"הרגל נעשה טבע" - מקור?

[הפלא ופלא]

מהו המקור הקדום שישנו למאמר "הרגל נעשה טבע"?

תודה מראש

[הוגה ומעיין]

ראה על כך את הפרק המיוחד לשאלתך, ב"אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא" עמ' 101-110.

[וולףאנטפלעקונג]

ראה על כך את הפרק המיוחד לשאלתך, ב"אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא" עמ' 101-110.

אפשר בבקשה להוריד את זה לפורום או לעשות קישור למקור?

מהו המקור הקדום שישנו למאמר "הרגל נעשה טבע"?

תודה מראש

הובא כמה פעמים בספר החינוך בלשון אחרת קצת, ראה לדוגמא מצווה תצא:
'וכענין שאמרו חכמים שרוב ההרגל הוא מה שאחרי הטבע, כלומר כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש כן ההרגל הגדול חוזר בו כעין טבע קיים ויכריחנו ללכת בדרך ההרגל
לעולם, ובלכת העם בדרכי היושר והאמונה ובוחרים בטוב תדבק בהם הטוב וישמח ה' במעשיו'
(http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =40631&st=%u05d4%u05d4%u05e8%u05d2%u05dc)

[הוגה ומעיין]

אפשר בבקשה להוריד את זה לפורום או לעשות קישור למקור?

לא הבנתי את השאלה. איך אפשר להוריד לפורום ספר הנמצא בארון ספרים, או לקשר אליו?

[וולףאנטפלעקונג]

אפשר בבקשה להוריד את זה לפורום או לעשות קישור למקור?

לא הבנתי את השאלה. איך אפשר להוריד לפורום ספר הנמצא בארון ספרים, או לקשר אליו?

אכן נראה שההוצאה לאור מקפידים שיהיה ניתן להשגה רק בחנויות עיין כאן: viewtopic.php?f=7&t=4105&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99 ואכ"מ.

[תוכן]

מי יבוא אחרי המלך, ומ"מ אם תרצה תחפש "טבע שני" במאגרים ותמצא הרבה.

[וולףאנטפלעקונג]

מי יבוא אחרי המלך, ומ"מ אם תרצה תחפש "טבע שני" במאגרים ותמצא הרבה.

יש"כ לתוכן אך עכ"פ מצאתי לראוי להביא שראיתי מציינים בתור מקורות קדומים ללשון זו : שבילי אמונה נתיב ד' שביל ב' (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 8121536376)
שו"ת הרמ"ע מפאנו סוף סימן לו : http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?si ... q=1138&st=%u05d8%u05d1%u05e2
תניא (להגרש"ז מליאדי) ספ"יד, פט"ו, פמ"ז.

[אמסטרדם]

יצוין דשור מועד יש אומרים דהוא משום הרגל נעשה טבע.

[וולףאנטפלעקונג]

וראה גם פחד יצחק בערכו http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?si ... q=1138&st=%u05d8%u05d1%u05e2 ומעניין המקור שמציין לזה בש"ס

[מאיר סובל]

הגר"א באגרתו ג"כ ידוע על אותו משמעות

[המתקיף]

צעטיל קטן אות טז.

האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע לכן יזרז א"ע לתקן מדותיו בשנת י"ח דוקא כמו שאבאר כגון מי שנולד בטבע של עקשנות ישבר את טבעו מ' יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו וכן מי שבטבע עצל ירגיל את עצמו מ' יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות הן בהולך לשכוב על מטתו הן לקום בבוקר ממשכבו הן בזריזות לבישת בגדים ונט"י ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבהכ"נ תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן וכן מי שטבעו ביישן מהחלק של בושה רעה ירגיל את עצמו מ' יום להתפלל דוקא בקול רם וכח תנועת אבריו ולקיים כל עצמותי תאמרנה ולברך על התורה בקול רם עד שיעזרהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדיבור שלו ירגיל את עצמו מ' יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת הלימוד כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו ירגיל את עצמו גם כן מ' יום וילמוד יותר מהרגל שלו ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מדות הרעות עד תומם:

[גם זו לטובה]

ראיתי לפני זמן מה בכתבי הרש"א, והעולה
המקור הקדום ביותר- בספרות חיצונית מימי הגאונים בשם אריסטו. ובספרי רבותינו המקור הקדום ביותר - רבנו יונה.

[משה ישעיהו]

הודעה על ידי גם זו לטובה » ג' אוגוסט 12, 2014 6:42 pm

ראיתי לפני זמן מה בכתבי הרש"א, והעולה
המקור הקדום ביותר- בספרות חיצונית מימי הגאונים בשם אריסטו. ובספרי רבותינו המקור הקדום ביותר - רבנו יונה.

היכן המקור בר' יונה