מקור חדש לחיוב גוף ומלבושים נקיים בתפילה

[מגיב ומניב]

בפרשת וישלח: הסירו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם (בראשית לה,ב).

ראה אבן עזרא: והטהרו-שירחצו הגוף. והחליפו שמלתיכם-מהמקום הזה נלמוד שחייב כל ישראל כאשר ילך להתפלל למקום קבוע להיות גופו נקי ומלבושיו נקיים.

לכאורה לפנינו מקור חדש מן התורהשלא הובא בפוסקים לחיוב הכנת הגוף והלבוש לתפילה, (מבואים רק מקורות מדברי קבלה, כמו 'הכון לקראת אלקיך ישראל', או 'השתחוו לה' בהדרת קודש', ראה שבת י,א וברמב"ם הל' תפילה ה,ה).

אך מהו הביאור במ"ש 'כאשר ילך למקום קבוע'?

[חכם באשי]

יתכן כי המילים 'למקום קבוע' אינם הוראה כללית, אלא שבאותו מעשה שיעקב אמר לבניו שיטהרו את בגדיהם זה היה קודם שהלכו 'למקום קבוע', אל המזבח שבנה אברהם, כבהמשך הענין שם.

[גלילי]

ע"ע בעה"ט שם, שרמז הכנה לתפילה בפסוק זה.
בחיפוש כללי באוצר מילות חיפוש: להתפלל [ל]מקום-קבוע נקי
מצאתי כמה וכמה ספרים הדנים בזה אם דווקא מקום קבוע.
לדוגמא:

ScreenShot001.jpg (58.45 KiB) נצפה 2222 פעמים

ScreenShot002.jpg (40.91 KiB) נצפה 2222 פעמים

ויש עוד הרבה שם באוצרינו היקר.

[מגיב ומניב]

לבינתיים, הן דברי החכם הדגול, והן דברי הקובצים המצו"ב דחוקים מאוד. ייש"כ לרב הגלילי על סיועו. ומ"מ כבר נתבאר כמה פעמים שעיקר תועלת אכסניה זו אינה בהפניות להפניות אוצר, אלא בהבעת דעות ומסקנות של החכמים שיחיו.

[גלילי]

לבינתיים, הן דברי החכם הדגול, והן דברי הקובצים המצו"ב דחוקים מאוד. ייש"כ לרב הגלילי על סיועו. ומ"מ כבר נתבאר כמה פעמים שעיקר תועלת אכסניה זו אינה בהפניות להפניות אוצר, אלא בהבעת דעות ומסקנות של החכמים שיחיו.

קודם כל, אם אתה לא רוצה, לא תקבל הפניות, אתה יודע לבד כמה זמן לוקח להביא הפניות.
שנית, אני חולק בנקודה זאת, כיון שכשיש המובאה, השיקול נתון לכל אחד, כחומר ביד היוצר, ותן לחכם ויחכם עוד.

[כן מסתבר]

אודות השאלה מה הכוונה תפילה ’במקום קבוע’ ומאי שנא מהמתפלל במקום שאינו קבוע.

לענ”ד הכוונה היא שכשם שתפילה בבית המקדש צריכה להיות בהיטהרות, כך התפילה בביהמ”ק מעט צריך היטהרות, יותר מהמתפלל בכל מקום, והגדרת בית המקדש מעט היא ’מקום קבוע לתפילה’ כגון במה או בית הכנסת.

והגדרה זו היא הגדרה דאוריתא, בשונה מהחילוק שבין בקשה בעלמא לבין תפילת שמונה עשרה, שזהו חילוק מדרבנן בלבד, כי מדאוריתא כל בקשה מיקרי תפילה.

לסיכום:

בקשה מהקב”ה אינה דורשת היטהרות מיוחדת, ואילו בקשה בבית הכנסת צריכה הכנה והיטהרות, ומדרבנן גם המתפלל שמונה עשרה בביתו צריך היטהרות.

אקווה שפירושי זה בדברי האבן עזרא יתקבל בעיני רואיו.