מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מקור לטעם שבדור המדבר בט' באב האחרון לא נפטרו

חיפושי מקורות וכדומה
סופר מסופרים
הודעות: 24
הצטרף: ש' פברואר 28, 2015 8:29 pm

מקור לטעם שבדור המדבר בט' באב האחרון לא נפטרו

הודעהעל ידי סופר מסופרים » ד' אפריל 01, 2015 1:49 am

מה המקור שמה שדווקא ט"ו אלף אחרונים מדור המדבר נשארו בחיים ונמחל להם הגזירה, כי היתה תפלתם שלמה ביודעם שהפעם הגזירה עליהם, ולא כבכל שנה שהיה מחשבה וסיכוי שלא עליו הגזירה?
מישהו אמר לי שר' יצחק גלאזער, אולי מישהו יוכל לחפש בספריו באוצר.
תודה למסייעים.

סופר מסופרים
הודעות: 24
הצטרף: ש' פברואר 28, 2015 8:29 pm

Re: מקור לטעם שבדור המדבר בט' באב האחרון לא נפטרו

הודעהעל ידי סופר מסופרים » ד' אפריל 01, 2015 10:00 pm

שמעתי שר"מ בידרמן אומר זאת משמו,
מישהו יודע באיזה מספריו זה כתוב?

סופר מסופרים
הודעות: 24
הצטרף: ש' פברואר 28, 2015 8:29 pm

Re: מקור לטעם שבדור המדבר בט' באב האחרון לא נפטרו

הודעהעל ידי סופר מסופרים » ה' אפריל 02, 2015 9:38 am

כפי איך שהבנתי, רק ר"מ בידרמן אומר זאת משמו,
אמנם לא נמצא כן בספריו.
אבל כמדומני שהוארט לכשעצמו ידוע,
האם מישהו יודע מקור לזה?

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: מקור לטעם שבדור המדבר בט' באב האחרון לא נפטרו

הודעהעל ידי רחמים » א' אפריל 12, 2015 6:13 pm

אני מכיר טעם אחר
הפירוש בגזרה תלוי במעשיהם
וז"ל האור החיים (במדבר פרק יד פסוק כ"ט):
מבן עשרים וגו' אשר הלינותם. צריך לדעת כוונת אומרו אשר הלינותם, ואם רצה לומר על אשר הלינותם חסר תיבת על, גם לא היה צריך לומר שכבר אמר את תלונות וגו' שמעתי וגו':
ונראה שכוונת הדברים היא לצד שאמר ה' מבן עשרים שנה, חש שיבינו שכוונת הדברים היא כל מי שהיום בן עשרים, וכפי זה נכללים בכלל הגזירה גם מי שיצא ממצרים פחות מעשרים, כיון שבשנה ב' באו לכלל כ', לזה אמר אשר הלינותם פירוש מזמן שהתחילו להלין, ושיעור הכתוב הוא אותם שהלינו עלי מבן עשרים, וכפי זה חוזר להלנה ראשונה כשיצאו ממצרים, שאם על הלנתם אז לא היה צריך לדייק דבריו ולומר בן עשרים בזמן ההלנה כיון שהוא מדבר באותו זמן שהוא זמן שהלינו, והוא מה שאמר למעלה וינסו אותי זה עשר פעמים, הא למדת כל שהיה בכלל עשרים בחטא ראשון הוא שנכלל בכלל הגזירה, ואולי כי דיוק זה לא הרגישו בו הדור ההוא וחשבו הדברים כפשטן, שבאה הגזירה על אותן שהיו אז בן כ', ולזה שנת המ' כשיצאו לחפור בליל ט' באב ולא מת מהם א' ובדקו בי' וי"א וי"ב וי"ג וי"ד ועשו יום ט"ו שמחה (פתיחתא איכה רבה), וקשה למה חשבו שימותו עוד אחר שהיו ידועים אותם שהיו בן עשרים כשיצאו ממצרים ומה מיחוש עוד להם לגזירה, אלא שהם חשבו שהגזירה היתה על אותן שהיו אז בן כ':
ואולי כי גם ה' אמר דבריו שקולין, כמנהגו שאומר דברים סובלים ב' דרכים אם זכו יהיה לטובה לא זכו וכו', וכן תמצא כשאמר לאדם (בראשית ב) ביום אכלך ממנו מות תמות, הזכיר יום סתם, תוכל לומר יומו של אדם ותוכל לומר יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה, וכשעשה אדם תשובה הטה ה' הכוונה לזכות, שהוא יומו של הקדוש ברוך הוא, כמו כן במה שלפנינו נתכוון במאמר אשר הלינותם ב' דרכים, א' על אשר הלינותם, וא' הוא הבדל להתחלת ההלנה כדברינו, אם זכו יתפרש הדבר לזמן יציאה כדברינו, ואם לא זכו תתקיים הגזירה גם על אותם שהיו כשיצאו פחות מכ', ומה שאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ידבר על רוב המלינים, ולזה כשראו בשנת המ' שלא מת אחד מהם עשאוהו יום טוב על שנתבטלה הגזירה מעל אותם שיצאו פחות מעשרים והיו בשעת הגזירה בן עשרים:


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים