זכרוני שראיתי בספר "בנין עולם" (להגה"צ רבי דוד אברהמי זצ"ל - שכידוע כמה מאריך ומעורר בספרו על מעלת ת"ת, ובחומרת ביטולה),
וכתב שם לחדש שהנוגע במקומות המכוסים תוך כדי לימודו, לא יצא לחוץ ליטול ידיו משום ביטול תורה, אלא ישפשף ידיו בבגדיו ובכל מידי דמנקי.
אני הקטן שאלתי כן קמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בזה"ל: "מי שנגע במקומות המכוסין תוך כדי לימודו, האם די בכך שינקה ידיו במידי דמנקי אף שיש לו מים לרחוץ מחוץ לביהמ"ד - משום ביטול תורה, או שיצא ויטול ידיו במים". וכתב לי הגר"ח שליט"א "במים". הרי שלדעתו גם אם יתבטל קצת מלימודו בקומו ממקומו לצאת וליטול במים - יעשה כן.
אשמח לדעת אם ידוע למ"ד מקור הדבר בתוך הספר בנין עולם הנ"ל - כי לא מצאתיו זה זמן רב (ואם דנו בזה עוד הפוסקים).