עמוד 62 מתוך 79

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 9:13 am
על ידי שמן ודבש
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?


לכאורה שבת קמ"ו ע"א

בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו'

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 10:22 am
על ידי בן מיכאל
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?

ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 1:04 pm
על ידי תורה מפוארת
כתב במי השילוח: אודם הוא נגד שבט ראובן, כי אדום הוא גוון שמחה (), מה המקור? דווקא בזוה"ק משמע להיפך בדיוק שאדום זה יראה ודין.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 1:05 pm
על ידי עזריאל ברגר
חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?

עיין כתובות כ,ב.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 1:22 pm
על ידי דרומי
לגבי הקשר בין צבע אדום לשמחה - יש להעיר מזה שיין הוא בדרך כלל אדום והוא משמח אלקים ואנשים. וכן הבשר צבעו אדום ואין שמחה אלא בבשר.

ובאמת שמבואר באין ספור ספרי קבלה וכו' שאדום שייך לקו השמאל (גבורות), אבל מקום השמחה הוא ג"כ בספירת הבינה - "אם הבנים שמחה" - שהיא גם כן בקו השמאל (בג"ה). וידוע שחכמה שבקו הימין שייכת לעונג (שבת), ואילו בינה שבקו השמאל שייכת לשמחה (יום טוב).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 5:58 pm
על ידי תורה מפוארת
דרומי כתב:לגבי הקשר בין צבע אדום לשמחה - יש להעיר מזה שיין הוא בדרך כלל אדום והוא משמח אלקים ואנשים. וכן הבשר צבעו אדום ואין שמחה אלא בבשר.

ובאמת שמבואר באין ספור ספרי קבלה וכו' שאדום שייך לקו השמאל (גבורות), אבל מקום השמחה הוא ג"כ בספירת הבינה - "אם הבנים שמחה" - שהיא גם כן בקו השמאל (בג"ה). וידוע שחכמה שבקו הימין שייכת לעונג (שבת), ואילו בינה שבקו השמאל שייכת לשמחה (יום טוב).

לא מה זה שחיפשתי אבל מ"מ איישר חיילך.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 9:52 pm
על ידי שמר
במשנ"ב הביא דעת השל"ה שיש להגביהה כוס של ברכה בכף היד.
האם ישנו מקור שכתב בהיפך,כלומר שיש עניין להגביה הכוס בצורת ההחזקה הרגילה בעולם.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 10:00 pm
על ידי עזריאל ברגר
שמר כתב:במשנ"ב הביא דעת השל"ה שיש להגביהה כוס של ברכה בכף היד.
האם ישנו מקור שכתב בהיפך,כלומר שיש עניין להגביה הכוס בצורת ההחזקה הרגילה בעולם.

נכב"ב viewtopic.php?t=33806

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 11:05 pm
על ידי חוות דעת
עזריאל ברגר כתב:
חוות דעת כתב:זכור לי שיש גמ׳ שמוכח ממנה שאחרי הרבה שנים אין העדים נאמנים להעיד על דבר שקרא בעבר, דחיישינן לשכחה, האם זה נכון? מהו המקור?

עיין כתובות כ,ב.


ייש"כ!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 08, 2019 11:07 pm
על ידי חוות דעת
בן מיכאל כתב:
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?

ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.



תודה אבל מחפש מקור שממש עמדו בדרגת אדם הראשון קודם החטא לא רק שפסקה זוהמתן, כדוגמת דברי הרמב"ן שלעת"ל נהיה כולם בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' יולי 09, 2019 12:24 am
על ידי דרומי
בהמשך לשאלה לעיל בענין צבע 'אדום' על פי סוד -

ראה קה"י ערך 'אודם' שמתייחס לסתירה שבין 'אודם' דראובן לבין היותו מדת הגבורה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' יולי 09, 2019 11:40 am
על ידי בן מיכאל
חוות דעת כתב:
בן מיכאל כתב:
חוות דעת כתב:מהו המקור שעם ישראל בשעת מתן תורה היו בדרגה של אדם הראשון קודם החטא?

ראה שבת קמז פסקה זוהמתן.



תודה אבל מחפש מקור שממש עמדו בדרגת אדם הראשון קודם החטא לא רק שפסקה זוהמתן, כדוגמת דברי הרמב"ן שלעת"ל נהיה כולם בדרגה של אדם הראשון לפני החטא.

ההקבלה לגבי חיוב המיתה, בולטת מאד. תעשה חיפוש קל במדרשי חז"ל על אכן כאדם תמותון (שמו"ר לב, ויק"ר יא, במדב"ר טז ועוד).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ג' יולי 09, 2019 4:33 pm
על ידי סליחות
מאירי תענית דף י'.
להפקיע את השערים ר"ל לצרכי שבת שמתוך שירבה המקח לצרכי סעודת הלילה של תענית יפקיעו שער לצרכי סעודת שבת שלא הרבו בני השוק לספק מזון לכל הצורך הואיל ולא ידעו עדין סעודת הלילה של תענית עד שבאו כך פירשוה גדולי המפרשים (רש"י) וגדולי הרבנים (הרמב"ם) פי' שכשרואים בעלי חנויות שבעלי בתים קונים לשתי סעודות גדולות אחת לליל התענית שהיו רגילים בו לסעודה גדולה ואחת לליל שבת סבורים הם שיביאם לכך חסרון אותם הדברים הנקנין ולא ירגישו שמפני התענית הוא ומתוך כך מיקרין את התבואה אבל כשיתחילו בשני כבר הרגישו שמפני התענית הם לוקחים כל כך ולא מחסרון הדברים ואף אנו פרשנו בה דרך אחרת בחבור התשובה


היכן הדברים בחיבור התשובה? בחיפוש באוצר לא מצאנו שם.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' יולי 10, 2019 2:03 pm
על ידי צפונות
בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' יולי 10, 2019 2:10 pm
על ידי מה שנכון נכון
צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

תבדוק בתהלים מקדש מעט.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ד' יולי 10, 2019 9:16 pm
על ידי צפונות
מה שנכון נכון כתב:
צפונות כתב:בספר משאת משה מוסר מאמר א' כתב
ולכן חמורו של רבי פנחס בן יאיר, כיון שהיה קנינו, הייתה על החמור השפעת קדושה כל כך, עד שלא אכל טבל. וזהו גם הביאור במאי דאיתא בספר בית המדרש על תהלים, שכשפרעה נתן את ארץ גושן ליעקב, הוכשר המקום שידורו שם בני ישראל, והיינו משום, שכשנעשה המקום קנין יעקב, נתקדש.


מה הכוונה?

תבדוק בתהלים מקדש מעט.


אינני מוצא,
אשמח להפניה מדוייקת יותר.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 10:11 am
על ידי ביקורת תהיה
בספר נופת צופים (סימן סח) מביא מאמר בשם רבותינו ז"ל בזה הלשון: 'וישב ראובן - ששב אל שקו ואל תעניתו על שבלבל יצועי אביו', ומבארו בדרך הדרוש כדרכו.
כלום יש אצל רבותינו אי שם מאמר בנוסח זה, או שמא נולד מאמר זה במוחו הקודח של המחבר?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 10:48 am
על ידי בקרו טלה
ביקורת תהיה כתב:או שמא נולד מאמר זה במוחו הקודח של המחבר?

הנני מוחה נמרצות על הלשון "במוחו הקודח"
מדרש משלי - פרשה א
וישב ראובן אל הבור. והיכן היה. רבי יודא ורבי נחמיה. ר' יודא אמר, טורח הבית היתה מושלכת עליו, וכיון שנפטר מטורח הבית בא והציץ בבור, שנאמר (שם לז, כט) וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו. רבי נחמיה אמר, מלמד ששב לשקו ולתעניתו שהיה עוסק על אותו מעשה שארעו וכו'.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 10:49 am
על ידי דודי צח
מאמר זה עם הלשון 'אל שקו ואל תעניתו' הוא כנראה הרכבה, שעל ראובן אמרו הלשון 'היה עסוק בשקו ובתעניתו', כמובא ברש"י ובמדרשים.
אמנם על מרדכי הצדיק איתא במסכת מגילה (טז:א) 'וישב מרדכי אל שער המלך - אמר רב ששת: ששב לשקו ולתעניתו'. ולשון הקרא דומה מאד ללשון 'וישב ראובן אל הבור', ומכאן נוצרה כנראה ההרכבה וההעתקה.

זה שינוי קביל ומקובל בעולם ה'ספה"ק'.

הא ברירא, שהרכבה הנ"ל איננה 'המצאה' של בעל נופת צופים, ובוודאי לא בעקבות האבחנה הנורולוגית על בעל 'נופת צופים' - הלא הרבה קדמונים ציטטו בספריהם מאמר זה בהאי לישנא, ובהם: מגלה עמוקות על פרשת וישב, סדר היום כוונות שמו"ע, ועוד כהנה.

לפי זיכרוני כבר הופיעו בעבר מאמרים/קונטרסים על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל (רבי שמואל אשכנזי ?).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 11:15 am
על ידי דודי צח
שו"ר שהרב בקרו טלה הביא את המדרש משלי שמפורש כן,
ומעתה התייתרו כל דבריי

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 12:15 pm
על ידי ביקורת תהיה
בקרו טלה כתב:הנני מוחה נמרצות על הלשון "במוחו הקודח".
החשד לטעיה, על דרך 'לפום חורפא שבשתא', עלה לאור שיבושים קודמים בספר. לדוגמא:
א. 'איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני'. והקשו רבותינו ז"ל בגמרא: אם לייחסיה בא, למה אינו מייחסו אלא עד ימיני, שהוא בנימן. ותירצו מה שתירצו. וגם לדרכנו יבואר היטב, כי שבעים פנים לתורה.
ובגמרא הקושיא היא להיפך: אי ליחוסיה קאתי, ליחסיה וליזיל עד בנימין, מאי שנא הני?
ב. והנה גם בשכם היה ניצוץ קדוש בתוכו שנתערב בו על ידי חטא אדם וחוה, והיה מוטבע בו בעמק טומאתו, והניצוץ הזה שהיה בתוכו היה נשמת רבי חנניא בן תרדיון. ולכך אמרו רבותינו ז"ל שהושיבוהו בקובה של זונות כנגד מה שנאמר 'הכזונה יעשה אחותנו'.
ובגמרא: גזרו עליו לשריפה, ועל אשתו להריגה, ועל בתו לישב בקובה של זונות.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 12:18 pm
על ידי ביקורת תהיה
בקרו טלה כתב:רבי נחמיה אמר, מלמד ששב לשקו ולתעניתו שהיה עוסק על אותו מעשה שארעו וכו'.
שיבוש גלוי! שהרי רבי נחמיה בא להשיב על השאלה היכן היה?
ובמהדורת בובר הנוסח הוא כדלהלן:
רבי נחמיה אומר: בשקו ובתעניתו היה עוסק על אותו מעשה שאירעו ולא נפנה, וכיון שנפטר משקו ומתעניתו בא והציץ בתוך הבור ולא מצאו.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 2:10 pm
על ידי מיני ומינך
-

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 2:50 pm
על ידי לבי במערב
ביקורת תהיה כתב:בספר נופת צופים . .

למי?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ה' יולי 11, 2019 3:08 pm
על ידי לבי במערב
דודי צח כתב:לפי זיכרוני כבר הופיעו בעבר מאמרים/קונטרסים על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל (רבי שמואל אשכנזי ?).

הועלה בעבר באתרא קדישא הדין: "קונטרס מאמרי חז"ל שלא נודע מקורם" (זעלצער).

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ו' יולי 12, 2019 9:28 am
על ידי דודי צח
אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל. כלומר שהם שגורים בפי העם בטעות גמורה. ובדרך כלל יסודם מחמת איזה שיבוש שהוטמע. או שרוח הדברים ישנם בחז"ל, אך המטבע הלשוני נכתב על ידי אחד הקדמונים, וממנו הפך המאמר למאמר חז"ל. כגון 'ושכנתי בתוכם - בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד', השגור כ"כ בפי הדרשנים, וכמדומה שמקורו באלשיך הקדוש.
הכי נכון ומדוייק לקרות למאמרים אלה מאמרי רז"ל, כמצוי בספרות החסידית.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ו' יולי 12, 2019 11:52 am
על ידי בקרו טלה
דודי צח כתב:אני מדבר על מאמרי חז"ל שאינם בחז"ל.

מאמרי חז"ל שאינם לפנינו
מקורות ניבים ופתגמים

בכמה אשכולות צוין לדברי הרה"ג אהרן מגיד

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' יולי 14, 2019 2:16 pm
על ידי תם מה הוא אומר
כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' יולי 14, 2019 6:38 pm
על ידי נחלי אפרסמון
תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
אולי הרב בקרו טלה יביא דבריו.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' יולי 14, 2019 6:38 pm
על ידי נחלי אפרסמון
תם מה הוא אומר כתב:כל יום מימי השבוע מכוון כנגד היום של ששת ימי בראשית, ומסוגל בו ליותר, לדוג' תשו' הרשב"א ח"א סי' תיג דקצ"ה סע"א, בהא דסנהד' סה: שהיו בוראים עגל בע"ש, ולא בשאר ימים, "משום שבו הייתה בריאת הבהמה". ועוד כיו"ב.

הידוע מקורות לענין זה?

עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.
אולי הרב בקרו טלה יביא דבריו.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: א' יולי 14, 2019 6:49 pm
על ידי בקרו טלה
נחלי אפרסמון כתב:עיין ס' פירות תאנה בחידושיו עה"ת ע"מ קמ"א שהביא כמה דוגמאות לזה.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 12:46 am
על ידי צבי-שפייר
בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 12:57 am
על ידי נחלי אפרסמון
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 12:58 am
על ידי חיימקה
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת משנה הלכות ח"ד סי נב תשובה מפורטת בנושא, ושם תמצא מקורות רבים.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 1:01 am
על ידי נחלי אפרסמון
נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 2:51 pm
על ידי צבי-שפייר
נחלי אפרסמון כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב


יישר כח לכל העונים!
עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 4:21 pm
על ידי איקטורין
השם זבולון מופיע בתנ"ך או זבולן או זבלון - בשלושת הפעמים הראשונות מופיע השם כך: זבלון, ומפרשת ויחי עד סוף התורה מופיע השם כך: זבולן.
[בנ"ך שוב משתנה לעיתים].
שמעתי אומרים שבא לרמוז ע"כ שזבולון החזיק את יששכר והוא מלשון זן בול. [ולכן הוי"ו באמצע] ובול היינו תורה.
מקור בבקשה!

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 4:29 pm
על ידי וונדרבר
צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

נגה הצדק
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
ילד זקונים
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 8:39 pm
על ידי צבי-שפייר
נחלי אפרסמון כתב:
נחלי אפרסמון כתב:
צבי-שפייר כתב:בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כט, דיבר אודות כלי הנקראת שטימגאבע"ל - שהשתמשו ביה החזנים לדעת את ה"טאן", וליישר קולם, והאם מותר להשתמש בה בשב"ק. וכתב שם לאסור, ומסיים שם: "וכן ראיתי נדפס תשובת גדול א' לאסור והביא מכמה גדולים לאסור זה".
האם ידוע לאחד מהחבירים מי הוא הגדול שערך תשובה לאסור כלי הנ"ל בשב"ק? האם היה בזה איזה קול קורא?
יישר כח למפרע.

ע' שו"ת גבורות אליהו הענקין סימן ק"ה שאסר זאת.
ובשו"ת צפנת פענח ח"ב סימן י"ט שגם כתב לאסור.

ובשו"ת יביע אומר חלק ג', או"ח סימן כ"ב


חיפשתי בתוך שו"ת, אבל לא מצאתי משהו יוצא דופן, שאפשר להגיד שזה היה כוונת המנח"א במה שכתב שראה תשובה מגדול א' וכו'.

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

פורסם: ב' יולי 15, 2019 8:40 pm
על ידי צבי-שפייר
וונדרבר כתב:
צבי-שפייר כתב:עוד בתשובה הנ"ל מציין לספר צרור החיים, והוא חיבור מכל הנראה כנגד מלגת הרפורם. שם בספר הנ"ל כתב נגד "בעל הנוגה" שרצה להתיר השימוש בכלי שיר בשב"ק. כמו כן מציין המנח"א לשו"ת שואל ומשיב שיצא גם כן כנגד אחד שכתב חיבור בשם "ילד זקונים".
האם ידוע לכם אם בעל הנוגה ובעל הילד זקונים הם אותו בן אדם? ומי הוא/הם?

נגה הצדק
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
ילד זקונים
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL



ייישר כח!