פורום אוצר החכמה

בונה ירושלים כתב:

תם מה הוא אומר כתב:לאיזה מדרש כוונתו? [או בדומה לזה עכ"פ]

מדרש דברים רבה פי"א ס"ו: הקב"ה לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה ד"ת כל החכמה וכל התורה בלבו מנין שנאמר (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (שם יט) יראת ה' טהורה עומדת לעד (איוב כח) יראת ה' היא חכמה וגו':

ומדקרי שמואל לחנניה בלשון חכמים ש"מ סבירא ליה דהלכתא כחנניה.

תם מה הוא אומר כתב:מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

אאאאאאאאאא.JPG (49.25 KiB) נצפה 11626 פעמים

שברי לוחות כתב:בסידור יעב"ץ כותב ביום י"ד וביום ט"ו שהוא יום מילת משה
וראה עוד בספר עקדת משה ח"ד סימן מב אות א שהאריך במקור דברי היעב"ץ, ומה שהביא שם מכת"י היעב"ץ

פרנצויז כתב:

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

הובא בדרשות חתם סופר דף קע"ג ע"ב, וגם בתורת משה (פר' תצוה או פר' שמות).
יש מי שציין מראה מקום ביעב"ץ, אבל חיפשתי שם ולא מצאתי. ראה בס' טל אורות (לר"ד ברדא) [סי' כ"ב] קונטרס ידי משה סי' ב' (עמ' רמ"ב) שהביא דרשות חת"ס, ועוד מקור בחת"ס, בשם הריעב"ץ, וציין לשו"ת שאילת יעבץ סי' ל"ג. [הובא בס' עת"ה באתי (אוהב ציון) עמ' קפ"ג], אך לא מצאתי שם. [שם דן על פטירת משה רבינו אם היתה בשבת].
ויש שמביאים כעי"ז בשם ס' עמודיה שבעה.
אך כעת עיינתי בס' עמודיה שבעה עמוד רביעי סי' כ', וגם שם לא מצאתי כדברים שנכתבו בשם הריעב"ץ, [עיי"ש שדוחה את מי שאומר שעשו בשבת הטפת דם ברית למשה רבינו].

זסבה כתב:

פרנצויז כתב:

ויצמח פורקניה כתב:שלום לחברי ורבני האוצר
אני מחפש מקור לדברי הגאון יעב"ץ שהובא בדרשות חת"ס

הובא בדרשות חתם סופר דף קע"ג ע"ב, וגם בתורת משה (פר' תצוה או פר' שמות).
יש מי שציין מראה מקום ביעב"ץ, אבל חיפשתי שם ולא מצאתי. ראה בס' טל אורות (לר"ד ברדא) [סי' כ"ב] קונטרס ידי משה סי' ב' (עמ' רמ"ב) שהביא דרשות חת"ס, ועוד מקור בחת"ס, בשם הריעב"ץ, וציין לשו"ת שאילת יעבץ סי' ל"ג. [הובא בס' עת"ה באתי (אוהב ציון) עמ' קפ"ג], אך לא מצאתי שם. [שם דן על פטירת משה רבינו אם היתה בשבת].
ויש שמביאים כעי"ז בשם ס' עמודיה שבעה.
אך כעת עיינתי בס' עמודיה שבעה עמוד רביעי סי' כ', וגם שם לא מצאתי כדברים שנכתבו בשם הריעב"ץ, [עיי"ש שדוחה את מי שאומר שעשו בשבת הטפת דם ברית למשה רבינו].

המראה מקום הוא סידור יעבץ של הוצאת אשכול (במהדורא המוקטנת) עמוד תסז - באות לה - ועמוד תצו באות ט. - שם נכללו כל דברי יעבץ מכת"י
הציון לשו"ת שאילת יעבץ סי' לג ששם נקט בפשיטות שנולד משה בשבת, ועשה סמוכים שאותו יום שנולד (בשבוע) באותו יום מת. ותלה יום מיתתו ביום לידתו.
ויש לציין המהרש"א בח"א קידושין לח. שאין לפרש מיום ליום בימי השבוע. ועי' יערת דבש ח"ב (דפו"ר יז:) ממלא שנותיהם מיום ליום היינו גם בימי השבוע, והאריך בדברי מהרש"א במסכת שבת ע"ש.
במושב זקנים פרשת שמות כתב: בשבת נולד ובשבת מת.

פרנצויז כתב:תודה רבה על הכל.
אך עדיין לא מצאנו במפורש בדברי הריעב"ץ את הנקודה העיקרית, שבגלל שהטפת דם ברית אינו דוחה שבת לכן עשו אותה למחרת ביום ט"ו.

זסבה כתב:

פרנצויז כתב:תודה רבה על הכל.
אך עדיין לא מצאנו במפורש בדברי הריעב"ץ את הנקודה העיקרית, שבגלל שהטפת דם ברית אינו דוחה שבת לכן עשו אותה למחרת ביום ט"ו.

ואדרבה תיקשי הרי לא נצטוו אז עדיין על השבת, ועל המילה נצטוו, ולמה לא יעשו הטפת דם ברית, ביום השמיני, שהרי על המילה נצטוו, ולמה לא ידחה שבת.

ישורון250 כתב:בקישור http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0032

העלו ממוסף יתד נאמן ושם דף 27 עמודה ג' הובא כך: בסידור היעב"ץ איתא מי שדואג לחימום מקוואות מובטח לו שיזכה לאריכות ימים

נחוץ לי מאוד היכן כתוב כן בסידור הרב יעב"ץ?
יישר כח לעוזרים.

תם מה הוא אומר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר

פלוריש כתב:

תם מה הוא אומר כתב:

תם מה הוא אומר כתב:מה המקור,
שכל דבר בתורה, המקום שבו הוא נזכר בפעם הראשונה, ממנו יש ללמוד עומק וכוונת הדברים (כמדומה בשם הגר"א)

בבקשה כל היודע בה דבר אל ימנע בר

רבי צדוק הכהן מלובלין כתב על זה כמה פעמים (פרי צדיק ראש חודש תמוז, א; קדושת השבת ז; פוקד עקרים א; רסיסי לילה ח ועוד), וכן בבני יששכר חודש אייר.
סמך לזה בחז"ל יש בבבא קמא נה ע"א שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו, כי הפעם הראשונה שכתובה האות בתורה זה "וירא אלוהים את האור כי טוב". וראו בראשית רבה יז, ו.

דרומי כתב:כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

דרומי כתב:כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

דרומי כתב:כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

דרומי כתב:כמדומני שיש מקורות על כך שהיגיעה והעמל בלימוד התורה התחילו בעיקר לאחר שבירת הלוחות.

תנא דבי אליהו [רבה פכ"א - זוטא פ"ד]
ד"א העטופים ברעב וגו'. אמרו חכמים כשירד משה מהר סיני וראה את הסרחון שסרחו ישראל במעשיהם, הסתכל משה בלוחות וראה את כתבן שפרח מעליהם, מיד שברן משה תחת ההר. נתאלם משה ולא היה יכול להשיב דבר, באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות, ובשכר אותו הצער עתיד הקב"ה לשלם שכרם לימות בן דוד כפול ומכופל, שנאמר (ישעיה מ) הנה ה' אלהים בחזק יבא וגו' הנה שכרו אתו וגו', ואומר (איוב מא) מי הקדימני ואשלם וכו'.

פלפלת בחכמה כתב:העולם אומרים דחודש אדר מסוגל לרפואה דהר״ת של אדר הוא אני ד׳ (רמז לשם הוי״ה) רופאיך...
בספרים ידוע הרמז על חודש אייר, אך האם יש מקור למה שאומרים כן על חודש אדר?

עושה חדשות כתב:ראיתי מביאים בשם תוספות על התורה, דמצות קידוש בשבת בכניסתו היא כעין המצוה לקדש בכור אע"ג שהוא קדוש מאליו.
לע"ע לא מצאתי, אשמח להיעזר בכם.

דרופתקי דאורייתא כתב:האם מצינו בתוה"ק אזהרה לגבי ה"מח" וה"שכל" של האדם, כי לכאורה לא מצינו אזהרות אלא לגבי ה"לב" ולא לגבי ה"מח" ומה טעם הדבר בזה.

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?17693&pageid=S0031.LST
כאן בדברי הגר"א פלאג'י מבואר דמכפר לו עוון.

משה דוויק כתב:ואברהם זקן מערכת צ' ערך צימאון.איני בקי בהורדה.

תוכן כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:האם מצינו בתוה"ק אזהרה לגבי ה"מח" וה"שכל" של האדם, כי לכאורה לא מצינו אזהרות אלא לגבי ה"לב" ולא לגבי ה"מח" ומה טעם הדבר בזה.

איפה מוזכר המוח במקרא?