פורום אוצר החכמה

זסבה כתב:

שברי לוחות כתב:תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

ליקוטי אמרים להרב האלוקי בעל התניא פרקים הראשונים בעיקר פרק ט וי'

הרמב"ם אמר לבנו בשעת מיתתו אני יוצא היום מהעה"ז ונכנס לעה"ב, וי"א שהרי"ף אמר כך לבנו

שברי לוחות כתב:תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

שברי לוחות כתב:

זסבה כתב:

שברי לוחות כתב:תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

ליקוטי אמרים להרב האלוקי בעל התניא פרקים הראשונים בעיקר פרק יד'

לא מצאתי, אפשר ציטוט?

שברי לוחות כתב:

זסבה כתב:

שברי לוחות כתב:תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

ליקוטי אמרים להרב האלוקי בעל התניא פרקים הראשונים בעיקר פרק יד'

לא מצאתי, אפשר ציטוט?

שמר כתב:האם יש רשב"א שאומר שיחד עם אדם נבראו הרבה נשים מלבד חווה.

יקוב כתב:איתא שאומרים לו לאדם בכל יום ראה מעשיך כבהמה (...).

בקרו טלה כתב:

יקוב כתב:איתא שאומרים לו לאדם בכל יום ראה מעשיך כבהמה (...).

תנא דבי אליהו זוטא פרק ג

יקוב כתב:וזה שאמרו חז"ל אורייתא שלומד לשמה בכחו להשיג כח אלקות לשנות הכל למעלה מהטבע, כמו שמצינו בחכז"ל (תענית כה.) מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידליק, וכמעשה המבוא במהרש"ל (....). מה המעשה ואיפה מובא במרש"ל?

שם הגדולים - חלק גדולים - מערכת ר' שלמה לוריא
ונס נעשה לו בלילה אחד שלא הי"ל להדליק כי אם נר קטן לשעור שעה והיה לומד ומשכיה שמעתתא כמה שעות ונר"ו יאיר משיך נהוריה עידן ועידנין. והוא הדבר יטמון ברמ"ז בהקדמת ים של שלמה שהראו לו מן השמים בנר מצוה

ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפלו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפלו מקום מחסה להסתר מן הקלפות, כמאמרם ז"ל, בנתה ביתה - זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה - קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקלפות רחמנא ליצלן.

לבנון כתב:כתב החפץ חיים בפתיחה, עשין יב בהגהה, וז"ל:

ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפלו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפלו מקום מחסה להסתר מן הקלפות, כמאמרם ז"ל, בנתה ביתה - זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה - קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקלפות רחמנא ליצלן.

א. היכן הוא מאמר חז"ל זה.

לבנון כתב:כתב החפץ חיים בפתיחה, עשין יב בהגהה, וז"ל:

ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפלו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפלו מקום מחסה להסתר מן הקלפות, כמאמרם ז"ל, בנתה ביתה - זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה - קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקלפות רחמנא ליצלן.

א. היכן הוא מאמר חז"ל זה.
ב. האם יש לדבריו שסביב הג"ע הוא הגיהנם, מקור באיזה מדרש חז"ל, או באחד מהספרים הקדמונים.

וונדרבר כתב:

לבנון כתב:כתב החפץ חיים בפתיחה, עשין יב בהגהה, וז"ל:

ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפלו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפלו מקום מחסה להסתר מן הקלפות, כמאמרם ז"ל, בנתה ביתה - זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה - קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקלפות רחמנא ליצלן.

א. היכן הוא מאמר חז"ל זה.

ראה מדרש משלי פרשה י"ד סוף סי' א'.
וראה נפש החיים שער ד' פרק י"ז.

זקן ששכח כתב:

לבנון כתב:כתב החפץ חיים בפתיחה, עשין יב בהגהה, וז"ל:

ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפלו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפלו מקום מחסה להסתר מן הקלפות, כמאמרם ז"ל, בנתה ביתה - זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה - קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקלפות רחמנא ליצלן.

א. היכן הוא מאמר חז"ל זה.
ב. האם יש לדבריו שסביב הג"ע הוא הגיהנם, מקור באיזה מדרש חז"ל, או באחד מהספרים הקדמונים.

יתכן ורמוז בויק"ר לב א:
'אלא סביב לצדיקים הרשעים מהלכים דכתיב סביב רשעים יתהלכון הא כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואין את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך גן עדן נפשם מתמענת עליהם הה"ד (תהלים קיב) רשע יראה וכעס אימתי כרום זלות לכשירומם הקדוש ברוך הוא מצות בזויות בעולם'

מקדש מלך כתב:לפני שנים רבות ראיתי לשון של החזון איש בערך כזה:

ששיבושי הגירסאות הם מעין עונש של שכחת התורה.
ומהמתקת הדינים שיהיו שני הגירסאות אלו ואלו דברי אלקים חיים, והרבה פעמים נפסק בשו"ע הלכה כשני הגירסאות יחדיו.

למרות כל ניסיוני איני מצליח למצוא לשון זו באף מקום.
האם מישהו יכול להחזיר את אבידתי, או למצוא לפחות מישהו אחר שכתב כלשון הזו (וכך אדע לפחות שאני מתבלבל בין החזון איש למישהו אחר אולי?)

מה שנכון נכון כתב:

מקדש מלך כתב:לפני שנים רבות ראיתי לשון של החזון איש בערך כזה:

ששיבושי הגירסאות הם מעין עונש של שכחת התורה.
ומהמתקת הדינים שיהיו שני הגירסאות אלו ואלו דברי אלקים חיים, והרבה פעמים נפסק בשו"ע הלכה כשני הגירסאות יחדיו.

למרות כל ניסיוני איני מצליח למצוא לשון זו באף מקום.
האם מישהו יכול להחזיר את אבידתי, או למצוא לפחות מישהו אחר שכתב כלשון הזו (וכך אדע לפחות שאני מתבלבל בין החזון איש למישהו אחר אולי?)

קוב"א ג, ב.

גם יש לרמוז אח על החכמה שכן החכמה אח אל הבינה

לבנון כתב:כתב בספר קהלת יעקב (ר' יעקב צבי יולס)

גם יש לרמוז אח על החכמה שכן החכמה אח אל הבינה

לדברי הרמ"ק 'אח' הוא הת"ת וכן הוא בכתבי האר"י.
האם יש מקור קדום שאומר ש'אח' הוא החכמה.
יש"כ למשיבים

ארזי הלבנון כתב:שמעתי פירוש לנוסח שהכהנים אומרים לפני ירידתם מהדוכן: רבש"ע, עשינו מה שגזרת עלינו וכו'.
דלכאו' מה הטעם שנקטו לשון גזירה, ולא ציווי רגיל, היינו על עצם הברכה?
והסביר אותו מפרש שהכוונה להפניית גבם אל ספר התורהוזו הגזירה שהכהנים מצד עצמם לא היו רוצים לעשות, אך מה לעשות שכך נגזר עלינו לברך את ישראל וכו'.

אמרו לי שכך כתב המשך חכמה. אולם לפי שעה לא מצאתי מקומו, ומסופקני אם אכן הוא בעל המימרא.

אור שמח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד
[יב] אומר עשינו מה שגזרת עלינו כו'.
לפי מה שמצאנו בסוף סוכה (נא, ב) שבבית שני היו אמרין אבותינו היו פניהם כו' ואחוריהם למערב, ואנו כו' ועינינו כו', וכאן אמר הגמרא (סוטה מ, א) לעולם תהיה אימת הציבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי כו', לכן אמר (שם לט, א) כד מהדרי אפייהו מצבורא אומרים רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו, שאנו עשינו זה בהכרח, לפי שגזרת עלינו.

בקרו טלה כתב:

ארזי הלבנון כתב:שמעתי פירוש לנוסח שהכהנים אומרים לפני ירידתם מהדוכן: רבש"ע, עשינו מה שגזרת עלינו וכו'.
דלכאו' מה הטעם שנקטו לשון גזירה, ולא ציווי רגיל, היינו על עצם הברכה?
והסביר אותו מפרש שהכוונה להפניית גבם אל ספר התורהוזו הגזירה שהכהנים מצד עצמם לא היו רוצים לעשות, אך מה לעשות שכך נגזר עלינו לברך את ישראל וכו'.

אמרו לי שכך כתב המשך חכמה. אולם לפי שעה לא מצאתי מקומו, ומסופקני אם אכן הוא בעל המימרא.

אכן! בעל המשך חכמה בספרו אור שמח.

אור שמח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד
[יב] אומר עשינו מה שגזרת עלינו כו'.
לפי מה שמצאנו בסוף סוכה (נא, ב) שבבית שני היו אמרין אבותינו היו פניהם כו' ואחוריהם למערב, ואנו כו' ועינינו כו', וכאן אמר הגמרא (סוטה מ, א) לעולם תהיה אימת הציבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי כו', לכן אמר (שם לט, א) כד מהדרי אפייהו מצבורא אומרים רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו, שאנו עשינו זה בהכרח, לפי שגזרת עלינו.