פורום אוצר החכמה

נחלי אפרסמון כתב:הראני בני בס' חידושי הרי"ם וכן בס' שפתי צדיק פרשת קרח, שמביאים בשם הזוה"ק שהקב"ה רצה לעשות את קרח לוי גדול .כמו שהיה אהרון כה"ג ולא מצאתי לע"ע בזוהר אשמח אם יאירו עיני.

כרמי שלי כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:תוס' קידושין כ. בשם ירושלמי שאם יש לבעה"ב כר אחד נותנו לעבד - היכן דברי הירושלמי?

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

שמחו כתב:הח"ח בספר חומת הדת (פי"ג) מביא בשם מדרש שהכתוב 'יונתי בחגוי הסלע' נאמר על סוף השעבוד במצרים שע"ז נאמר 'תכבד העבודה על האנשים' וכו'.
לע"ע לא מצאתי מדרש כזה, כן ידוע לדרוש את הכתוב הנ"ל על הזמן שהמצרים רדפו אחריהם לפני ים סוף.
אשמח למי שיאיר את עיני.

איש הגבעה כתב:אני מחפש מקור למה שראיתי מביאין ששיטת המקובלים שפריעה בברית מילה צריך דווקא בצפורן מי הם המקובלים שכתבו או אמרו כן- לא ראיתי מקור מדוייק במקובלים.

יקוב כתב:ידוע שיש כמה מיני רוח הקודש ואחד מהם שהשם מזמין לאדם שידבר ממילא מפיו דברי אמת מה שיהיה כן, הגם כי הוא בעצמו אינו יודע למה דיבר כן, וכמו שכתוב בספר תד"א עיין שם.

תנא דבי אליהו רבה - פרק ב [ועי"ע כעי"ז בזוטא פרק א' ופרק טו]
אשרי אדם השם עצמו כשור לעול וכחמור למשא וישב ויהגה בכל יום בתורה תמיד מיד רוח הקודש שורה עליו ותורתו בתוך מעיו שנאמר אשריכם זורעי על כל מים (ישעיה לב) ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים (שם נה) על כל מים כיצד פירוש קורא אדם תורה נביאים וכתובים משנה הלכות אגדות ומדרש וירבה בישיבה וימעט בסחורה מיד רוח הקודש בתוך מעיו ומלתו על לשונו שנאמר רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני

בקרו טלה כתב:

נחלי אפרסמון כתב:הראני בני בס' חידושי הרי"ם וכן בס' שפתי צדיק פרשת קרח, שמביאים בשם הזוה"ק שהקב"ה רצה לעשות את קרח לוי גדול .כמו שהיה אהרון כה"ג ולא מצאתי לע"ע בזוהר אשמח אם יאירו עיני.

בליקוטי הרי"מ מציינים לזוהר חלק ג דף מט ע"ט
אמר רבי יצחק, רב מכל ליואי קרח הוא, דעבדיה קודשא בריך הוא לתתא כגוונא דלעילא, וקרייה קרח וכו.

מצפה לישועת השם כתב:יש סיפור חסידי, על אחד מהצדיקים שראה אנשים יושבים ואוכלים בשר (כמדומני, ושזה היה בשבת), והסיר כביכול את המראה הגשמי מאנשיו שעמדו סביבו, וראו שהם כמו בהמות האוכלים עם שטריימל...
מישהו מחו"ר יודע אולי מי היה הצדיק הזה, ומהיכן המקור לסיפור?
ייש"כ.

שמחו כתב:הח"ח בספר חומת הדת (פי"ג) מביא בשם מדרש שהכתוב 'יונתי בחגוי הסלע' נאמר על סוף השעבוד במצרים שע"ז נאמר 'תכבד העבודה על האנשים' וכו'.
לע"ע לא מצאתי מדרש כזה, כן ידוע לדרוש את הכתוב הנ"ל על הזמן שהמצרים רדפו אחריהם לפני ים סוף.
אשמח למי שיאיר את עיני.

נחלי אפרסמון כתב:גם זה שאלני בני.

.השוחט כתב:בקונטרסים של הרד"ל [במבואותיו לפרקי דר"א] כמדו' לא מביא, וכפה"נ דליתא, כיון שמביא שם כל פרט בתולדותיו שיש לו מקור.
ומה זה עלה על דעתכם לחקור בזה, מהיכי תיתי שלא חלש מזקנה, שהיה מופלג בה, כמו שמשער הרד"ל לפי חשבונותיו שהיה קרוב למאה.
[כן יש לשאול על כל אחד מאישי המקרא והתלמוד].
ומשער שהביאוהו לקיסרי בחליו משום דבסים אוירא, ולכן פגש ר"ע את ארונו בדרך מקיסרי ללוד.

דרופתקי דאורייתא כתב:

ראיתי מישהו קצת קדום שכתב שחלה בחולי מעיים, והיה לי לפלא. על כן שאלתי.

תורה מפוארת כתב:כמו שכתב הרב חיים ויטאל () שמצד הגופים עוד יש השתוות בצד מה ישראל ואומות שכולם באים מתולדות אדם הראשון, אבל מצד הנפשות אין להם שום השתוות, עכ"ד.

סליחות כתב:בש"ס (כמדומני ברכות אבל לא בטוח) על החשיבות של לבקש בתפילה באופן מדוקדק שלא תצא מכך תקלה.

מחולת המחנים כתב:

סליחות כתב:בש"ס (כמדומני ברכות אבל לא בטוח) על החשיבות של לבקש בתפילה באופן מדוקדק שלא תצא מכך תקלה.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=7135#p7135

נחלי אפרסמון כתב:

תורה מפוארת כתב:כמו שכתב הרב חיים ויטאל () שמצד הגופים עוד יש השתוות בצד מה ישראל ואומות שכולם באים מתולדות אדם הראשון, אבל מצד הנפשות אין להם שום השתוות, עכ"ד.

ספר שם משמואל - פרשת וירא - שנת תרע"א
במדרש תנחומא הלך לקחת מהם עצה [על המילה] וכו' א"ל אשכול כו', א"ל ענר כו'. והדבר יפלא איך שייך שיטול עצה ע"ז. ועוד קשה הלא מפורש במד"ר (פ' נ"ח) קרית הארבע ע"ש שדרו בה ארבעה צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא ונמולו בה ד' צדיקים כו' יע"ש, ונראה דאין הפירוש נטל עצה אם לעשות או לא, כי ח"ו לשאול שאלה כזו כיון שהי' ציווי השי"ת, וגם מה שאמרו ענר אשכול שלא לימול אין הפירוש שלא לעשות. רק הענין, דהנה מחצב הנשמות של ישראל אין זה מחצב נשמות אוה"ע, כי רק בגופם יש להם השתוות בצד מה מחמת אדה"ר שכולם באים ממנו, אך ע"י המילה נעשה הפרש גם מצד הגוף, דהגוף השיג צורה אחרת. וזה הי' חשבונו של אאע"ה שאמר (ב"ר סו"פ מ"ז) עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי תאמר משמלתי אינם באים אצלי, והיינו דכוונתו היתה להחזירם למוטב וכשימול א"ע ייעשה נבדל מן העולם גם בגוף ולא יוכל להחזירם למוטב, ולכך רצה שיסכימו הם ע"ז, היינו כדי שגם השכל האנושי יסכים ע"ז, וממילא לא תהי' עשי' שהיא למעלה מהטבע ועוד יהי' לו חיבור עם העולם, ויוכל להחזירם למוטב עדיין. וזה ששאל להם מה דעת השכל האנושי ע"ז. והשיבו ענר אשכול דמצד השכל האנושי אין למילה שום מקום, דמילה ניתנה בשמיני שהיא למעלה מן הטבע, והגם שהם עצמם מלו א"ע אח"כ אבל יעשו ג"כ למעלה מהטבע, וממרא אמר שגם בתוך הטבע יש לו מקום ומצד השכל האנושי צריך להיות כן:

סליחות כתב:

מחולת המחנים כתב:

סליחות כתב:בש"ס (כמדומני ברכות אבל לא בטוח) על החשיבות של לבקש בתפילה באופן מדוקדק שלא תצא מכך תקלה.

viewtopic.php?p=7135#p7135

ייש"כ.
חשבתי שראיתי בזה בש"ס פעם, אבל אולי ברית כרותה לשפתיים (שמופיע בכמה מקומות) היה במחשבתי.
וכן אפשר להוסיף לשם את הסיפור עם חלב הלביאה משוחר טוב.

תורה מפוארת כתב:

סליחות כתב:

מחולת המחנים כתב:

סליחות כתב:בש"ס (כמדומני ברכות אבל לא בטוח) על החשיבות של לבקש בתפילה באופן מדוקדק שלא תצא מכך תקלה.

viewtopic.php?p=7135#p7135

ייש"כ.
חשבתי שראיתי בזה בש"ס פעם, אבל אולי ברית כרותה לשפתיים (שמופיע בכמה מקומות) היה במחשבתי.
וכן אפשר להוסיף לשם את הסיפור עם חלב הלביאה משוחר טוב.

זה זוהר מפורש (ח"א קסט.), עיין עוד בית הלוי על בראשית לב יא.

והנה בכל הני חסירות ומליאות שנמצאו, וגם בענין פצוע דכה, שיש שינוי בין ספר תורה שלנו לספר תורה של התימנים, יש פלוגתא עצומה בזה, כמבואר בספר מנחת שי כל אחד במקומו. רק בענין תיבת ובבקרנו (שמות י ט), כעת לא מצאתי שום סברה דס"ל שצריך להיות בה יו"ד, וגם בספר פירוש ערבי של רבי סעדיא גאון שהולכין אחריו התימנים לא ראיתי כתובה ביו"ד כיעו"ש.

מיהו מה שאין עושין פרשה בהמקריב את זבח שלמיו וכו' יש לפסול, דלא מצינו מי שאומר שאין צריך פרשה. ומיהו אחר כך מצאתי בספר פירוש ערבי של רבי סעדיה גאון שכתב כן בשם תשובת הרי"ץ חלק א' סימן כ"ד יעו"ש.

נחלי אפרסמון כתב:

תורה מפוארת כתב:

סליחות כתב:

מחולת המחנים כתב:

סליחות כתב:בש"ס (כמדומני ברכות אבל לא בטוח) על החשיבות של לבקש בתפילה באופן מדוקדק שלא תצא מכך תקלה.

viewtopic.php?p=7135#p7135

ייש"כ.
חשבתי שראיתי בזה בש"ס פעם, אבל אולי ברית כרותה לשפתיים (שמופיע בכמה מקומות) היה במחשבתי.
וכן אפשר להוסיף לשם את הסיפור עם חלב הלביאה משוחר טוב.

זה זוהר מפורש (ח"א קסט.), עיין עוד בית הלוי על בראשית לב יא.

וכן אוחה"ק ריש ואתחנן.

הוגה כתב:מהו ספר פירוש ערבי של רבי סעדיה גאון שנדפס קודם שנת תרע"א? ומהו תשובת הרי"ץ? בתודה רבה!

מה שנכון נכון כתב:

הוגה כתב:מהו ספר פירוש ערבי של רבי סעדיה גאון שנדפס קודם שנת תרע"א? ומהו תשובת הרי"ץ? בתודה רבה!

נראה שכוונתו לתפסיר רס"ג שנדפס בתאג' (ירושלים תרנ"ד ואילך).
בהערות ר"א אלנדאף בפ' צו הוא מציין לתשובת מהרי"ץ (פעולת צדיק) ח"א סכ"ד.

איקטורין כתב:מהחיד"א - שהתורה הייתה בפרס עד ימי מרדכי ואסתר.
או בנוסח אחר - משהוא בהקשר לכך, שמרכזי התורה נודדים בכל תקופה למקום אחר.

נחלי אפרסמון כתב:

איקטורין כתב:מהחיד"א - שהתורה הייתה בפרס עד ימי מרדכי ואסתר.
או בנוסח אחר - משהוא בהקשר לכך, שמרכזי התורה נודדים בכל תקופה למקום אחר.

בסו"ס שם הגדולים.

נחלי אפרסמון כתב:

איקטורין כתב:מהחיד"א - שהתורה הייתה בפרס עד ימי מרדכי ואסתר.
או בנוסח אחר - משהוא בהקשר לכך, שמרכזי התורה נודדים בכל תקופה למקום אחר.

בסו"ס שם הגדולים.