פורום אוצר החכמה

האם מפורש בש"ס לפסול עדים קרובים לקידושין?

יש מקור לפסול לקידוש החודש.
ולפום ריהטא - ק"ו הדברים.

כמדומני שהרשב"א באמת מכשיר. בגיטין ה'. אולי אני טועה.

הגמרא בקדושין ס"ה מביאה שבקדושין ילפינן דבר דבר ממון ואין מועילה הודאת בע"ד כמו בממון אפילו ששניהם מודים משום שחב לאחריני וא"כ מאי שנא קרובים מזה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם מפורש בש"ס לפסול עדים קרובים לקידושין?

מכות סוף ה: ותחילת ו.
מתני' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה כו' אמר ר' יוסי בד"א בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקים העדות בשאר, רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות ואימתי בזמן שהתרו בהן אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש.
גמ' איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ורב נחמן אמר הלכה כרבי.

תוד"ה שמואל אומר הלכה כרבי יוסי, קשה היאך מצינו ידינו ורגלינו כשנותנין גט שיש במעמד קרובים והיה לנו לומר שעדות הקרובים בטל, והאי דומיא דדיני נפשות דשרינן אשת איש שיש בה מיתת בית דין כו' וגם לרבי נמי קשה שפעמים יתכוון אחד מן הקרובים להעיד.

והרא"ש שם נמי כתב כן להקשות אלא שכתב: וא"ת לשמואל דפסיק הלכה כרבי יוסי וקרובין או פסולין פוסלין בראיה בעלמא אפילו לא כוונו להעיד היאך תמצא קידושין וגיטין כשירין שנעשין בפומבי בפני הכל וגם אליבא דרבי אם כוונו להעיד.

ואמנם התוס' והרא"ש תירצו שאין העדים הקרובים מבטלים את העדות אלא א"כ באו להעיד ולקיים הדבר בבי"ד, (ומה יעשו ב' אחין הם מפרשים שהלא כל הרואה חייב ללכת ולהעיד בבי"ד מדין ובערת הרע מקרבך) אבל הרמב"ם (עדות ה, ה) פסק שאם התכוונו להעיד נמצא א' קאו"פ עדות כולן בטילה בראיה בלבד אף אם לא העידו יחד בבי"ד.

השו"ע (חו"מ סי' ל"ו) פסק כהרמב"ם דבראיה לבד נפסל. אך הרמ"א פסק כהרא"ש דבעינן הגדה בבי"ד.

ובש"ך (שם סק"ח) הכריע למעשה כהשו"ע

ולכן נהגו בגיטין ובקידושין לייחד עדים.

תודה רבה, אבל בכותרת ביקשתי מקור בש"ס. אכן ידעתי שהם פסולים, אבל שאלתי בשביל הקטע

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:תודה רבה, אבל בכותרת ביקשתי מקור בש"ס. אכן ידעתי שהם פסולים, אבל שאלתי בשביל הקטע

שותא דמר לא ידענא, מאי מפורש, הלא בש"ס מפורש כן גבי ד"נ וענין גיטין וקידושין בכלל ד"נ כדכ' תוס'

בש"ס מפורש כן גבי ד"נ ובתוס' מבואר דה"ה בגו"ק אבל הוא ביקש מפורש בש"ס לגבי גו"ק ולא מפורש בראשונים דה"ה למפורש בש"ס

בגיטין מצאנו עכ"פ בחתימה על הגט פסול ע"י קרובים כמובא כמה פעמים בש"ס בפרק גט פשוט ועוד

כחול הים כתב:בגיטין מצאנו עכ"פ בחתימה על הגט פסול ע"י קרובים כמובא כמה פעמים בש"ס בפרק גט פשוט ועוד

א. גט זה גם ממונות (אם כי גם לקידושין יש משמעות עקיפה לממונות).
ב. האם מפורש לגבי גטי-נשים, או רק לגבי שטרות אחרים, המכונים בחז"ל "גט" לפעמים?

עזריאל ברגר כתב:

כחול הים כתב:בגיטין מצאנו עכ"פ בחתימה על הגט פסול ע"י קרובים כמובא כמה פעמים בש"ס בפרק גט פשוט ועוד

א. גט זה גם ממונות (אם כי גם לקידושין יש משמעות עקיפה לממונות).
ב. האם מפורש לגבי גטי-נשים, או רק לגבי שטרות אחרים, המכונים בחז"ל "גט" לפעמים?

המקור של הברייתא בגט פשוט קסב ב הוא מתוספתא גיטין פ"ז ה"י ושם מדובר על גיטי נשים.

עזריאל ברגר כתב:

כחול הים כתב:בגיטין מצאנו עכ"פ בחתימה על הגט פסול ע"י קרובים כמובא כמה פעמים בש"ס בפרק גט פשוט ועוד

א. גט זה גם ממונות (אם כי גם לקידושין יש משמעות עקיפה לממונות).
ב. האם מפורש לגבי גטי-נשים, או רק לגבי שטרות אחרים, המכונים בחז"ל "גט" לפעמים?

וכן מפורש בגיטי נשים במשנה וגמרא סוף פרק הזורק פ"א ב ובגיטין יח ב , פז ב.

כדכד כתב:בש"ס מפורש כן גבי ד"נ ובתוס' מבואר דה"ה בגו"ק אבל הוא ביקש מפורש בש"ס לגבי גו"ק ולא מפורש בראשונים דה"ה למפורש בש"ס

שומע, אך אם כן אז אדרבה ממשמעות הראשונים שעסקו בזה דווקא בסוגיא במכות, נראה שאינו מפורש בש"ס, כלומר שכאן זה הכי מפורש

הגע בעצמך אותו מקור שתמצא וכי הראשונים לא חשבו עליו..