בקשת מקור

[צפנת פענח]

נעתק מתוך כתב יד גדול אחד.
"ולעניננו יבואר שפיר טעם מצות דם מילה, דהוי להתיש כחו של אבר זה, ולכפרת עון הקרי".

האם אחד יכול למצוא מקור על סוף הדברים?

[פלגינן]

נעתק מתוך כתב יד גדול אחד.
"ולעניננו יבואר שפיר טעם מצות דם מילה, דהוי להתיש כחו של אבר זה, ולכפרת עון הקרי".

האם אחד יכול למצוא מקור על סוף הדברים?

להתיש כחו כבר ידוע ומצוי בראשונים.
לגבי כפרת עוון הקרי, זה מזכיר לי רעיון דומה, אף הוא נמצא בכתב יד קדום, ואח"כ ראיתי אצל ד' אברמס, 'פירוש ספר יצירה', קבלה, ב (תשנז), עמ' 388-399.
שלכך נצטוה המילה באבר יותר מבשאר איברים לפי שאי אפשר שלא ישאר טיפי קרי תוך הערלה ואפי' ירחץ לא יצא. וה' אמ' בעל קרי אסור בדברי תורה ואסור להתפלל עד שיטבול, וא"כ כ"ש בערל שלא יעלו טבילות...".
היינו, הסרת הערלה למניעת הצטברות טיפות קרי באופן שאפילו טבילת עזרא לא תועיל!

[חכם באשי]

בנוגע שהמילה היא כדי להתיש כוחו של האבר והתאווה, עי' מו"נ, ח"ג, פרק מט, מהדורת הרב י' קאפח, עמ' שצח; סידור הרוקח, עמ' תשכה.

[איש_ספר]

נעתק מתוך כתב יד גדול אחד.
"ולעניננו יבואר שפיר טעם מצות דם מילה, דהוי להתיש כחו של אבר זה, ולכפרת עון הקרי".

האם אחד יכול למצוא מקור על סוף הדברים?

להתיש כחו כבר ידוע ומצוי בראשונים.
לגבי כפרת עוון הקרי, זה מזכיר לי רעיון דומה, אף הוא נמצא בכתב יד קדום, ואח"כ ראיתי אצל ד' אברמס, 'פירוש ספר יצירה', קבלה, ב (תשנז), עמ' 388-399.
שלכך נצטוה המילה באבר יותר מבשאר איברים לפי שאי אפשר שלא ישאר טיפי קרי תוך הערלה ואפי' ירחץ לא יצא. וה' אמ' בעל קרי אסור בדברי תורה ואסור להתפלל עד שיטבול, וא"כ כ"ש בערל שלא יעלו טבילות...".
היינו, הסרת הערלה למניעת הצטברות טיפות קרי באופן שאפילו טבילת עזרא לא תועיל!

קרוב לדברי הבל. בע"ק שאסור בד"ת ובתפילה הוא מי שטומאה יוצאת מגופו ולא הנוגע בקרי (ובלא"ה בית הסתרים לא חשוב מגע). ואם כוונתו משום חציצה, היה יכול לדבר גם על טיפי מי רגלים.
(ובכלל נראה שלכפרת עון הקרי מתחבר עם תחילת המשפט, היינו להתיש כוח האבר שלא יבוא לידי קרי, אא"כ המחבר סבור שיש לכפר על התינוק קודם שחטא משום תורת הגלגול. ולא נראה....).

[פלגינן]

קרוב לדברי הבל. בע"ק שאסור בד"ת ובתפילה הוא מי שטומאה יוצאת מגופו ולא הנוגע בקרי (ובלא"ה בית הסתרים לא חשוב מגע). ואם כוונתו משום חציצה, היה יכול לדבר גם על טיפי מי רגלים.
(ובכלל נראה שלכפרת עון הקרי מתחבר עם תחילת המשפט, היינו להתיש כוח האבר שלא יבוא לידי קרי, אא"כ המחבר סבור שיש לכפר על התינוק קודם שחטא משום תורת הגלגול. ולא נראה....).

כמובן שאינו מכוון להלכה, ונכתב רק על דרך דרש, ואכתי הוא חידוש מפליא! [הפירוש הועתק בשני כת"י מהמאה הט"ו ומיוחס לראשונים, כך שהגם שלא ידענו בבירור מי חיברו, אך אין לנפנפו באבחת מקלדת].
(לא שניסיתי לדחוק זאת בכת"י שציטט צ"פ, אך אם נתעקש נוכל לדחוק שפירוש 'לכפרת עון הקרי' הוא מלשון ניקוי הקרי, ולענ"ד הוא פחות דחוק מהצעתך).

[מה שנכון נכון]

הל' "וה' אמר" אינו מובן כי אין האיסור מהתורה, וגם עצם בטוי זה נראה שנכתב בהשפעת הערבית. הקראים אוסרים על בע"ק להתפלל, ואולי זה הפתרון להכל. וא"ש ההי"ב.

[מקורות]

אא"כ המחבר סבור שיש לכפר על התינוק קודם שחטא משום תורת הגלגול. ולא נראה....

בינתיים אין לי מקור, אבל אולי הפירוש הוא כפרת עון קרי של אדה"ר (באותן ק"ל שנים כידוע).

[פלגינן]

הל' "וה' אמר" אינו מובן כי אין האיסור מהתורה, וגם עצם בטוי זה נראה שנכתב בהשפעת הערבית. הקראים אוסרים על בע"ק להתפלל, ואולי זה הפתרון להכל. וא"ש ההי"ב.

זו העתקה מהירה, ולמען הסר ספר בדקתי שוב, וכך כתוב [בהשלמה לפי אברמס]: "והרי אמ' רז"ל בעל קרי...". ועמך הסליחה.

מצ"ב ממאמרו של אברמס, הטור הימני כ"י פריס 843, והשמאלי - וטיקן 236.

[מה שנכון נכון]

הל' "וה' אמר" אינו מובן כי אין האיסור מהתורה, וגם עצם בטוי זה נראה שנכתב בהשפעת הערבית. הקראים אוסרים על בע"ק להתפלל, ואולי זה הפתרון להכל. וא"ש ההי"ב.

זו העתקה מהירה, ולמען הסר ספר בדקתי שוב, וכך כתוב [בהשלמה לפי אברמס]: "והרי אמ' רז"ל בעל קרי...". ועמך הסליחה.

מצ"ב ממאמרו של אברמס, הטור הימני כ"י פריס 843, והשמאלי - וטיקן 236.

יעו"ע ברמ"א עו,ד ובמ"ב מס"ח (ותריג,יא).