הרמ"א כידוע ביו"ד סימן שנ"ח סע' ג:
"יש מקומות שנהגו שהאבלים יוצאים ראשון מן הבית והקרובים והמטה אחריהם והרחוקים נותנין המת על המטה ולוקחים האבלים והקרובים ה מטה על כתפיהם ואחר כך שאר העם" (מהכלבו. ועי' בביאור הגר"א מהתוספתא).
מחפש מקורות בחז"ל בהתעסקות הבנים (בעצמם) בקבירת אב.
אולי יש מקום שסיכם את המקורות הידועים בנושא?
נ.ב. דברי המתנגדים למנהג זה ידועים, והשאלה לא עוסקת בזה.