מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ חיפוש מקור ◆

חיפושי מקורות וכדומה
זסבה
הודעות: 216
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ה' מאי 16, 2019 11:18 am

לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

לבי במערב
הודעות: 1811
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מאי 16, 2019 11:49 am

י. אברהם כתב:מה כוונתך?
לא מצאתי שם את הרמב"ם

ככה"נ כוונתו היא, ששם המקום לשאלה זו.

לבנון
הודעות: 589
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' מאי 16, 2019 12:09 pm

זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1402
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' מאי 16, 2019 1:40 pm

אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
Inkedשערי רחמים_LI.jpg
Inkedשערי רחמים_LI.jpg (219.89 KiB) נצפה 5054 פעמים

יביי
הודעות: 54
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 5:30 pm

מחפש מקור לאימרה של מוהרנ"צ מרופשיץ:

הודעהעל ידי יביי » ה' מאי 16, 2019 2:34 pm

"להיות לפרקים אצל תלמיד חכם - ותו לא".
מובא בתקליטור התורני DBS בחלק 'הנהגות צדיקים'

זסבה
הודעות: 216
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ה' מאי 16, 2019 8:29 pm

לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

לבנון
הודעות: 589
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי לבנון » ה' מאי 16, 2019 11:19 pm

זסבה כתב:
לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1145
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: מגיד דבריו ליעקב עה"ת, מתורתו של הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' מאי 16, 2019 11:42 pm

היכן הם דברי חוה"ל הללו? בלשון המצוטטת לא מצאתי.
קבצים מצורפים
מגיד דבריו ליעקב בהר עמוד כב.PNG
מגיד דבריו ליעקב בהר עמוד כב.PNG (189.48 KiB) נצפה 4980 פעמים

פרנצויז
הודעות: 856
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' מאי 16, 2019 11:44 pm

יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

זסבה
הודעות: 216
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 6:08 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי זסבה » ו' מאי 17, 2019 9:35 am

לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:
זסבה כתב:
לבנון כתב:מובא בכוונות האר"י להסתכל בנרות בליל שב"ק, האם יש לזה מקור בזוהר?
יש"כ

אליה רבה סימן רעא

יתן עיניו בנרות וכו'. עד שיגמור ויכלו כדי לרפאות עינים שכהו מפסיעה גסה, ושוב ראיתי בדרשות מהר"ש [הלכות ומנהגי מהר"ש סי' יג] שנהג לראות בנרות בשעת קידוש מהאי טעמא (מלבושי יום טוב סק"ד), וכתב במהרי"ל הל' שבת [סי' ב] משום דפסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, וב' פעמים נר עולה ת"ק, והמסתכל בשתי נרות של שבת יהיה לו רפואה ע"כ, ומשמע שם דאף בשעת קידוש אחר גמר ויכלו יסתכל בנרות. ומג"א [ס"ק כג] כתב דיש ליתן עיניו בכוס ובנר כמ"ש ריש סימן רצ"ו, מיהו אין לדקדק בזה כל כך. ומשמע שפירשו כן הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר

יש"כ
גם אנכי ידעתי שדבר זה נזכר ברמ"א, ואת מקורותיו, אבל היות והאריז"ל נתן בזה טעמים אחרים כדרכו, ע"כ אני מחפש את מקורו בזוהר דווקא.

עיין סידורו של שבת שורש השני ענף ב'. אולי תמצא מרגוע לנפשך.

תודה על ההפניה שהחכימה אותי הרבה בענין שבו אני עוסק, אבל את מבוקשי טרם מצאתי.
ועכ"פ נפשי לא חסרה מרגוע ממאמר שאותי לא מצאתי, ואף איני יודע אם הוא קיים.[/quot

עיקר ההפנייה היתה הגמרא דברכות דף מ"ג [ע"ב] מאי תקנתיה, להדריה בקידושא דבי שימשי, ור"ל בשעת קידוש יתן עיניו בנר.
ובזוהר לא קיים פרט זה.
עוד יאירו עיניו בשל"ה מסכת שבת סביב אות פ פא פב

פרנצויז
הודעות: 856
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ו' מאי 17, 2019 2:17 pm

פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

בקרו טלה
הודעות: 3109
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' מאי 17, 2019 2:23 pm

בקרו טלה כתב:
פרנצויז כתב:ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.
קבצים מצורפים
יד יוסף.PDF
(412.82 KiB) הורד 107 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב א' מאי 19, 2019 9:18 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

א גאליציאנער
הודעות: 575
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

הילולת רבי יהודא בר אלעאי - מתי חל והמקורות?

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ש' מאי 18, 2019 9:40 pm

ראיתי שמביאים שההילולא של התנא רבי יהודא בר אלעאי חלה הערב אולם חש אומרים אחרת, מישהו יכול לסייע עם מראי מקומות בבקשה? יישר כח גדול למפרע, ושבוע טוב ומבורך!
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

נחלי אפרסמון

Re: הילולת רבי יהודא בר אלעאי - מתי חל והמקורות?

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' מאי 19, 2019 12:06 am

שאלה - 177972
שלום כבוד הרב
האם תאריך ההילולה של רבי יהודה בר עילאי הוא גם בי"ד אייר ?
תשובה
אין שום מקור מוסמך.
מאתר דורש ציון

פרנצויז
הודעות: 856
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » א' מאי 19, 2019 12:56 am

בקרו טלה כתב:
פרנצויז כתב:ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יד יוסף.PDF

יישר כח.

מענין לענין, כנראה שבס' לקט הקמח החדש לא ראה את היד יוסף בפנים, ראה לקט הקמח החדש חלק ה' עמ' שמ"ב (בהשמטות לסי' קל"ה סעיף י"ד ס"ק מ"ז) שהבין שחלק מהנזכר ב"שערי רחמים" הוא הוספה שהוסיף בעל "יד יוסף", ונעלם ממנו שכל הכתוב שם הוא מבעל היראים בעצמו.

יהודה בן יעקב
הודעות: 1402
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' מאי 19, 2019 8:54 pm

פרנצויז כתב:
פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)

יישר כח רב.
השערתך הינה ודאית, כפי שהוא כותב בתחילת העמוד: "וכדי שלא נשאר הנייר חלק הצגתי קצת ממה שכתבתי לש"ב וכו' על ספרו הנכבד מנחת חינוך וכו'".

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1145
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' מאי 20, 2019 12:56 am

הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 1:08 am

והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: אדם צריך לבלוע כל התורה כולה לבטן שלו, אבל לא יראה שהוא 'מעובר', עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

בקרו טלה
הודעות: 3109
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 20, 2019 6:28 am

נחלי אפרסמון כתב:והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

מבק
הודעות: 66
הצטרף: ד' ינואר 24, 2018 1:20 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מבק » ב' מאי 20, 2019 8:45 am

פרנצויז כתב:
פרנצויז כתב:
יהודה בן יעקב כתב:אשמח למציאת המקור בסוף ספר יד יוסף [דברי היראים בדפוס חדש סי' דש]
[attachment=0]שערי רחמים_LI.jpg[/]

מה שהבאתם מס' שערי רחמים על שערי אפרים שער ח אות יא, בשם סוף ספר יד יוסף שמביא את דברי היראים סימן קי"ג בענין מלאכה ביום טוב לצורך מצוה,
אולי הכוונה לס' יד יוסף ורביד הזהב (רוזנבורג) ח"ג דף א' ע"ב, הל' יו"ט סי' תצ"ה ס"ק ב', אות ד', ד"ה ואכן נ"ל.
[וק"ק שבשערי רחמים שם כתוב: ס"ס יד יוסף, וי"ל]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8527&pageid=Y0071

אחר העיון, נראה שהזיהוי הנ"ל מוטעה, כי בספר הנ"ל אינו בסוף הספר, וגם לא נזכר בו המראה מקום ביראים (קי"ג).

ונראה שהזיהוי הנכון הוא: ס' יד יוסף (שטרן) יו"ד א', דפוס זאלקווא תרל"ו, בעמ' לפני האחרון [נח,א].
(כמדומה שדף זה מכיל הערות על ס' מנחת חינוך, בבחינת שלא להשאיר הנייר חלק)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0001L
(אין אפשרות לקשר לסוף הספר, כי זה מעבר ל40 עמ', ומה שרשום בהיברובוקס כדפוס זאלקווא תרל"ו אינו אלא מהדורת מונקאטש, ושם לא נדפס הדף האחרון).
אולי מישהו יביא לכאן צילום של העמוד הזה.

יש"כ גדול מאד!!

בברכה המשולשת
הודעות: 11151
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 20, 2019 9:15 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש


הקפידו- מעבר לעצם האיסור, דהיינו גם כשמותר על-פי ההלכה (דהיינו לא לטיול, שסה אסור לכולם, מעיקר הדין)?
יש את הסיפור המפורסם על הרב השד"ה זיע"א, אבל הוא גם היה כהן.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 20, 2019 10:00 am

דרופתקי דאורייתא כתב:הידוע מקור לכך שהמקובלים הקפידו שלא לצאת מא"י?
יש איזה תפלה שהם מתפללים על זה?
בתודה מראש

מענין לענין באותו ענין:
מו"ח מספר, שבפעם הראשונה שהוא נסע לאומן (כמדומני קיץ תשמ"ח), כאשר הם עלו על המטוס שמחזיר אותם לארה"ק (אחרי כמה ימים של טלטולי דרכים קשים) - הוא ראה את הזקנים שבחבורה (כמדומני שרלוי"צ בנדר זצ"ל היה ביניהם) פותחים "לקוטי תפילות" ומתחילים בהתלהבות גדולה לומר תפילה "שנזכה לעלות לארץ ישראל".
זה מאוד ריגש אותו, כי הוא עצמו (היה אז כבן 43) היה "מפורק" מכל הנסיעה והטלטולים וכו', והוא התפעל מהם במיוחד.

מצפה
הודעות: 172
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

ואהבת לרעך כמוך - אני ה'. הסיפור הידוע.

הודעהעל ידי מצפה » ב' מאי 20, 2019 12:16 pm

מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?

יישר כוחכם,
המצפה

בקרו טלה
הודעות: 3109
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ואהבת לרעך כמוך - אני ה'. הסיפור הידוע.

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מאי 20, 2019 12:41 pm

מצפה כתב:מי יוכל להנחותני איה מקור הסיפור הידוע על שני חברים אשר אחד מהם נידון למיתה וחבירו ביקש שיהרגו אותו תחתיו, והמלך נתן להם חנינה בתנאי שיצרפו אותו לחברותם.
ובזה פירשו 'ואהבת לרעך כמוך' כאשר שני בני אדם אוהבים זה את זה, 'אני ה'' גם הקב"ה מבקש להצטרף לחבורתם.
מה מקור הסיפור, ומי הוא אשר רמז זאת בפסוק?
יישר כוחכם,
המצפה

viewtopic.php?f=7&t=30792&p=542061#p542067

תורה מפוארת
הודעות: 444
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' מאי 20, 2019 12:44 pm

לשון החתם סופר (תורת משה, בשלח): אמנם איתא בספרים () דהקובר הצדיק הוא שואב ומושך לעצמו שפע קדושה.
מישהו יודע מקור כזה?

נחלי אפרסמון

תפילת עמידה

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 1:15 pm

נשאלתי מהגאון האדיר ר' אברהם יפה שלזינגר שליט"א,בעל שו"ת באר שרים.
מה המקור הכי קדום שבני עדות המזרח קוראים לתפילת שמו"ע עמידה?

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' מאי 20, 2019 2:03 pm

בקרו טלה כתב:
נחלי אפרסמון כתב:והאדמו"ר מקאצק זצ"ל היה אומר: .... עם 'כרס נפוחה', 'אני' ו'אני' ו'אני'. אוי לו ואבוי לנפשו. 'שייף עייל שייף נפיק'.
מה המקור?

קרוב לזה viewtopic.php?f=19&t=8751&p=78157#p334974

בשמי ובשם הרבה חברים יישר כח גדול לרב בקרו טלה על סיועו.

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: גריס חצי פול

הודעהעל ידי במסתרים » ג' מאי 21, 2019 3:25 am

מיקרופדיה תלמודית ערך גריס כתב:הגריס הוא של פול (משנה נדה נח ב), היינו חצי פול (רש"י כריתות ח ב ד"ה כגריס; פירוש המשניות לרמב"ם נגעים ו א), ומחלקו באמצע עוביו, ומודד על ידי הצד הרחב, ואין מודדים על ידי פול שלם, כיון שהוא עגול והמדידה לא תהא מדוייקת (שו"ת חכם צבי סז; תפארת ישראל נגעים שם).


חכם צבי סימן סז כתב:פול... הגריס שלו דהיינו מחציתו לאחר שיחלק לשנים כמו שהוא דרך גידולו שני חלקים כל חלק לעצמו במקום שהוא מחובר לחברו דומה למרובע ובו יש לשער


תפארת ישראל נגעים פרק ו כתב:והא דאמרו גריס דהיינו חצי פול אין ר"ל שנחלק אורך או רוחב הפול רק ר"ל שנחלק עביו של פול וזה משום שהפול מעוגל בב' שטחים למעלה ולמטה ומשו"ה א"א למדוד בו בצמצום כשהוא שלם רק כשמחלקו באמצע עביו ומודד באמצעיתו דשם הוא פשוט וחלק ונוח למדוד בו יפה


האם זה הפירוש הפשוט המקובל? יש חולקים?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 1145
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ג' מאי 21, 2019 5:13 am

הידוע היכן כתב כן הח"ח, הגר"ח פלאג'י?
קבצים מצורפים
נהורא דאליהו עמוד נד1.PNG
נהורא דאליהו עמוד נד1.PNG (96.24 KiB) נצפה 4651 פעמים
נהורא דאליהו עמוד נד2.PNG
נהורא דאליהו עמוד נד2.PNG (49.06 KiB) נצפה 4651 פעמים

נחלי אפרסמון

השמחה בל"ג בעומר

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 21, 2019 6:26 pm

ראיתי מביאים בשם הפר"ח שהשמחה בל"ג בעומר זה על ה5 תלמידים שנשארו היכן כ"כ הפר"ח?

בקרו טלה
הודעות: 3109
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: השמחה בל"ג בעומר

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' מאי 21, 2019 7:51 pm

נחלי אפרסמון כתב:ראיתי מביאים בשם הפר"ח שהשמחה בל"ג בעומר זה על ה5 תלמידים שנשארו היכן כ"כ הפר"ח?

פרי חדש - סימן תצג סעי' ב
ומ"ש ומרבים בו קצת שמחה כו'. וכו' ומיהו יש לדקדק בשמחה זו למה ואי משום שפסקו מלמות מה בכך הרי לא נשאר אחד מהם וכולם מתו ומה טיבה של שמחה זו ואפשר שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ ר"ע שלא מתו כאלו

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' מאי 21, 2019 8:55 pm

יש"כ,

עושה חדשות
הודעות: 8691
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 22, 2019 12:25 am

בקרו טלה כתב:
עושה חדשות כתב:אור שמח הלכות גזלה ואבדה פרק ה
...שליח שתרם או הקדיש, דמסתברא דהשליח לא מצי לישאל, דהוא רק סיבה אל חלות התרומה וכו', [ובזה נסתפקו חכמי הדור שלפנינו]...
מי דן בזה?

פתחי תשובה
יורה דעה סימן שלא ס"ק ו
עושה אדם שליח - עיין בספר משנת חכמים ריש הלכות יסוה"ת בצפנת פענח שם אות כ"א שכתב דאם עושה שליח להפריש תרומתו ותרם אח"כ מוכרח לשאול ע"פ המבואר לעיל סימן שכ"ג נראה דאמרינן דכבר עשה שליחותו ואין לו דין בעלים לענין שאלה ע' בפתיחה כוללת שם תשובה ארוכה בזה בשם אביו הגאון ז"ל [ועיין בת' חתם סופר סימן ש"כ שאין דעתו כן. וכ' שם דהעושה שליח לתרום או להפריש חלה פשוט הדבר דשניהם יכולים לשאול השליח והבעה"ב אלא אם השליח שואל על נדרו ומתחרט מעיקרא על מה דיהיב דעתיה להפריש מצד זה ונעקר הנדר מעיקרא והדרה הכרי או העיסה לטבלו א"כ חוזר ומפריש תרומה או חלה אחרת כי עדיין לא עשה שליחותו כלל משא"כ כשהבעה"ב מתחרט צריך הוא להתחרט על עיקר מה שנתן דעתו על דעתו של זה השליח וא"כ ממילא בטל שליחות קמייתא וצריך לחזור ולמנות שליח מחדש ואף על גב דבעלמא אחר שנעשה השליחות תו לא מצי לבטל השליחות מ"מ בעושה שליח לידור עבורו כו' ומהיות טוב שיתירו להם נדרם שניהם השליח והבעה"ב. ואמר לענין ברכה שכבר בירך אין כאן חשש ברכה לבטלה כלל נהי דבחנם אין לשאול ולגרום ברכה שא"צ שנית אבל מ"מ אם אירע שהתחרט משום טעם ויחזור ויתרום ויברך שנית אין כאן שום בית מיחוש לברכה ראשונה כי לא היתה לבטלה כלל שככה מברך וצונו להפריש תרומה חלה וענין הפרש תרומה וחלה הוא שישאר לו כח לשאול עליהם וכה צונו להפריש אותם ע"ד זה וכן עשה ע"ש].

עי' בעונג יו"ט
ועי"ע במנחת פתים סי' שלא ובאר יצחק סי' כח


יש"כ!

וע"ע דרך אמונה, צהה"ל, הלכות תרומות פרק ד ס"ק תפג.

שייף נפיק
הודעות: 2321
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' מאי 23, 2019 1:17 pm

איפה המהר''ל מדבר על ענינו של מספר שבע

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ה' מאי 23, 2019 1:22 pm

וזה לשון המהר"ל במספר מקומות:
"ולכך הדליקו ח' ימים, כי קודש הקדשים הוא אחר שבעה וזהו השמיני. ולמה קודש הקדשים אחר שבעה, כי הנהגת הטבע הוא תחת מספר שבעה, כי השבעה ימי הטבע שבהם נברא עולם הטבעי, ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה,כי שמונה הוא אחר שבעה שהם ימי הטבע"
"כי לא שלטו היונים רק בנגלה של היכל בלבד. אבל בנסתר של היכל שהוא קודש קדשים לא שלטו כלל היונים"
"ובהיכל עצמו היה המנורה ובה ז' הנרות, אבל בקודש הקדשים היה התורה והארון שהיא האור עצמו. ולכך נקרא ארון מלשון אור, שהתורה היא האור והיא השמינית, ולכך אז נעשה נס בשמן והדליקו ח' ימים, כי השמן הוא האור והאור הוא השמן כי מן השמן נעשה אור"
(חידושי אגדות מסכת שבת עמוד ה')

נחלי אפרסמון

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ה' מאי 23, 2019 1:38 pm


מלפנא
הודעות: 52
הצטרף: ה' פברואר 12, 2015 12:07 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי מלפנא » ה' מאי 23, 2019 1:58 pm

מחפש מקור לכך. שאם הבעל מתנגד לכינוי לא כותבים אותו בגט (היה זכור לי שיש בבית יצחק (שמלקס)ואיני מוצאו)

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7027
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מאי 23, 2019 3:43 pm

מלפנא כתב:מחפש מקור לכך. שאם הבעל מתנגד לכינוי לא כותבים אותו בגט (היה זכור לי שיש בבית יצחק (שמלקס)ואיני מוצאו)

(ע"פ) הגהת הרמ"א בשו"ע אה"ע קכט,טז.

גלרשטיין
הודעות: 309
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

התורת יקותיאל ודבר שטיבולו במשקה.

הודעהעל ידי גלרשטיין » ו' מאי 24, 2019 6:03 pm

ישהו יודע היכן המקור לסיפור על הרב רפאל הכהן מהמבורג (כ״ץ) שהגר״א שיכנע אותו שחובה לברך על נט״י שלפני אכילת דבר שטיבולו במשקה, זה ממש חשוב לי...

מנחם-כהן
הודעות: 314
הצטרף: ש' מאי 07, 2016 11:04 pm

ח"י רוטל

הודעהעל ידי מנחם-כהן » ש' מאי 25, 2019 10:10 pm

מה המקור לח"י רוטל?


חזור אל “מנא הני מילי?”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים