פורום אוצר החכמה

כד הוינא טליא, הראה א' הלומדים שיחי' חידוש נשגב מהמהרש"א, שהרעיש בזמנו את ביהמ"ד.

וזה הדבר: מה שחידשה תורה לגנב שחייב לשלם ארבעה וחמישה, הנה כל ילד יודע שזה כולל הכפל, אבל בהערות מרן הגרי"ש [כמדומה לב"מ] הראה שבחידושי אגדות למהרש"א משמע [ע"פ החשבון שלו] שארבעה וחמישה זה חוץ מהכפל, והיינו ששה ושבעה.
והדברים מפתיעים מאוד.

וכמדומני שהגריש כותב שם, שאין לזה סתירה מפורשת בגמ', ורק משמעות וכו,

אודה לכל מי שישיב לי אבדתי

[אבקש מהלומדים שיחי' שלא לגחך למקרא דברים אלו, וכו' וימים יגידו]

משמעות זה לא מספיק?
אם כך, מדוע לא כתבה הגמ' במפורש ששה ושבעה?

בס"ד
מפורש במסכת בבא מציעא (נז:): הקדשות- אמר קרא 'רעהו', רעהו ולא הקדש, ולא תשלומי ארבעה וחמשה. מאי טעמא, תשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא, ולא תשלומי שלשה וארבעה. רש"י: לא תשלומי שלשה וארבעה. שלשה לשה וארבעה לשור, דכיון דאימעיט מכפל בצר להו חדא, שהכפל בטובח ומוכר בכלל תשלומי ארבעה וחמשה.
לא ראיתי את המהרש"א ולא שמעתי את רבינו מרן זצ"ל, אך קשה לדמות שרבן של ישראל מרן זצ"ל אמר דבר זה ויותר קשה שרב רבנן המהרש"א כתב דבר זה.

זה אכן נשמע תמוה וההוכחה יפה
ואולי נאמר שזה כולל הכפל ולא כולל הקרן
כך שיהיה תשלומי חמשה וששה ותתיישב ההוכחה מהגמ'

ראו רש"י והמלבי"ם על משלי ו ל"א, ולהמהרש"א א"ש בשופי.

אבל איפה המהרש"א שלדבריו א"ש בשופי?

היא שיחתי כתב:זה אכן נשמע תמוה וההוכחה יפה
ואולי נאמר שזה כולל הכפל ולא כולל הקרן
כך שיהיה תשלומי חמשה וששה ותתיישב ההוכחה מהגמ'

בס"ד
לא הבנתי, כוונתך שכפל הוא בעצם ג' פעמים? אקווה שאין לך כזה הו"א.