כתב רבינו החפץ חיים בספר שם עולם ח"א פ"י בהערה: ותדע דהלא ידוע מה דאיתא בספרים וכן בפיוט שאלמלא חטא אדם היה רצונו של הקדוש ברוך הוא ליתן התורה ע"י תיכף בג"ע.
באי אלו ספרים איתא הכי, ובאיזה פיוט?
עקב היותו ראש עפרות אדמתו, חקותי ותורתי להגות באמרתו ונועם משפטי צדקי לחוותו, בשורי מעשהו זר מעשהו, לא שמר ציוויו ויפרהו, ביקר לא לן ויגרשהו ונמשל כבהמות נדמה מקרה, באכלו מן העץ אשר צוהו, לבלתי אכול ממנו ולטעמהו, והרצתי אמרי לפני בוראהו, לא חפצתי בו כי מרי הוא במפקד אחד לא עמד לקימהו, ובקצות תלתלי איך יעמוד הוא, בחסר לב ימות בלי להחיהו, לא נוכל להדבק בו אני והוא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים