למה טיפש לא נוהג לפעמים "בטעות" בחוכמה - מקורות

[בן באג באג]

שאלה מפורסמת וידועה (איה מקורה ?!) למה טיפש לא נוהג לפעמים "בטעות" בחוכמה?....
חשבתי לומר דצ"ל שמוחו מקולקל אך לא בצורה רנדומלית, והולך הוא בעקביות ל'שיטתו',
ושיטת הקילקול האחידה מונעת הימנו לנהוג בחכמה גם בטעות
נשמע הגיוני אך מה"ת ואפשר לחלוק
ההוכחה לדעתי לפו"ר היא משלמה המלך ע"ה דהיה חכם אף מן השוטים
ואם נקטינן כדלעיל, אתי שפיר, דהבין וקלט את קו מחשבתם תוקפו ואיכותו וכיצד ינהג וייחשוב
משא"כ אי נימא דמוחו מקולקל ושבור לגמרי ומוציא פעולות אקראיות א"כ כיצד יוכל לצפותן שלא ברוה"ק

[חכם באשי]

שאלה מפורסמת וידועה (איה מקורה ?!) למה טיפש לא נוהג לפעמים "בטעות" בחוכמה?....
חשבתי לומר דצ"ל שמוחו מקולקל אך לא בצורה רנדומלית, והולך הוא בעקביות ל'שיטתו',
ושיטת הקילקול האחידה מונעת הימנו לנהוג בחכמה גם בטעות
נשמע הגיוני אך מה"ת ואפשר לחלוק
ההוכחה לדעתי לפו"ר היא משלמה המלך ע"ה דהיה חכם אף מן השוטים
ואם נקטינן כדלעיל, אתי שפיר, דהבין וקלט את קו מחשבתם תוקפו ואיכותו וכיצד ינהג וייחשוב
משא"כ אי נימא דמוחו מקולקל ושבור לגמרי ומוציא פעולות אקראיות א"כ כיצד יוכל לצפותן שלא ברוה"ק

הנך תולה לא תניא בדלא תניא, וערבך - ערבא צריך.
המדרש ש"ויחכם שלמה מכל האדם - אפילו מן השוטים", ממוצא!

[תולדות אדם]

המדרש ש"ויחכם שלמה מכל האדם - אפילו מן השוטים", ממוצא!

מניין?

[חכם באשי]

כי הוא מצוי רק במקורות מאוחרים, והראשונים לא הכירוהו.
ואם הראשונים לא ידעוהו הכיצד נתגלה לאחרונים "מדרשים"???
למקורותיו השונים של המאמר, עי' אלפא ביתא קדמייתא, לר"ש אשכנזי.

[אכשר דרא]

מדרש פירושו "דרש" על התורה, כפי שמבאר הרמב"ן בויכוח, ואין לשרטט בחינם גבול תחתון ל'מדרשים'.

[זקן ששכח]

מדרש פירושו "דרש" על התורה, כפי שמבאר הרמב"ן בויכוח, ואין לשרטט בחינם גבול תחתון ל'מדרשים'.

בקרתי פעם בספריה מסויימת בארץ ומצאתי את הספר 'מדרש פינחס' במדף המדרשים. לדבריך הדבר אינו מוזר כלל וכלל, שכן למה לשרטט גבול תחתון למדרשים.
לא הבנתי דבריך ?!

[בן באג באג]

הנך תולה לא תניא בדלא תניא, וערבך - ערבא צריך.
המדרש ש"ויחכם שלמה מכל האדם - אפילו מן השוטים", ממוצא!

מקורות, לא קדומים, אך לחיזוק הסברא הנ"ל סגי בהכי
ציטוט:
ונשוב לאימרתנו. היא קנתה לה שביתה במאות האחרונות אך, לרוב, בשינוי קטן: במקום "מכל האדם" היא גורסת "מכל אדם", ורבים המקדימים: כמו שאמרו חז"ל: "ויחכם מכל אדם - דרשו חז"ל: אפילו מן השוטים" (מ"ח קליינמן, "זכרון לראשונים", פייטריקוב תרמ"ב, דף סב; "ויחכם מכל אדם זאגט דער רמב"ם (=אומר הרמב"ם) אפילו מן השוטים" (ש' איינהורן, "משלי עם", רשומות ב, מס' 105); "כי זאת הוא פירוש המדרש הידוע על הפסוק ?ויחכם שלמה מכל האדם'. ואמר המדרש: אפי'(לו) מן השוטים" (י' ראזענבערג, "ידות נדרים", ורשה תרס"ג, עמ' 5); "וכן בשלמה נאמר: ויחכם מכל האדם. ודרשו ז"ל: אפי'(לו) מן השוטים" (מ' לפין, "חשבון הנפש", למברג 1808; מהד' ב, סעיף קיב, דף נג ע"ב).

במאמר מורחב שנתחבט בו "הארץ"
" מה פשר האימרה המשונה "ויחכם מכל האדם - אפילו מן השוטים" ומה מקורה? "
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... No=1119708

[חכם באשי]

[אגב, כותב הדברים ב"הארץ" שם, הוא ב"צ פישלר, מבאי ביתו של רש"א!]

[זקן ששכח]

יסלחו לי החכמים דקהלתינו אם אומר שהפעם נהגו היפוך כותרת האשכול ועשו סכלות בבואם לסמוך כרעי סברותיהם על הנאמר באותו און גליון הראוי להיות מושלך כדומן אשר על פני הארץ. ולא זו אף זו - להפנות את כל קורא אל אותם מי מדמנה.
ובכלל יש הפניות רבות למקומות שאין האדם היהודי אמור לבקר שם. מה גם שהדבר נעשה בפרהסיא וכהותרה לו.

[בן באג באג]

האמת שאף אם אין אמרת חז"ל כזו, בכ"ז משמעות ההכללה "מכל אדם" שבתבל ובכל הזמנים, מחוייב ההכללה שגם מן השוטים קאי, דאחרת לא מכולם היה,

[חכם באשי]

האמת שאף אם אין אמרת חז"ל כזו, בכ"ז משמעות ההכללה "מכל אדם" שבתבל ובכל הזמנים, מחוייב ההכללה שגם מן השוטים קאי, דאחרת לא מכולם היה,

ומניין לך ששוטה הוא בכלל "אדם"?

[אכשר דרא]

האמת שאף אם אין אמרת חז"ל כזו, בכ"ז משמעות ההכללה "מכל אדם" שבתבל ובכל הזמנים, מחוייב ההכללה שגם מן השוטים קאי, דאחרת לא מכולם היה,

ומניין לך ששוטה הוא בכלל "אדם"?

שאם לא כן, לא היה נצרך לפטור מיוחד לפוטרו מן המצוות.

[בן באג באג]

האמת שאף אם אין אמרת חז"ל כזו, בכ"ז משמעות ההכללה "מכל אדם" שבתבל ובכל הזמנים, מחוייב ההכללה שגם מן השוטים קאי, דאחרת לא מכולם היה,

ומניין לך ששוטה הוא בכלל "אדם"?

סברא חלשה וקשה מאוד כשלעצמה, הלא הוא רק פטור מהמצוות, וכי שור המזיקו יהא פטור דלא נגח "אדם",
וגם אם נניח כדבריך שתמיד אינם אדם, הואיל ואין לך אדם שאין לו שעה, וגם בשוטים תמצא החוכמה לפעמים, מוכרח להיות שחכם היה אף מאלו החוכמות לבדן, דאל"כ היו חוכמות יתר עליו,