מגיד. יאמר בכל יום יום כדאיתא בשער אפרים שד' זמנים יש לומר ווידוי כל לילה יאמר ווידוי על מה שעשה ביום וכל ערב שבת יאמר ווידוי על כל מה שעשה כל השבועה וכל ער"ח יאמר ווידוי על כל מה שעשה בכל החודש וכל עי"כ יאמר ווידוי על כל מה שעשה בכל השנה ואותן אנשים נקראו מארי דחושבנא כמו בעל מו"מ שחושב וכותב בכל לילה מה שנשה ונתן ביום כמו כן מחוייב אינש בכל לילה ובכל הזמני' הנ"ל.
בשל"ה לא מצאתי דבר זה, גם לא מצאתי ספר שער אפרים שנדפס בימיו - אולי מדובר בספר כת"י של השל"ה?
בספרים שנדפסו לאחר ימיו (הנמצאים במאגרים), לא מצאתי רעיון זה.
האם אכן יצאו הדברים הנ"ל מפי השל"ה?
בשל"ה עצמו - מסכת חולין, סוף פרק תורה אור - נמצא רעיון זה של ד' זמני תשובה, אבל לא בשם "שער אפרים".
הנה מטעם זה בכניסת השבת עוונותיו מכופרים, שהרי עשה תשובה ותשובתו מגעת עד שבת. וכן השבועות יחזרו אל החודש, ונאמר בו כפרה, כמו שאנו מתפללים (מוסף דראש חודש) 'ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל וכו''. וזה הסוד שמתענין ערב ראש חודש ומשלימין עד ראש חודש, כדי שיכנסו ימיהן טהורין מנוקים מכל חטא ועון לראש חודש במקורן וממילא הם מתכפרין כדפירשנו לעיל. וכן החדשים אל השנה, ומשם אל התשובה שהוא יום כפורים. הרי נתבאר היטב ארבע חילוקי כפרה, רצוני לומר, ארבע זמני תשובה: א', 'ובא השמש וטהר' (ויקרא כב, ז), ב', 'זכור את יום השבת לקדשו' (שמות כ, ח), ג', 'ראשי חדשים זמן כפרה', ד', 'כי ביום הזה יכפר' וגו' (ויקרא טז, ל). והנזהר בזה מקיים בו (דברים ד, ד) 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם', כאשר מפורש הכל בארוכה, כי 'על פי ידו"ד יסעו... ועל פי ידו"ד יחנו' (במדבר ט, יח). ואתם בניי יצ"ו, הזהרו מאוד בכל הנזכר לעיל, חוק ולא יעבור, ואז אשריכם ומה טוב חלקיכם.
כל מי שמכיר מבטן מי יצאו הדברים דלעיל (ואולי נדפסו כבר בספר כלשהו והייחוס משובש בכת"י), שכרו כפול לו מן השמים.