מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

חיפושי מקורות וכדומה
סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' נובמבר 04, 2020 12:41 pm

שלום רב לאוהבי תורתך, חו"ר אתרא קדישא הדין!

תר אנוכי בדחיפןת אחר מקור/ות לכך שהחיוב לברך על הרעה נובע מכך שבעצם הוא חסד נסתר, וכאמור 'מפי עליון לא תצא הרעות וגו'.

מאן דהוא יוכל לסייעני?

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' נובמבר 04, 2020 12:55 pm

לא בדיוק בסגנון זה. ראה בפיה"מ פ"ט דברכות על הא דחייב לברך על הרעה [בשמחה] כשם שמברך על הטובה. (לא על עיקר חיוב הברכה שנשנה לעיל).

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' נובמבר 04, 2020 1:02 pm

מה שנכון נכון כתב:לא בדיוק בסגנון זה. ראה בפיה"מ פ"ט דברכות על הא דחייב לברך על הרעה [בשמחה] כשם שמברך על הטובה. (לא על עיקר חיוב הברכה שנשנה לעיל).

כדברים האלו, מצאתי רבות. אך שאלתי בעינה עומדת...

האם היה אחד מחכמי הדורות, שתלה את החיוב לברך על הרעה, בכך שכל המאורעות - גם הנראים כרעים - הם בעצם חסדי הבורא?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4657
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' נובמבר 04, 2020 1:14 pm

"ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי ...וראית את אחורי ופני לא ייראו". (שם כ- כ"ג ) מבאר זאת מרן בעל ה"חתם סופר" על התורה : פעמים רבות כאשר אנו רואים צרה, אסון, טרגדיה רחמנא לצלן , איננו מבינים על שום מה ולמה באה הצרה, וזהו שנאמר: "ופני לא ייראו", במבט העכשווי אין תשובה, בהווה לא ניתן בשכל אנוש להבין את הנהגת הבורא שהיא מעל התפיסה האנושית. אך במבט לאחור, לעיתים שנים רבות לאחר מכן, איש המעלה והקדושה אשר קבל באהבה ובאמון מלא את הנהגת הבורא: " צדיק וישר הוא" יזכה להבין בשכל האנושי מעט מאמיתות דרכי הבורא וזהו שנאמר: "וראית את אחורי".

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' נובמבר 04, 2020 1:31 pm

תניא ח"א פרק כו: מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמ' לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא כו' (ע"ש בארוכה).

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' נובמבר 04, 2020 1:42 pm

יישר כוחם של כל המסייעים!

אני הק' מצאתי כדברים האלו ב'אהבת שלום' (קאסוב) סוף פרשת משפטים.


עריכה: יישר חילו של אחד מהידידים היקרים מפה, שהעירני בהודעה אישית, שהיום הוא יומא דהילולא קדישא של הרה"ק מקאסוב זיע"א. בריך רחמנא שזיכני לעסוק בדברי תורתו ביומא דהילוליה.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי יתר10 » ד' נובמבר 04, 2020 2:36 pm

לשון השל"ה שער האותיות 'הלל'
"עוד בכלל הלל להודות ולהלל להשי"ת בכל מה שמשפיע הן טוב והן רע, כי על הכל קבעו רבותינו ז"ל ברכות, כי בעצם הכל עושה השי"ת לטוב, על כן כשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה."

יוֹסֵפֶר
הודעות: 285
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ד' נובמבר 04, 2020 8:16 pm

אם כוונת השואל גם לכך שמפני שהכל כפרת עוונותיו, כ"כ התר"י שם בברכות, וכ"כ במ"ב רכב סק"ד.

ועי' בלשון הטור והשו"ע או"ח סי' רכב סעי' ג': חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם.

(אלא ששם הכוונה שונה כמו שממשיך הטור: כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.)

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי דרומי » ד' נובמבר 04, 2020 8:36 pm

בספר התניא הרחיב בזה בכמה מקומות באופנים שונים -

ראה בחלק א' (לקוטי אמרים) פרק כו בחלק השני של הפרק

ב'אגרת התשובה' פרק יב (הפרק האחרון)

ב'אגרת הקודש' סימן יא

ושם סימן כב

מה שנכון נכון
הודעות: 11660
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' נובמבר 04, 2020 10:47 pm

יוֹסֵפֶר כתב:אם כוונת השואל גם לכך שמפני שהכל כפרת עוונותיו, כ"כ התר"י שם בברכות, וכ"כ במ"ב רכב סק"ד.

ועי' בלשון הטור והשו"ע או"ח סי' רכב סעי' ג': חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם.

(אלא ששם הכוונה שונה כמו שממשיך הטור: כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.)

וגם הם (כהרמב"ם וכפי שהערתי לעיל) מדברים על הנקודה של 'כשם' ו'בשמחה', לא על עיקר חיוב הברכה, שהוא משום אמונה והצדקת הדין ותו לא. לא מיבעיא לטור, אלא כנר' גם לתר"י.
אולי השל"ה הנ"ל לא ס"ל כן.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' נובמבר 04, 2020 11:25 pm

מה שנכון נכון כתב:
יוֹסֵפֶר כתב:אם כוונת השואל גם לכך שמפני שהכל כפרת עוונותיו, כ"כ התר"י שם בברכות, וכ"כ במ"ב רכב סק"ד.

ועי' בלשון הטור והשו"ע או"ח סי' רכב סעי' ג': חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם.

(אלא ששם הכוונה שונה כמו שממשיך הטור: כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.)

וגם הם (כהרמב"ם וכפי שהערתי לעיל) מדברים על הנקודה של 'כשם' ו'בשמחה', לא על עיקר חיוב הברכה, שהוא משום אמונה והצדקת הדין ותו לא. לא מיבעיא לטור, אלא כנר' גם לתר"י.
אולי השל"ה הנ"ל לא ס"ל כן.

דומה שגם פותח האשכול התכוון לענין ה"כשם" ונקט לשון קצרה.

יהושע100
הודעות: 304
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי יהושע100 » ה' נובמבר 05, 2020 9:04 am

הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה ברכות פרק ט אות קפב (על מימרא זו) כתב בתו"ד וז"ל:

הלא ההנהגה הכללית של המציאות היא ודאי טובה. וכל אשר עשה ד' הוא טוב, א"כ ודאי תצא מרעה זו טובה גדולה שקולה הרבה נגד מרירות הרעה. והטובה, אם גם יהיו מקבליה בחוג קרוב או רחוק בזמן ובמקום לו הכל שוה.
(אך זה רק משפט מתוך חשבון גדול יותר לגבי טובות הכלל והפרט)


ובעין אי"ה שבת א פרק א אות מג לגבי ביקור חולים בשבת כתב בתו"ד וז"ל:

ולפעמים יעלה האדם ע"י יסוריו למעלה יותר עליונה, שלא ישתמש בהם מצד הפעלתם על הרגש לצעוק ולהתחנן להעזר מצרתו, כ"א יזככו את דיעותיו להבין ולהשכיל כי ראוי לאדם לשא נפשו אל ד', טוב יחיל ודומם , לדעת ולהשכיל כי לא אשר יראה אדם בעיני בשר את הטוב זהו טוב לו, כ"א גם הרעות המדומות בהן יש טובה צפונה, וזה יעורר לב האדם לבא למעלה זו שלא לחפוץ כ"א שיעשה חפץ ד' בעולמו. וזאת היא מעלת החסידים הבוטחים בשם ד' באמת שלא יבקשו דבר, כי הנם בטוחים שחפץ עליון ינהגם לטוב להם, ואף אם יתיסרו ביסורים וחלאים ידעו כי גם בזה טובה נמצאת, להם בפרט ולמציאות בכלל.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: חיוב הברכה על הרעה - משום שהיא חסד

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' נובמבר 05, 2020 11:59 am

סגי נהור כתב:
מה שנכון נכון כתב:
יוֹסֵפֶר כתב:אם כוונת השואל גם לכך שמפני שהכל כפרת עוונותיו, כ"כ התר"י שם בברכות, וכ"כ במ"ב רכב סק"ד.

ועי' בלשון הטור והשו"ע או"ח סי' רכב סעי' ג': חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם.

(אלא ששם הכוונה שונה כמו שממשיך הטור: כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.)

וגם הם (כהרמב"ם וכפי שהערתי לעיל) מדברים על הנקודה של 'כשם' ו'בשמחה', לא על עיקר חיוב הברכה, שהוא משום אמונה והצדקת הדין ותו לא. לא מיבעיא לטור, אלא כנר' גם לתר"י.
אולי השל"ה הנ"ל לא ס"ל כן.

דומה שגם פותח האשכול התכוון לענין ה"כשם" ונקט לשון קצרה.

פותח האשכול לא התכוון לענין זה. להפך, אני מחפש מקורות שמבארים שפשוט שצריך לברך על הרעה, כיון שהיא בעצמה טובה. דברי הטור אינם מענה לאשר אני מבקש. בכל אופן, לעיל הבאתי ציון לדברי הרה"ק מקאסוב ב'אהבת שלום', שמגדיר בדיוק את הענין אותו חיפשתי. לטובת הענין, אציגה בזאת את דבריו:

ספה"ק אהבת שלום (סוף פרשת משפטים) כתב:ושמעתי כי חנון אני. במדרש וז"ל, 'ושמעתי כי חנון אני, מה כתיב אחריו, אלהים לא תקלל. ומה ענין זה לזה, אמרו רבותינו, מעשה באחד שהיה לו דין ובא אצל הדיין וזיכה אותו, ובא ויצא אותו שנזדכה ואמר, פלוני השופט אין כמותו בעולם. אחר ימים היה לו דין ובא אצלו וחייבו, יצא מלפניו ואמר, אין דיין שוטה הימנו. אמרו לו, אתמול היה משובח והיום שוטה. לכך הזהיר לך הכתוב אלהים לא תקלל', עכ"ל. ולהבין ענין זה יש לבאר על דרך זה, דהנה איתא בש"ס 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה', והיינו בשמחה, כדאיתא שם 'לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה', ומייתי ראיה מדוד המלך ע"ה, 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא', 'צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא'. ובזה יובן המדרש על נכון, דהנה למעלה כתיב 'כי חנון אני', וזהו מורה מדת חנינה וחסד, ואחרי זה נקט 'אלקים' המורה מדת הדין, וע"ז מביא משל הנ"ל, להורות שהאיש המשכיל צריך שיהיה לו מדת השתוות הן לטוב הן לביש ח"ו, על דרך חייב אדם לברך הנ"ל. וזהו כוונת הפסוק 'אלקים לא תקלל', פירוש, אף שהוא מתנהג עמך במדת הדין - מדת אלקים, אף על פי כן לא תקלל, כי זהו גופא גם כן חנינה, כי היתכן אתמול חנון והיום אלקים כנזכר לעיל במדרש, ובוודאי כולן שווין לטובה ולברכה. ודי למבין.


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים