פורום אוצר החכמה

מעיין כתב:כן הי' גם בזכרוני וחפשתי ולא מצאתי
ובחפשי באוצר מצאתי שכן הי' בחכ"א דפוס ראשון [והושמט בדפוסים המאוחרים] וז"ל:

והנה לא נמצא בחבור זה מדברי מחותני הגאון רשכבה"ג מו' אלי' חסיד והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם ובלתי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים שכן דרך תורתנו הקדושה זה בונה וזה סותר והתלמיד חולק על הרב כמו שכתוב בשלחן ערוך ודרך זה היה נהוג אף בזמן התנאים והאמוראים ובודאי ניחא להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר כדאמר ר' יוחנן על בר לקישא ב"מ פד ולכתוב דבריו אף אם לא יהי' נראים לי זה לא אוכל ולכן אחזתי במידת השתיקה להסיר תלונתן מעלי והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו והדן אותי לכף זכות ידונו אותו משמים לזכות.

מצפה כתב:מה מקור המאמר 'כאכילתכם כן עבודתכם'?

מצפה כתב:לא הובא בשם שום אחד מהצדיקים?

פייערמאן כתב:

מצפה כתב:לא הובא בשם שום אחד מהצדיקים?

כמדומני שיש מעשה שאחד מהצדיקים סיפר על המהרי"ט אלגזי שאמר כן.

נהר שלום כתב:לא מצאתי בשו"ת זרע יצחק

בקרו טלה כתב:

נהר שלום כתב:לא מצאתי בשו"ת זרע יצחק

זרע יצחק אייזנברג עמ' 53 באוצה"ח [בה"ב חסר תחילת התשובה]

ישראליק כתב:ר' אליהו האתמרי זצ"ל בעל ספר שבט מוסר ועוד, מתבטא באחד מספריו שאולי הי' אדם חי אפילו אלף שנים לא הי' משיג דרגתו של הקטן שבשבטי י-ה - משהו כזה
אשמח לקבל מראה מקום המדויק או בערך ללשון הנ"ל.
תודה רבה.

בקרו טלה כתב:

ישראליק כתב:ר' אליהו האתמרי זצ"ל בעל ספר שבט מוסר ועוד, מתבטא באחד מספריו שאולי הי' אדם חי אפילו אלף שנים לא הי' משיג דרגתו של הקטן שבשבטי י-ה - משהו כזה
אשמח לקבל מראה מקום המדויק או בערך ללשון הנ"ל.
תודה רבה.

שבט מוסר פרק יא

זקן ששכח כתב:זכור לי שיש מכתב מהרמ"א אל מרן הבית יוסף ובו כותב בין הדברים שאינו בקי בחכמת הדקדוק.
אודה למי שיראני איה מקום המכתב.
בברכה

הגיונות כתב:

זקן ששכח כתב:זכור לי שיש מכתב מהרמ"א אל מרן הבית יוסף ובו כותב בין הדברים שאינו בקי בחכמת הדקדוק.
אודה למי שיראני איה מקום המכתב.
בברכה

מפורסמת האיגרת שכתב המהרש"ל לרמ"א ובה מוכיח את הרמ"א על שגיאותיו בתחביר ובדקדוק.

הגיונות כתב:ראה בתשובותיו סי' ז': "מימי לא למדתי חכמת הדקדוק" (וזהו ממענה הרמ"א למהרש"ל).

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

קאצ'קלה כתב:ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

פלגינן כתב:

קאצ'קלה כתב:ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

שמעתי כי בקרוב עומד להתפרסם מאמר מקיף ביותר על רבי לא, ובו מטפל גם בבעיות כאלו.

קאצ'קלה כתב:ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

עיניו כיונים כתב:מקובל שרבי לָא הוא רבי אילעא(י) או אילא של הבבלי. עולא של הבבלי נקרא בירושלמי באותו שם: עולא/ה בר ישמעאל.

פלוריש כתב:אני מחפש מקום בו הרוגוצ'בר כותב שאם בשיעור שלם יש איסור, חצי השיעור הוא אותה מהות ואיכות של איסור ורק הכמות חסרה, ולכן חצי שיעור אסור מן התורה למרות שחיוב מלקות חל רק בשיעור שלם, ולפי זה, שדין חצי שיעור שייך לא רק באכילה אלא גם באיסורים אחרים (כגון המבשל חצ"ש של בשר וחלב).
תודה רבה!