פורום אוצר החכמה

כתב אחד מאחרוני הזמן: "בזוהר הקדוש השם (אדנא) [אדני] שהוא ספירת מלכות שולט בלילה, והשם הויה שבכללות הוא ספירת תפארת ורחמים, שולט ביום".
זו הקדמה מפורסמת אצל בעלי הקבלה, השאלה היא אם זה כתוב בזוהר? או שמא בספרי האר"י ז"ל?
תודה רבה

כיוון הרעיון כפי שנשמע מפי א' מגדולי הזמן בשם הגר"א, אחד לעילא ואחד לתתא, וזהו דכתיב וידעת היום והשבת אל לבבך כי ד' הוא הא'לקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

תודה מראש

הנני מבקש מקור לדברים אלו בשם החתם סופר
'לא יתכן לסגף גופו כלל לצאת מקו האמצעי, ואם כי אסור להרבות בסעודת הרשות, דהרי גם במצוות אסור להוסיף, כגון ד' פרשיות של תפילין או להניח תפילין בלילה, ואכילה שלא בזמנו הוי ליה כמוסיף על המצוות ואיסורא איכא, משא"כ בזמנו ובמקומו הוא ראוי, נהפוך הוא שאסור לבטלו ולעסוק במצוה, כי אם לגמול חסד עם הדא אכסנאי כידוע דברי הלל'.
או מבטן מי יצאו הדברים

בית אלהים שער היסודות פרק כ"ה דף נ"ח ע"א: "וכמו שאמרו חז"ל על שבירת הלוחות שהיא אחד מארבעה דברים שעשה משה מדעתו, אמר אם אני נותן להם מזקיק אני אותם למצות חמורות ומחייב אני אותם מיתה לשמים, שכן כתוב לא יהיה לך וגו', חזר לאחריו, רצו אחריו הזקנים אחז משה בראש הלוחות והם אחזו וכו'. ומה היה מועיל משה לישראל ב#שלא היה נותן אותם, הרי כבר שמעו וקבלו במתן תורה [שמות כ ב-ג] אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה, ושאר הדברות מפי משה רבינו [מכות כד א]. אלא שנראה שכל מצוה שלא היתה כתובה עדין, אף על פי שנצטוו עליה כבר, לא היו נענשים עליה. ומה שנענשו בעגל, מפני שכבר היו כתובים עשרת הדברות על הלוחות וירדו לעיניהם, ואלו לא נשתברו היו חייבים מיתה לשמים כולם, ועתה הקל בענשם בשביל שנשתברו. ועונש מגדף ומקושש שנענשו בעונש האמור בהם [ויקרא כד כג; במדבר טו לו], מפני ששניהם נכללים בלוחות שהיו כבר כתובות, מגדף בכלל עובד עבודת אלילים, ומקושש באזהרת מלאכת שבת שבלוחות. ועל זו הסברא נתלה מי שסובר [??????] שלא נתחייבו ישראל במצות בעודם במדבר, והם המצות שלא נכתבו עדין, כי לא נתחייבו בהן כל זמן שלא ניתנו בכתיבה. ולמי שסובר מגלה מגלה ניתנה, בעת מצותן היו נכתבות כמגלת ספר מפי הגבורה למשה עד שנשלמו, וכן מורה פשט הכתוב [שמות לה כז] כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, כי כריתת הברית לשיענשו לה לא היה אלא בכתיבת הדברים, כי כל זמן שלא נכתבו לא היה הברית נכרת עליהן ולא היו נענשים".

מי הוא הסובר "שלא נתחייבו ישראל במצות בעודם במדבר"
תודה רבה

כתב ר' יצחק שבדרון בספרו מטעמי יצחק (בסוף תכלת מרדכי לאביו דפו"ר) פ' הברכה: "ונודע מה שאמרו בזוהר הקדוש דהשמים רומז להתורה, וארץ על המצות".

אודה לכל מי שיאיר עינים, הן מספר הזוהר, והן מספרי מקובלים ראשונים אחרים.

שאלה גדולה שאלת. זו הבקיאות הקדומה ביותר שאני מצאתי בעניין.

אלא כך אומרים וכו' רמזו במליצות דבריהם אלו סוד עמוק ונורא, כי הנה כתי' (דברים ד כו) העידותי בכם השמים והארץ וכו', והוא כמ"ש (ש"א ב ג) כי אל דעות ה' וכו' והם סהדותא דאו"א בגוונא דאנפוי כמ"ש באד"ז, והם סוד ב' עטרים של הדעת שבו תלוי כל התורה ומצות, שהם ב' עטרין חו"ג חסד בשמים וגבורה בארץ מ"ע ומל"ת תורה ומצות, וכתי' (ישעיה נא טז) ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ שתיקונא דדו"נ שמים וארץ תלוי בישראל בתורה ובעבודה והוא זיוגא דלהון. (אפיקי ים לרי"א חבר ע"ז ג א).

והיה אם מצאת דבר קדום ונכבד מזה, אשמח שתשתף.

מובא פעמים רבות בספרי התניא והגר"א

וכמדומני המקור במגלה עמוקות כמה פעמים
וכן הוא בילקוט ראובני ריש פרשת האזינו בשם ספר הפליאה

בילקוט ראובני שם מצאתי רק שהשמים תורה שבכתב והארץ תורה שבעל פה, ולא כדברי ר' יצחק שבדרון זצ"ל

הוד_והדר כתב:מובא פעמים רבות בספרי התניא והגר"א

אשמח לקבל מקור לזה בדברי הגר"א.

השיבני לזה חכם אחד שיחיה, לעיין בביאור הרא"ו על ישעיה ריש סימן א פסוק ב (ווילנא והוראדנא תק"ף).

ושא_נס כתב:השיבני לזה חכם אחד שיחיה, לעיין בביאור הרא"ו על ישעיה ריש סימן א פסוק ב (ווילנא והוראדנא תק"ף).

מי סני עלך השם המקובל, ביאור הגר"א?

פשוט שהכוונה שתורה שבעל פה=מצות

אם אני לא טועה כן העתיק בערכי הכינויים לבעל סדר הדורות, או בספר הליקוטים שלו

הוד_והדר כתב:פשוט שהכוונה שתורה שבעל פה=מצות

אם אני לא טועה כן העתיק בערכי הכינויים לבעל סדר הדורות, או בספר הליקוטים שלו

מדוע המצוות נתכנו תורה שבע"פ?

רמזתי לגר"א זצ"ל בכינוי פחות נפוץ, זה הכל.

בדקתי שוב בערכי הכינויים כתוב תורה שבכתב ושבעל פה

שמעתי ביאור בשם התניא במאמר חז"ל (סוטה דף ג' ע"ב) "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", שהכוונה שבשעת העבירה האדם חושב שאחרי העבירה לא ירד ממדרגתו, וזוהי הרוח שטות שמביאתו לחטוא.
היכן מקורו בתניא?

פרק יד

שלמה בן חיים כתב:פרק יד

יישר כח.

אני מחפש את הסיפור שהאבן עזרא הגיע לפני הרמב"ם וראה הרמב"ם שרפואתו היא לבכות ולהוציא דמעות ולכן הכניסו לדיר עיזים על לא עוול בכפיו...
מישהו מכיר???

בתודה ובברכה

-

ידיד הנאמן כתב:אני מחפש את הסיפור שהאבן עזרא הגיע לפני הרמב"ם וראה הרמב"ם שרפואתו היא לבכות ולהוציא דמעות ולכן הכניסו לדיר עיזים על לא עוול בכפיו...
מישהו מכיר???
בתודה ובברכה

עי' בספר אברהם אבן עזרא הע' 4

כתב הגאון רבי יוסף ענגל (אוצרות יוסף דרשת שבת הגדול):
"ואמרו עוד כי זהו רק בלבנה אשר הוא הכוכב האחרון מכוכבי לכת, ומקומו למטה מכולם, ועל כן הוא יותר קרוב אל הארץ מכולם. מה שאין כן שאר כוכבי לכת הגבוהים ממנה, כמו שבתאי צדק מאדים נוגה כוכב, אף שגם הם חשוכים בעצמותם ואך השמש יופיע אורו להם, עם כל זה הם אינם לוקים על ידי הפסקת הארץ בינם לבין השמש, כי אין צלו של כדור הארץ מגיע אליהם מפאת גבהם, ועל כן אין כדור הארץ מבדיל בינם ובין השמש".

חיפשתי בכמה דרכים מי הם אלו שאמרו כזאת והעליתי חרס בידי (אף בדקתי מקופיא בשבילי אמונה, צל העולם וספר הברית). היחיד שמזכיר ג"כ שאין ליקוי בכוכבים (וללא ההסבר שהם גבוהים מכדה"א) הוא המאור ושמש ס"פ וירא. והעיר שם המעיר מסוכה כט. (שאף כוכבים לוקים) וכי לא מצא כל מקור לדבר.

זכורני שראיתי באחד הספרים שבזמן הזה שעיסוקינו הוא בלימוד עומק הגמרא, הגמ' היא כתורה שבכתב ומה שאנחנו מעמיקים בה זה תורה שבע"פ. ובשו"א איני מצליח להזכר היכן. (ואיך מוגדרים הראשונים והפוסקים לפי"ז?)

כעת מצאתי כעין זה בהקדמת הספר לבושי מרדכי של הגרמ"מ אפשטיין, אבל זה פעם ראשונה שאני מסתכל בספר הזה.

אולי יש מי שישיב לי את אבידתי?

ייש"כ

ראה דברי הגרי"ס באור ישראל סימן יח.

מה שנכון נכון כתב:ראה דברי הגרי"ס באור ישראל סימן יח.

אכן, מה שנכון נכון.

יישר כח

כעין ענין זה מצאתי כאן:

(מתוך: http://web.nli.org.il/sites/nli/Hebrew/ ... pid=601875 דף ד ע"ב)

מה המקור לעשות פתיחה כשאשתו בחודש התשיעי לעיבורה

איתא בתשובת הגאונים (*), כי פעם אחת היו שני אנשים אוהבים נאמנים זה לזה, וברבות העתים נתרחקו זה מזה, ולא ראו את עצמם כמה שנים. ואסתייע מילתא, כי נגזר גירוש על אחד המקומות אשר דר שם אחד משני האוהבים, ועל ידי אותה סיבה שהוצרך האיש להמלט על נפשו לברוח, הלך ובא עד שהגיע למקום שדר שם אוהבו מקדם, ונתקרבו שוב הגופות, ושמחו יחד בהתראות פנים.

ואמר אחד לחבירו מה טוב ונעים היתה לנו חברתינו יחדיו באם היתה שלא על ידי סיבת גירוש וטלטול.


לא מצאתי דבר כזה בשו"ת הגאונים למיניהם.

האם מישהו שמע משל כזה פעם או ראה כזה בספרים????

שמואל דוד כתב:מה המקור לעשות פתיחה כשאשתו בחודש התשיעי לעיבורה

viewtopic.php?f=7&t=21476

כדאי לנסות לחפש קודם בפורום.

סליחה

כתב ר' יוסף משאש ז"ל בספרו נחלת אבות חלק ד' דרוש רכא: "וכן מסופר עוד כי אחד נכנס למצרים וקנה סחורה בגדים של משי בדמים יקרים, וכאשר הגיע לעירו מצאם בלויי הסוחבות. וכן אחד מהם הלך לעיר אחרת וקנה הרבה סחורה בדינרי זהב, ואחר שני ימים לצאתו מן העיר נמצאו הדינרים נחשת. ועוד הרבה ספורים יש מזה".
תודה רבה

לענין מטבעות נחושת ראה באבן ספיר.

הולשטיין כתב:כתב הגאון רבי יוסף ענגל (אוצרות יוסף דרשת שבת הגדול):
"ואמרו עוד כי זהו רק בלבנה אשר הוא הכוכב האחרון מכוכבי לכת, ומקומו למטה מכולם, ועל כן הוא יותר קרוב אל הארץ מכולם. מה שאין כן שאר כוכבי לכת הגבוהים ממנה, כמו שבתאי צדק מאדים נוגה כוכב, אף שגם הם חשוכים בעצמותם ואך השמש יופיע אורו להם, עם כל זה הם אינם לוקים על ידי הפסקת הארץ בינם לבין השמש, כי אין צלו של כדור הארץ מגיע אליהם מפאת גבהם, ועל כן אין כדור הארץ מבדיל בינם ובין השמש".

חיפשתי בכמה דרכים מי הם אלו שאמרו כזאת והעליתי חרס בידי (אף בדקתי מקופיא בשבילי אמונה, צל העולם וספר הברית). היחיד שמזכיר ג"כ שאין ליקוי בכוכבים (וללא ההסבר שהם גבוהים מכדה"א) הוא המאור ושמש ס"פ וירא. והעיר שם המעיר מסוכה כט. (שאף כוכבים לוקים) וכי לא מצא כל מקור לדבר.

אולי פירוש ראב"ע בפרשתן יכול לשמש כמקור. הדבר לא מפורש בפירוש כי אם בהבלעה.

אבן עזרא (הפירוש הארוך) שמות ג, טו
והנה החמשה הכוכבים המשרתים מעלתם גדולים, כי הם עומדים בעצמם לא יכלו ולא יחסרו, ולא תשתנה תנועתם ולא תוסיף ולא תגרע, ולא יעלו ולא ירדו רק כפי המערכת, יש להם שינויים רבים, כי פעם הוא הכוכב בקו המזלות, ופעם שמאלי, ופעם ימיני רב או מעט, ופעם עולה בגלגלו הקטן גם בגלגלו הגדול, שהנה מוצקו רחוק ממוצק הארץ, ופעם עולה גלגלו או יורד, ירוץ ופעם יתמהמה, ופעם יעמוד, ופעם ישוב אחורנית, וכל זה כנגד ארץ, ופעם יראה ופעם יסתר, ופעם במזרח, ופעם במערב. וערכו אל חבורו, וגם אל צבא השמים מלמעלה, גם אל הלבנה מלמטה, לעולם משתנה עד אין חקר, כי פעם מתחבר לאחד השבעה המבטים. והנה המחברות לבדם במעלה אחת משלש מאות וששים, הם מאה ועשרים. ובעבור אלו השינויים ישתנו כל הנבראים בעולם השפל בעצמם ואף כי במקריהם. והם בעצמם ובאורם לא ישתנו, על כן למטה מהם הלבנה, כי כל מקריהם יקרוה ויותר כי יש להם שני גלגלים שאין מוצקם כמו צק הארץ. ועוד, כי תנועתה כגלגל הקטן, הפך תנועת גלגל הגדול. ועוד, כי אין לה אור בעצמה כי אם מהשמש. והעד, כי בהתחברה עמו עם ראש התלי או זנבו לא תראה השמש אם היה ביום. ואם היתה לנכח השמש בלילה באחד המקומות הנזכרים, יהיה אור הלבנה נעדר.

מדבריו משמע שהלבנה והשמש שונים משאר הכוכבים, ואחד השינויים הוא שהם יכולים ללקות. וזה יכול אולי לשמש כמקור ששאר הכוכבים אינם יכולים ללקות.

מישהו?

מובא בכמה בשם כמה מגדולי הדורות בשם המדרש שלעתיד לבא תרד אש לנביאי הבעל והניסיון יהיה גדול.
דוגמא אחת מובאת בזה בדברי ה"דברי שמואל" מסלונים פרשת נח:
"והנה איתא במדרש, כי בימים שלפני הגאולה האמיתית כאשר יצטרכו כבר להקים את בית המקדש יתפלגו בני ישראל לשני צדדים, הכשרים באמת יחפצו באותו כהן גדול שהם יבחרו בו כמתאים לעטרה זו, ואילו הפורקים עול יאמרו שהם היהודים האמיתיים, והם הם שצריכים לבחור את הכהן גדול כפי הבנתם, ויכריעו אז ביניהם כדרך הבחי' שהיתה בימי אליהו ז"ל, דהיינו שיעשו ביניהם סימן שכל מי שיענו לו באש מן השמים האמת אתו, והנסיון הגדול יהיה אז באופן זה שהאש מן השמים תרד לצדם של אלו שהתרחקו מן התורה והם יצליחו במלחמתם, אך זה יהיה הבירור האחרון כי הכשרים באמת לא יתבטלו אפילו בפני המופת הזה, והעצה להחזיק מעמד במצב נורא זה לכל יהודי היא שיהיה מקושר לצדיקים וליהודים כשרים המקושרים לתורה, כי התורה היא נצחית, ובכח זה אפשר להחזיק מעמד בכל העתים והמצבים".
כך גם מובא בקובץ מאמרים מהג"ר אלחנן וסרמן בסוף חלק א' עמ' שלד.

מי יודע את המקור המדוייק של המדרש.

נסה לחפש בספר 'הדור האחרון'.

לפי עניות דעתי אין שם את המקור המדרשי.

ברוך שכיוונתי...
אלא שנראה לי שחכמי ורבני פורום דידן יוכלו לעזור לי יותר מאשר חכמי ורבני הפורום ההוא...
אז אנא!

ראיתי פעם שאין למלאך המוות רשות ליטול נשמתו של הצדיק, עד שהצדיק מסכים לכך.
אנא האירו עיני היכן יש מקור מפורש לזה.