היכן הזוהר? לאיזו גמ' בשבת כוונתו?כי הנה ידוע דעיקר הדין הוא בשלש שעות ראשונות ואם כן מי מפיס שקול השופר יקדים לעלות למעלה לפני הדין עד שנאמר שעוד לפני הדין על הכלל או על איזה פרט יעבור כביכול ית"ש מכסא דין לכסא רחמים ואז כל הראייות שיובאו לפניו יהיו כלא היו, הרי אדרבה כיון דעיקר התקיעות הם במוספין ולכמה דעות בזמן הש"ס לא היו בכלל תקיעות דמיושב ועפ"י רוב מוסף לא מתפללים בר"ה לפני ג' שעות ואף לדידן דאית לן תקיעות דמיושב גם כן לא תוקעים ברגע הנץ החמה אלא כעבור זמן ניכר ועפ"י רוב גם כן לקראת סוף שעה ג', והדין הלא מתחיל בעמוד השחר ולפחות בנץ החמה ואז ישראל נכנסים תחילה כר"ה (ח' ע' ב') אם כן מטבע הדברים שהדין קדם את השופר, ומאי דהווה הווה ואיך אח"כ יש בכח השופר אח"כ להפר בקודמין, אלא מה, אנחנו רואים שאמנם יש כן בכח סגולת טבע השופר לא רק למנוע הבאת ראיות מפלילות אלא גם להפר בקודמין וכעין זה יוצא ג"כ [b]מזוהר פקודי, אם כבר ח"ו וכו', ואם כן אנחנו רואים דעי"ז הקב"ה ניחם ומתחרט על הרעה ח"ו וכשבת דף וגם אם כבר נכתב משהו ח"ו ממקודם, הרי הוא ברחמיו ע"י שעובר מכסא דין לכסא רחמים ניחם על הרעה. [/b]
במקום אחר הוא מציין לסידור שיח יצחק להגר"י מאלצאן. האם יש מקור קדום יותר שהוא מכוון אליו כאן?וגם מה שכתבו הראשונים שגם זה אחד מהחסדים שהדין נקבע ליום שהוא יו"ט, ואנחנו מוסיפים זכות במה שאנו שומרים היו"ט ומתפללים וכו' וכל זה בכדי להקל מעמד הדין,
יש"כ גדול