יארצייט בתנ"ך

[עזריאל ברגר]

נאמר במכלול בהאי לישנא, לגבי אהרן הכהן:

תאריך פטירתו, שהוא התאריך פטירה היחידי המוזכר במקרא, הוא א' באב

האם כנים הדברים, שאין עוד ימי פטירה בתנ"ך?

[עזריאל ברגר]

לגבי גדליה בן אחיקם, נאמר שנהרג "בחודש השביעי", ולמ"ד שכל מקום שנאמר "בחודש" היינו בראש החודש - הרי לנו יארצייט נוסף.
(כידוע המחלוקת אם הוא נהרג בראש השנה, והתענית נדחית ליום החול הראשון שבשנה, או שבאמת הוא נהרג בג' בחודש)

[עזריאל ברגר]

נ.ב. ראוי לציין, כי ע"פ תקנת עזרא הסופר (הכהן!) - יוצא שתמיד קוראים את הפסוק על תאריך מות אהרן בשבת שלפני היארצייט, או בו ביום (אם חל בשבת), או למחרתו (אם חל ביום שישי).

[יהודה בן יעקב]

נ.ב. לגבי תאריך פטירת אהרן הכהן, מהרשום אצלי:

עי' בפי' הרלב"ג בפר' חוקת דכ' דהוא שבט חמישי מתשרי, וצ"ע דבתענית [ט, א] ור"ה [ב, ב] איתא להדיא דאהרן מת באב, וכן מבו' בסנהדרין [יב, א].

וע"ע בפי' הרלב"ג בריש דברים [א, ג] שכתב וז"ל ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש, אין הרצון בזה שיהיה אז דברי משה אלה הדברים אל כל ישראל כי אז מת אהרן כמו שנזכר בפרשת מסעי, ואחר מיתתו היתה מלחמת מדין ואחריה מלחמת סיחון ואחריה מלחמת עוג, ולא יתכן שיהיה זה כלו ביום שמת אהרן, ולזה הוא מבואר שיהיה הרצון בזה שבארבעים שנה לצאת בני ישראל בעשתי עשר חדש באחד לחדש הגיעו לצאת מקדש ובאו אז להר ההר, ושם מת אהרן ביום ההוא כמו שנזכר בפרשת מסעי, הנה מפני חטאיהם נתארך להם הזמן באלה המסעות, כד שלא הלכו כי אם מהלך אחד עשר יום בכל זה הזמן, עכ"ל.

ולכא' יש סייעתא לדבריו ממש"כ בתנחומא [בובר, פרשת בלק יא] וז"ל ויבא אלהים אל בלעם לילה. זש"ה ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה, כל נסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היה, ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה וכו', וכולם ליל שמורים, עכ"ל, וכן הוא להדיא ברבינו אפרים [פר' בלק] 'בלעם לילה' גימטריה 'ליל פסח'.
מעשה בלעם היה לאחר מיתת אהרן, כדכתיב 'וירא בלק וגו' את כל אשר עשה ישראל לאמרי', ופטירת אהרן היתה 'בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש' ולדעת הגמ' בתענית נמצא שאהרן נסתלק בר"ח אב בשנת הארבעים ליציאת מצרים, ובאותה שנה נסתלק משה רבינו בז' אדר, וא"כ לא היה ליל פסח בין פטירת אהרן לפטירת משה, ולא יתכן שמעשה בלעם היה - לאחר מיתת אהרן - בליל פסח, וכשמשה רבינו עוד חי, אך אם פטירת אהרן היתה בשבט ניחא.

[במסתרים]

נ.ב. לגבי תאריך פטירת אהרן הכהן, מהרשום אצלי:

עי' בפי' הרלב"ג בפר' חוקת דכ' דהוא שבט חמישי מתשרי, וצ"ע דבתענית [ט, א] ור"ה [ב, ב] איתא להדיא דאהרן מת באב, וכן מבו' בסנהדרין [יב, א].

נ.ב. מאי דוחקיה לפרש מתשרי?

[לבי במערב]

נכב"ב.

[אחד התלמידים]

נאמר במכלול בהאי לישנא, לגבי אהרן הכהן:

תאריך פטירתו, שהוא התאריך פטירה היחידי המוזכר במקרא, הוא א' באב

האם כנים הדברים, שאין עוד ימי פטירה בתנ"ך?

א. כמובן מוזכר בתורה גם יום הפטירה של שני בניו הגדולים (שמתו "ביום השמיני": למר כדאית ליה דקרא מיירי ביום השמיני שבא אחרי שבעת ימי המילואים, ולמר כדאית ליה דקרא מיירי ביום השמיני ביחס ליום שעליו כתוב "בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש").
ב. במגילה מוזכר (להבדיל אא"ה) גם יום הריגת עשרת בני המן, בי"ג אדר (יום אחד לפני שנתלו).

לגבי גדליה בן אחיקם, נאמר שנהרג "בחודש השביעי", ולמ"ד שכל מקום שנאמר "בחודש" היינו בראש החודש - הרי לנו יארצייט נוסף.

א. עיין במה שכתבתי לעיל על עשרת בני המן. על כן יאמרו המושלים, במילתא דבדיחותא וחידודא, המתאים לאוירת חג הפורים: יש להתענות ביארצייט של גדליה בן אחיקם. האם כנים הדברים, שאין עוד יארצייט שבו יש להתענות?
ב. מה שכתוב במקרא על גדליה בן אחיקם, כתוב במקרא גם על חנניה בן עזור (ירמיהו כח בפסוק האחרון).

[במסתרים]

כמובן מוזכר בתורה גם היארצייט של שני בניו הגדולים (ביום השמיני לחודש הראשון).

אולי דעתך כמי שפירש כן את ויהי ביום השמיני ודלא כחז"ל.
בכל אופן, לכאורה מדברים כאן על יום שמוזכר בקשר למיתה (ויעל אהרן... בחודש החמישי... וימת...), ולא רק מה שיכולים אנחנו להוציא מן הכתובים.
הרי לא כתוב "ויהי בחודש הראשון באחד* לחודש וימותו נדב ואביהוא".

*בשמיני, לפי דעת הראב"ע ותלמידו

[אחד התלמידים]

אולי דעתך כמי שפירש כן את ויהי ביום השמיני ודלא כחז"ל.

האמנם "דלא כחז"ל"? ראה מה שכתב "ליבי במערב" שמתחתיי.

הרי לא כתוב "ויהי בחודש הראשון באחד* לחודש וימותו נדב ואביהוא".

אמנם לא כתוב מה שכתבת, אבל כן כתוב: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן...ויהי ביום השמיני...ויקחו בני אהרן נדב ואביהו...וימותו".

לכאורה מדברים כאן על יום שמוזכר בקשר למיתה (ויעל אהרן... בחודש החמישי... וימת...).

הפסוק שהבאת: "ויעל אהרן... וימת שם בשנת הארבעים...בחודש החמישי באחד לחדש", כתוב הרבה אחרי הפסוקים שהבאתי אני לעיל, אז האמנם אתה טוען שלא ניתן לפרש זאת אלא לפי הכלל, ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה"?

[לבי במערב]

ולהעיר גם מהמ"ד (סוכה כה, א. הובא בכמה ממפרשי התורה; ויעוין, בפרט, במלבי"ם עה"פ) דאותם "אנשים גו' טמאים לנפש אדם" היו מישאל ואלצפן שנטמאו בנדב ואביהוא (וראה פסחים צ, ב: שחל שביעי שלהן להיות בערב הפסח).

[יהודה בן יעקב]

נכב"ב (ודבריו הלא־הם בדברים א, ג; לא 'בפ' חוקת').

נכב"ב שהדברים גם בפר' חוקת, כמופיע באשכול המקושר, ובהודעתי הראשונה באשכול זה

[עזריאל ברגר]

יישר כח גדול לכולם, וזכות הרבים תלויה בכם (ביררתי את הדברים בשביל שיעור שעתיד להימסר לרבים).

[עזריאל ברגר]

יש ימי יארצייט שלא מפורשים לגמרי בתנ"ך, אלא אפשר לחשבן אותם, כגון משה רבינו, ולהבדיל המן (טז/יז ניסן - השאלה היא האם "ביום השלישי" הוא לשילוח האגרות או לתענית).

[לבי במערב]

נכב"ב שהדברים גם בפר' חוקת, כמופיע באשכול המקושר, ובהודעתי הראשונה באשכול זה

עמו המחילה, על שלא שַׁתּי זאת אל לבי.