מגע א"ש

[עני בן פחמא]

סדר הקדימות המפורסם והפחות מדוייק מבחינה הלכתית (עיין סימן ריא), מה מקורו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=137
עמ' ת"ו.

[סופר-סתם]

סדר הקדימות המפורסם והפחות מדוייק מבחינה הלכתית (עיין סימן ריא), מה מקורו?

ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

[עני בן פחמא]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

[באר בשדה]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

ע' 137 מעמודי האוצר. מקורו כאן.

[סופר-סתם]

ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

אחד המקורות כמדומה שמזכיר, וכרגע אין באפשרותי לעיין.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אגב למרן אין מג"ע א"ש.

[לייטנר]

אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

[עני בן פחמא]

אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

אם כוונתך ל"מה פירוש", לדעת מרן 'עץ' ו'אדמה' איזה שירצה יקדים.

[עני בן פחמא]

https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

ע' 137 מעמודי האוצר. מקורו כאן.

אז נדברו?! זה המקור הקדום ביותר? מעניין זה התפרסם בצורה חזקה מאוד, אני זוכר משנות ילדותי בבית ספר שלימדו אותנו את הסימן, וכיום כל דתי שמגיע לבית כנסת לאזכרות יודע את הסדר הזה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש בזכרוני שיש הגר"ח נאה עלזה ולא מצאתי

[לייטנר]

אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

אם כוונתך ל"מה פירוש", לדעת מרן 'עץ' ו'אדמה' איזה שירצה יקדים.

מפ"ש = מוציא/מזונות, פרי (הגפן/עץ/אדמה), שהכל.

כלומר, אדם שיש לפניו יין ותפוח עץ ותפוח אדמה, לפי השו"ע יכול להקדים איזה מהם שירצה (כמובן, בלי קשר לקידוש).

[עני בן פחמא]

יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

[לייטנר]

יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

יש שכל עניינם לחפש טעויות

[עני בן פחמא]

יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

יש שכל עניינם לחפש טעויות

כוונתך, יש שעניינם לדקדק בהלכה ולא לחפף אף בהלכות שאדם דש בעקביו, וכמו שכל גדולי הראשונים והאחרונים האריכו בדינים אלו.

[לייטנר]

כוונתי, שכתבתי בקצרה לעיל 'מפ"ש', והחלטת להראות את חכמתך הגדולה בפענוח שגוי של ראשי התיבות, ובמקום להודות על הסברי (עם ציון: "הדוגמא לגבי תפוח בעיתית כי..."), הסתפקת בהתנשאות - יד לפה!

[פלוריש]

דיני קדימה בברכות הפירות; אל תאמר מג''ע א''ש, אמור מפ''ש - הרב אלחנן סבתו והרב עדיאל כהן. מאורנו ט.pdf

(135.16 KiB) הורד 334 פעמים

[יוֹסֵפֶר]

ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

אחד המקורות כמדומה שמזכיר, וכרגע אין באפשרותי לעיין.

אחר שבשו"ע נפסק שבהעץ והאדמה איזה שירצה יקדים, יש אחרונים שכתבו לחשוש לבה"ג ולהקדים העץ, וכן פסק המשנ"ב כשאין חביב או מין ז', והכף החיים גם פסק כן (וכתב שהעץ קודם אף לחביב) והוסיף שכן המנהג.

נ.ב. המג"ע א"ש זה רק יכול לעזור כסימן, אבל באמת יש שרשרת של דרגות מה קודם למה- הנה תמצית דברי המשנ"ב בסוף רי"א שסיכם את סדר המעלות:
המוציא, מזונות דחיטה, מזונות דשעורה, מזונות דכוסמין, דשיפון, דשיבולת שועל [כ"כ המ"ב לעיל קס"ח סקי"ג שהסדר כוסמין שיפון ש. שועל.] בורא פרי הגפן, זית, תמר, ענב, תאנה, רימון, ברכות העץ והאדמה, שהכל – בכל אלו אין משגיחים בחביב. העץ והאדמה- החביב, מין ז', מוקדם בפסוק, העץ. שניהם אדמה או שהכל- [יש להוסיף כאן ע"פ המ"ב לעיל: שלם,] חביב תמיד, חביב עתה.