אמירת מז"ט כשנשבר כלי

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה מקורו?

[שייף נפיק]

שמחים בגלל שמזכיר חתונה ששם שוברים.
מקורות לשמחה יש הרבה..
מה המקור שצועקים (יש שנוהגים) אמאל'ה כשרואים ג'וק?

[חיימקה]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=19
אות צב

[נהר שלום]

שמחים בגלל שמזכיר חתונה ששם שוברים.

אולם בחתונה לשמוח בעת שבירת הכוס הוא טעות

[שייף נפיק]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36141&st=&pgnum=19
אות צב

הוא כותב שזה סימן טוב, אבל איפה המקור לאמירה של מזל טוב? מלבד שסימן ומזל תרי נינהו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בס' נחמת ציון (מוצפי) כותב, שאביו היה גוער באומרים מז"ט כנשבר כלי, כיון שבכל דבר יש ניצוצות ושפע רוחני. והאריך בזה טובא.

[ארזי ביתר]

מה המקור שצועקים (יש שנוהגים) אמאל'ה כשרואים ג'וק?

רבות תמהתי על כך. אשמח למקורות...

[ישראליק]

כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, אז כשמשהו נשבר אנחנו מאמינים שבודאי יש בזה סימן טוב, אך מבקשים שגם יהי' מזל טוב, שנראה את המזל טוב במו עינינו

בספר כבודו מלא עולם, עמוד תטו כ:

ענין שבירת הכלי:
כוס שנשבר, הנה מנהג ישראל שלאחר הקדושין שוברים כוס וכן מנהג ישראל שכאשר נשבר כוס וכדומה אומרים מזל טוב, ושורש הדבר כי כאשר נשבר כוס וכד' הוא הוראה שבפנימיות נעשה יחוד ולכן הדבר נהפך מיש לאין, והבן.
(קול דממה דקה)

ועיין שלחן ערוך המקוצר, חלק ז, סימן רו, הערה תרטו

[יענקלה הכונס]

שמחים בגלל שמזכיר חתונה ששם שוברים.

אולם בחתונה לשמוח בעת שבירת הכוס הוא טעות

שמעתי מיהודי חשוב (הרב יצחק בן רחל מרים לרפו"ש) ששמע לבאר טעם הענין שאומרים מזל טוב בשבירת הכוס בחופה, ואע"ג שהוא ענין של זכר לחורבן, וביאר עפ"י רש"י אסף ה' את חרפתי, שמלידת הילד תוכל לומר שילדה שבר הכוס ולא היא, ולזה מרמזים בחופה ואמרים מזל טוב בשבירת הכוס שיזכו לזש"ק בקרוב ויוכלו לתלות את שבירת הכוס בילדיהם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת יביע אומר חלק ד' אבן העזר סימן ט'
"והן עתה אחסור דרי, הן רבים עתה עם הארץ, שבעת ששוברים הכוס כל הקרואים ממלאים פיהם שחוק בקריאות מזל - טוב, והחתן עצמו שעושה זאת בגבורה, לסיים בזה את טכס הנישואין, ממלא פיו שחוק (על כחו כי רב). והפכו כוונת המנהג היפה הזה שנועד לשם עגמת נפש על חורבן בית קדשינו ותפארתינו, ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתינו, למנהג תפל של שחוק וקלות ראש. וכבר ראיתי להשדי חמד אס"ד (מע' ז אות יב) שהביא מ"ש הפמ"ג (סי' תקס) בשם המלבושי יום טוב וא"ר, שמנהגם לשבור קדרת חרס בשעת התנאים, להבהיל ולמעט השמחה ולזכור החרבן. וכתב, ועתה דשו בו רבים מעמי הארץ, ונהפך להם מיגון לשמחה, כי בשעת שבירת הקדרה פיהם ימלא שחוק לא פסיק חוכא ואטלולא ותבקע הארץ לקולם, ולא ידעו כי במקום גילה שם תהא רעדה לזכר חרבן ביתינו, ולשמחה מה זו עושה. ואי איישר חילי אבטליניה, כי טוב העדר הטוב ממציאות אינו - טוב. עכ"ד. גם בשו"ת משפטי עוזיאל (חאה"ע סי' פט ס"ג), הסכים להרה"ג השואל במה שעורר במנהג זה של שבירת הכוס בנישואין, שנהפך בעוה"ר למין התהדרות של גבורה, שהחתן דורך בכח על הכוס ומשברו לרסיסים, וכל הקרואים ממלאים פיהם שחוק ואומרים סימן טוב. והוא היפך כוונת התקנה. ומוטב היה לבטל המנהג לגמרי, מלשנות דמותו בצורה כזאת שנפש היפה סולדת הימנו אלא שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות סה:). וסיים, ושבח אני מנהג קהלות הספרדים שבעת ששוברים הכוס, עונים: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. עכת"ד. והנה לבטל כליל מנהג שבירת הכוס בעת הנישואין, אינו נכון בעיני. הואיל ועכ"פ יסודתו בהררי קודש. וע' בשו"ת שאל האיש (חאו"ח סי' א), שהשיב לקהלה אחת שחשבו לבטל מנהג זה, כי חס לזרע קודש לעשות כן, כי מנהג זה הוקבע זכר לחרבן בהמ"ק במקום אפר מקלה שבראש חתנים וכו'. ומי יערב אל לבו לבטלו, וחיובא רמיא לשבור הכוס באין פוטר אותם. והרה"ג בן המחבר בהגהתו הראה מקור המנהג בתוס' ברכות לא וה"ד הפמ"ג סי' תקס הנ"ל. ע"ש. ואם יש מקומות שהפכו ללענה משפט, הרי בכמה מקומות עדיין עושים זאת בחרדת קודש. כי לא אלמן ישראל תלי"ת. ולפע"ד אפשר לתקן הדבר, ולהחזיר עטרה ליושנה בכל אתר ואתר, ע"י שהרב המסדר קידושין, יתן הוראה לחתן לפני שברו הכוס שיאמר אחריו בקול רם: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. (וכמו שעושים לפני עריכת ברית מילה שאבי הבן אומר זאת בקו"ר). ואז לאט לאט יבינו הקהל הרקע לשבירת הכוס, ולא יעשו מזה מהתלה חוכא ואטלולא, והכל על מקומו יבא בשלום. וכן ראיתי בס' בית עובד (דקצ"ח ע"א) כי מה שנהגו העם לומר בסימן - טוב כשמשברין הכוס, טעות הוא בידם, כי שבירת הכוס זכר לחרבן. ולכן טוב שיאמר החתן: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. ע"כ. וע' בשו"ת הלל אומר (חאה"ע סי' נט). ודו"ק."

[יוסף חיים אוהב ציון]

כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, אז כשמשהו נשבר אנחנו מאמינים שבודאי יש בזה סימן טוב, אך מבקשים שגם יהי' מזל טוב, שנראה את המזל טוב במו עינינו

בספר כבודו מלא עולם, עמוד תטו כ:

ענין שבירת הכלי:
כוס שנשבר, הנה מנהג ישראל שלאחר הקדושין שוברים כוס וכן מנהג ישראל שכאשר נשבר כוס וכדומה אומרים מזל טוב, ושורש הדבר כי כאשר נשבר כוס וכד' הוא הוראה שבפנימיות נעשה יחוד ולכן הדבר נהפך מיש לאין, והבן.
(קול דממה דקה)

ועיין שלחן ערוך המקוצר, חלק ז, סימן רו, הערה תרטו

ומה תענה על טענת המקובל ר"ס מוצפי הנ"ל?

[עזריאל ברגר]

כידוע, בציבור הדתי-לאומי נוהגים שכל הקהל יחד שר "אם אשכחך", ואחר כך שוברים את הכוס.
אבל פעם אחת ראיתי חתן, ששבר את הכוס באמצע השיר, וסיימו את השיר אחרי השבירה, ורק אחר כך הכריזו מזל טוב.
ולפענ"ד טוב עשה, וכן ראוי לנהוג (כלומר: שאלה ששרים - ישברו את הכוס באמצע השיר. איני יודע אם נכון המנהג לשיר זאת או לא).

[ישראליק]

כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, אז כשמשהו נשבר אנחנו מאמינים שבודאי יש בזה סימן טוב, אך מבקשים שגם יהי' מזל טוב, שנראה את המזל טוב במו עינינו

בספר כבודו מלא עולם, עמוד תטו כ:

ענין שבירת הכלי:
כוס שנשבר, הנה מנהג ישראל שלאחר הקדושין שוברים כוס וכן מנהג ישראל שכאשר נשבר כוס וכדומה אומרים מזל טוב, ושורש הדבר כי כאשר נשבר כוס וכד' הוא הוראה שבפנימיות נעשה יחוד ולכן הדבר נהפך מיש לאין, והבן.
(קול דממה דקה)

ועיין שלחן ערוך המקוצר, חלק ז, סימן רו, הערה תרטו

ומה תענה על טענת המקובל ר"ס מוצפי הנ"ל?

מי אנכי לומר פשט בדבריו... אבל חשבתי שאולי גער באומרם מז"ט כשנשבר כלי כדי שלא יבואו להקל בשבירת כלים, כיון שבכל דבר יש ניצוצות ושפע רוחני, אבל מה דהוה הוה