מקור שלסנדק מוחלים לו על עוונותיו, ועוד

[ירושלים]

האם יש מקור ברור לכך שלסנדק מוחלים לו על עוונותיו? (בעבר היה אשכול בנוגע מה הענין לקבל ברכה מסנדק אחר הברית כיון שלכל המשתתפים מוחלים להם על עוונותיהם, ראה המקורות באשכול שם)

ומה טעם מרן החזו"א זצ"ל הידר להיות סנדק ואף טרח בנסיעה ארוכה עבור זה?

תודה למשיבים.

[ישורון250]

גם אני מבקש להאיר עיני בדבר זה מה שרגילים לומר שלסנדק מוחלים עוונותיו, אם יש לזה מקור ברור, או רק שיחה נאה בעלמא (ח"א אמר לי שיש בזה דברים מהגרח"ק שליט"א ולא נתברר אצלי) ואם אכן יש מקור לזה - מה טעמו של דבר.

אגב האם מרן הגרא"ל זצ"ל היה כמו מרן החזו"א זצ"ל שש ושמח ומהדר אחר סנדקאות?

[פלגינן]

האם יש מקור ברור לכך שלסנדק מוחלים לו על עוונותיו? (בעבר היה אשכול בנוגע מה הענין לקבל ברכה מסנדק אחר הברית כיון שלכל המשתתפים מוחלים להם על עוונותיהם, ראה המקורות באשכול שם)

גם אני מבקש להאיר עיני בדבר זה מה שרגילים לומר שלסנדק מוחלים עוונותיו, אם יש לזה מקור ברור, או רק שיחה נאה בעלמא (ח"א אמר לי שיש בזה דברים מהגרח"ק שליט"א ולא נתברר אצלי) ואם אכן יש מקור לזה - מה טעמו של דבר.

ב"מדרש" המובא בבנ"י מבואר שאליהו שאל בשלבים, פן יהיה אבי הבן בעל עברות, ואמר לו ה' שימחל לו, ואחר כך שאל על בעל הברית (=סנדק), ואחר כך שאל על כל העומדים שם.
בנוסח החיד"א בעבוה"ק לתפילה לסנדק, הוא מבקש שיהא המזבח שעליו כפרה על עוונותיו.
ואולי כך משמע בפלא יועץ ערך מילה, וראה גם כורת הברית, סי' רסה, נחל כרית ס"ק סב.

[חד ברנש]

עי' א"ב לר"ש אשכנזי.

[ישורון250]

יישר כח לכל העונים

מי בטובו יכול להעלות ולהביא דברי רש"א מא"ב דידיה

[בן שלום]

ג"א מצטרף לבקשה הנ"ל ומבקש בכל לשון של בקשה מי בטובו יכול להעלות דברי א"ב דשמואל דלעיל נחוץ לי מאוד יישר כח. (אם א"א אולי אפשר לשלוח באישי תוד"ר).

[מנקיי הדעת שבירושלים]

האם יש מקור ברור לכך שלסנדק מוחלים לו על עוונותיו? (בעבר היה אשכול בנוגע מה הענין לקבל ברכה מסנדק אחר הברית כיון שלכל המשתתפים מוחלים להם על עוונותיהם, ראה המקורות באשכול שם)

גם אני מבקש להאיר עיני בדבר זה מה שרגילים לומר שלסנדק מוחלים עוונותיו, אם יש לזה מקור ברור, או רק שיחה נאה בעלמא (ח"א אמר לי שיש בזה דברים מהגרח"ק שליט"א ולא נתברר אצלי) ואם אכן יש מקור לזה - מה טעמו של דבר.

ב"מדרש" המובא בבנ"י מבואר שאליהו שאל בשלבים, פן יהיה אבי הבן בעל עברות, ואמר לו ה' שימחל לו, ואחר כך שאל על בעל הברית (=סנדק), ואחר כך שאל על כל העומדים שם.
בנוסח החיד"א בעבוה"ק לתפילה לסנדק, הוא מבקש שיהא המזבח שעליו כפרה על עוונותיו.
ואולי כך משמע בפלא יועץ ערך מילה, וראה גם כורת הברית, סי' רסה, נחל כרית ס"ק סב.

ומקור מקומו הספר חמ"י.

[בקרו טלה]

ג"א מצטרף לבקשה הנ"ל ומבקש בכל לשון של בקשה מי בטובו יכול להעלות דברי א"ב דשמואל דלעיל נחוץ לי מאוד יישר כח.

באשכול אחר הובא מה שכתב בהג' לאגרא דפרקא

אגרא דפרקא.jpg (102.27 KiB) נצפה 4262 פעמים

[תם ותמים]

אזכרה ימים מקדם קרוב לשלושים שנה ששאלתי למ"ו הגרי"ח סופר שליט"א היכן המדרש שלסנדק מוחלים לו על כל עוונתיו, ואמר לי שכך הביא מהרצ"א דינוב (וכנ"ל) ואינו יודע היכן המדרש, והראה לי דברי הגר"ח פלאג'י ז"ל בס' תוכחת חיים שנדפס אז מחדש ח"ג עמ' רעט: וכיוצא בזה דן אנכי לפי המדרש שהביא הרב שלחן גבוה יו"ד (הלכות מילה) דאליהו אינו בא למילה אם לא יכפר הקב"ה לכל העם הנמצאים במילה לכל חטאותם שלא יהיה רשע עומד שם ע"ש, ומזקנים אתבונן דהשם דקרו ליה להנימול יועיל לכפר יותר לכל הנקראין בשמו דעומדים שם בעת ההיא ויש לזה שורש ממה שכתב בספר חסידים סימן רמד ראה בדבריו שם בארוכה. [וזה חידוש נוסף, שלעומד שם ונקרא כשם הילד יועיל לכפר לו יותר, וצ"ב מה בדיוק מועיל לו יותר, אחר שלכל הנמצאים שם מוחלין להם על כל העוונות]

עוד אמר לי הגריח"ס שליט"א שנראה לו רחוק שמהרצ"א דינוב ז"ל ראה זאת בספר שלחן גבוה שהיודע יודע דלפי מצב הזמן ההוא כמעט ולא באו ספרי רבני בני ספרד למקומות בני אשכנז הרחוקים (גלציה פולין ליטא וכו'), ואמר לי ששמע שכך הובא בספר חמ"י בשם מדרש, אבל לא ראה דבריו מימיו, ולפי הנראה משם כתב כן בספר שלחן גבוה, ואולי זה טעמו של מהרצ"א דינוב שרק כתב בספר אחד ולא כתב שמו המפורש, עד כאן שמעתי ממנו שליט"א.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אזכרה ימים מקדם קרוב לשלושים שנה ששאלתי למ"ו הגרי"ח סופר שליט"א היכן המדרש שלסנדק מוחלים לו על כל עוונתיו, ואמר לי שכך הביא מהרצ"א דינוב (וכנ"ל) ואינו יודע היכן המדרש, והראה לי דברי הגר"ח פלאג'י ז"ל בס' תוכחת חיים שנדפס אז מחדש ח"ג עמ' רעט: וכיוצא בזה דן אנכי לפי המדרש שהביא הרב שלחן גבוה יו"ד (הלכות מילה) דאליהו אינו בא למילה אם לא יכפר הקב"ה לכל העם הנמצאים במילה לכל חטאותם שלא יהיה רשע עומד שם ע"ש, ומזקנים אתבונן דהשם דקרו ליה להנימול יועיל לכפר יותר לכל הנקראין בשמו דעומדים שם בעת ההיא ויש לזה שורש ממה שכתב בספר חסידים סימן רמד ראה בדבריו שם בארוכה. [וזה חידוש נוסף, שלעומד שם ונקרא כשם הילד יועיל לכפר לו יותר, וצ"ב מה בדיוק מועיל לו יותר, אחר שלכל הנמצאים שם מוחלין להם על כל העוונות]

עוד אמר לי הגריח"ס שליט"א שנראה לו רחוק שמהרצ"א דינוב ז"ל ראה זאת בספר שלחן גבוה שהיודע יודע דלפי מצב הזמן ההוא כמעט ולא באו ספרי רבני בני ספרד למקומות בני אשכנז הרחוקים (גלציה פולין ליטא וכו'), ואמר לי ששמע שכך הובא בספר חמ"י בשם מדרש, אבל לא ראה דבריו מימיו, ולפי הנראה משם כתב כן בספר שלחן גבוה, ואולי זה טעמו של מהרצ"א דינוב שרק כתב בספר אחד ולא כתב שמו המפורש, עד כאן שמעתי ממנו שליט"א.

יש בזה גם בספר לחם לפי הטף מתוניס. וכן דיבר בזה מהר"י אביחצירא בגנזי המלך. ואין הפנאי לעלות כעת מדוחק השעה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כאן נכתב

[הצעיר באלפי]

שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הצדיקים (אולי החידושי הרי’’ם) שאם מכבדים מי שאינו ראוי לסנדקאות, אז הקב’’ה מרחם על רך הנימול ומכניס ידיו כביכול בין ידי הסנדק להתינוק.
מישהו שמע פעם מזה ?

[עזריאל ברגר]

שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הצדיקים (אולי החידושי הרי’’ם) שאם מכבדים מי שאינו ראוי לסנדקאות, אז הקב’’ה מרחם על רך הנימול ומכניס ידיו כביכול בין ידי הסנדק להתינוק.
מישהו שמע פעם מזה ?

קצת קשה לקבל את זה כמשהו כללי.
אולי רק כשעושים זאת מפני צורך מצווה ככיבוד הורים וכו'?

[בקרו טלה]

שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הצדיקים (אולי החידושי הרי’’ם) שאם מכבדים מי שאינו ראוי לסנדקאות, אז הקב’’ה מרחם על רך הנימול ומכניס ידיו כביכול בין ידי הסנדק להתינוק.

אולי רק כשעושים זאת מפני צורך מצווה ככיבוד הורים וכו'?

על אליהו הנביא
כיבוד חמיו

ליקוטי הרי''מ.png (76.79 KiB) נצפה 2936 פעמים

[הצעיר באלפי]

שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הצדיקים (אולי החידושי הרי’’ם) שאם מכבדים מי שאינו ראוי לסנדקאות, אז הקב’’ה מרחם על רך הנימול ומכניס ידיו כביכול בין ידי הסנדק להתינוק.

אולי רק כשעושים זאת מפני צורך מצווה ככיבוד הורים וכו'?

על אליהו הנביא
כיבוד חמיו

ליקוטי הרי''מ.png

יישר כח גדול