש כתב:אני מחפש מקור של אחד מגדולי תימן שכתב שאין חובה לחלוט את הבשר באפיה ובטיגון. תודה!

בשו"ת שבאתר 'מורשת' התיר הרב רצון ערוסי חליטה בתנור, אך רק במצב בו הבשר אינו יושב על תבנית אלא על רשת, שיפוד, חצובה וכד', ומקבל חום מכל צדדיו. טיגון בשמן רותח ועמוק הוא מתיר לכתחילה. אידוי בתנור הוא מתיר בעדיפות שנייה. בשר טחון הוא אוסר בכל מקרה, אך מציין שיש מתירים בצלייה. עיי"ש בתשובות רבות.

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 9:24 pm**

האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 9:25 pm**

פעם בדקתי - אין מקור.

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm**

צופר הנעמתי כתב:פעם בדקתי - אין מקור.

למה בכל זאת רואים נשים שמקפידים על כך?

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 11:25 pm**

כמדומני שראיתי בעבר המקור איני זוכר היכן הוא.
אך בספרו של הגרי"א כהנא ארחות טהרה [פרק י"ט] כתב בזה"ל "אשה מעוברת לא תלך להלויה ולא תלך לבית החיים בשום אופן".

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 11:40 pm**

להודות ולהלל כתב:האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

נשמת ישראל.PDF: (337.84 KiB) הורד 334 פעמים

השאלה מהו גדר 'מקור'.

פורסם: **א' נובמבר 19, 2017 11:44 pm**

מה שנכון נכון כתב:
להודות ולהלל כתב:האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

נשמת ישראל.PDF

השאלה מהו גדר 'מקור'.

זהו מקור מפורש שאין מקור...
וכעי"ז בספרים אחרים שמביאים את זה, לפי מה שבדקתי אז.

פורסם: **ב' נובמבר 20, 2017 2:12 pm**

רש"י שמות יט ה: ועתה - אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך.
אודה למקור קדום לפתגם זה: 'מכאן ואילך יערב לכם'.
תודה רבה

פורסם: **ד' נובמבר 22, 2017 9:06 am**

כי דרך נשים לי; החתם סופר כותב ששמע שיש מדרש שדרך נשים שמשקרות ומכזבות וזה כוונת רחל, ידוע למישהו איפה זה?

פורסם: **ד' נובמבר 22, 2017 9:09 am**

קראקובער כתב:כי דרך נשים לי; החתם סופר כותב ששמע שיש מדרש שדרך נשים שמשקרות ומכזבות וזה כוונת רחל, ידוע למישהו איפה זה?

המדרש - ראה בילק"ש עה"פ ותכחש שרה. [ובמדרש אגדה ובראשית רבתי ובחזקוני שם].

פורסם: **ד' נובמבר 22, 2017 6:00 pm**

מחפש מקור בספרי בעלי הכללים לזה: "כי זה הוא מכללי הש"ס אשר הלשון 'איתיביה' הוא רק מתלמיד להרב".

פורסם: **ד' נובמבר 22, 2017 8:26 pm**

ושא_נס כתב:מחפש מקור בספרי בעלי הכללים לזה: "כי זה הוא מכללי הש"ס אשר הלשון 'איתיביה' הוא רק מתלמיד להרב".

לכאורה ציטוט המשפט מספר ארחות חיים דברי הרב המפרש שם.
ועיין בקובץ עץ חיים - באבוב י"ט עמ' שס"ט במאמרו הנפלא של הרב מיללער, ואכמ"ל.

פורסם: **ד' נובמבר 22, 2017 8:28 pm**

אכן, הציטוט הוא משם, ולא ראיתי צורך להכביד ולכתוב זה, אלא רק לחפש המקור למה נתכוין אותו קדוש.
כבר שאלתי את הרב הנ"ל נר"ו קודם שכתבתי כאן. בכל אופן יישר כוח. ועדיין אשמח לתשובה להנ"ל.

פורום אוצר החכמה

◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

בקשת מקור

מחפש מקור ראשון לאימרא

Re: מחפש מקור ראשון לאימרא

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

מציאת מקור - בשם הערוגת הבושם

Re: מציאת מקור - בשם הערוגת הבושם

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: חיפוש מקור המדרש

Re: בקשת מקור

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הקשה הרח"ו לאריז"ל

Re: הקשה הרח"ו לאריז"ל

קנ"א טבילות

Re: קנ"א טבילות

Re: קנ"א טבילות

Re: קנ"א טבילות

Re: קנ"א טבילות

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

Re: האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

Re: האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

Re: האם ידוע לכם מקור שאשה מעוברת לא תשתתף בלווית המת?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

Re: ◆ חיפוש מקור ◆