פורום אוצר החכמה

האר"י ז"ל אומר שאין יכולים לעמוד בד' אמות של החולה שקם ממיטתו, מפני הריח הרע של הגאוה הנודף ממנו, אחרי שהתרגל בכבוד ובשבחים ובהנאות, כי כל אחד ממבקריו בעת מחלתו הביא לו חיזוק ועידוד, הגביר בו את רצון החיים והפליג בשבחו, ובמשך הזמן התרגל כבר לשמע שבחיו ומעלותיו ולהנאת הכבוד, עד שטועה באמת לחשוב שכבר הגיע למדריגות כאלו, ולכן לבו גס בו ודעתו זחה עליו

דרופתקי דאורייתא כתב:הגר"ח זייטשיק זצ"ל בספר פרי הארץ ח"ב עמוד תשלט:

האר"י ז"ל אומר שאין יכולים לעמוד בד' אמות של החולה שקם ממיטתו, מפני הריח הרע של הגאוה הנודף ממנו, אחרי שהתרגל בכבוד ובשבחים ובהנאות, כי כל אחד ממבקריו בעת מחלתו הביא לו חיזוק ועידוד, הגביר בו את רצון החיים והפליג בשבחו, ובמשך הזמן התרגל כבר לשמע שבחיו ומעלותיו ולהנאת הכבוד, עד שטועה באמת לחשוב שכבר הגיע למדריגות כאלו, ולכן לבו גס בו ודעתו זחה עליו

הידוע מקור לדברים אלו בשם האר"י ז"ל? או מישהו אחר?

כדכד כתב:בהקדמת נתיב מצוותיך מסופר כן גם על הבעש"ט הקדוש וגם על האר"י הקדוש:
"ומרן הריב"ש טוב בעת שנסתלק מן העולם ביקש "אלקי אל תבואני רגל גאוה וכן מרן האר"י הקדוש אמר כך קודם מותו בלשון צרפתי "אלקי הצל אותי מגאווה" והרבה בקשות על זה".

בריושמא כתב:דברים אלו צוטטו במלואם בספר שנדפס בשנים האחרונות, וכדי להגיע אליהם אין צורך לטרוח אחר כתב היד של עומר מן ואחר הספר מגן דוד.

הא ותו לא.

"וכן מרן האר"י הקדוש אמר כך קודם מותו בלשון צרפתי "אלקי הצל אותי מגאווה" והרבה בקשות על זה"

כדכד כתב:אני גם ציטטתי מספר
מה שכתבתי

"וכן מרן האר"י הקדוש אמר כך קודם מותו בלשון צרפתי "אלקי הצל אותי מגאווה" והרבה בקשות על זה"

.
הוא ציטוט מדברי האדמו"ר מקאמארנא בהקדמת נתיב מצוותיך וזה מנה שהתבקש לעיל באשכול

מה שכתבתי כהשערה הוא תשובה למי שאל למה השתמש האר"י הקדוש בלשון צרפתי

בריושמא כתב:אלגו קואנטו

כדכד כתב:לעצם הטענה כלפי השמועה בשם האר"י הקדוש הטענה נכונה וכתבתי את הדברים לא בשל הבסיס ההיסטורי שלהם אלא בשל זה שבאשכול התבקש מקור בדברי האדמו"ר מקאמארנא ולכן הבאתי אותו.
באשר לטענה שהשמועות שמביא האדמו"ר מקאמארנא בשם הבעש"ט אינן מקובלות על שאר החסידים - זו פעם ראשונה שאני שומע על כך. זה מפליא אותי. אך יתכן שיש לי נגיעות בענין בשל היות בית משפחת אבי מחסידי קאמארנא.
האם יש לכת"ר סימוכין לדבריו?

איש_ספר כתב:אין לי מקור לכך. זו תחושתי. אדרבה נשמע מה בפי החסידים דכאן.

איש_ספר כתב:אין לי מקור לכך. זו תחושתי. אדרבה נשמע מה בפי החסידים דכאן.

בריושמא כתב:האומנם אמר האר"י אל תבואני רגל גאווה?

אעמיד כאן דברים על דיוקם.

'ואני מודיע למעיין, כי הגיד לי כמה"ר אברהם מונסון זלה"ה שהעיד לו הר"ר משה יונה ז"ל כי בשעת פטירתו של הר"י זלה"ה אמר לתלמידיו, השמרו לכם כי דעו נאמנה שאין בידכם שום הקדמת השלימות. א"ל אדוננו אפי' הח"ר חיים, ויען ויאמר בל' לעז, אלגו קואנטו, כלומ' איזה קצת הוא יודע יותר מכם, מעט מזער לא כביר'.
כך כתב ר' מנחם די לונזנו בספר עומר מן, סי' ו.
ר' משה חגיז (המני"ח) העתיק דברים אלו בהקדמתו לספר מגן דוד מאת ר' דוד ן' זמרא, אמשטרדם תע"ג.

בריושמא כתב:עד מתי ישערו השערות ויפריחו דמיונות?
עד עתה היו כאן: צרפתית, לאדינו, ערבית. ואולי בתגובה הבאה תופענה גם אידיש ופולנית?
האם אי אפשר לפתוח ספר ולברר?
האומנם אמר האר"י אל תבואני רגל גאווה?
האם זהו פורום של אוצר החכמה או פורום של אוצר ההשערות והדמיונות?

אעמיד כאן דברים על דיוקם.
'ואני מודיע למעיין, כי הגיד לי כמה"ר אברהם מונסון זלה"ה שהעיד לו הר"ר משה יונה ז"ל כי בשעת פטירתו של הר"י זלה"ה אמר לתלמידיו, השמרו לכם כי דעו נאמנה שאין בידכם שום הקדמת השלימות. א"ל אדוננו אפי' הח"ר חיים, ויען ויאמר בל' לעז, אלגו קואנטו, כלומ' איזה קצת הוא יודע יותר מכם, מעט מזער לא כביר'.
כך כתב ר' מנחם די לונזנו בספר עומר מן, סי' ו.
ר' משה חגיז (המני"ח) העתיק דברים אלו בהקדמתו לספר מגן דוד מאת ר' דוד ן' זמרא, אמשטרדם תע"ג.

דברים אלו צוטטו במלואם בספר שנדפס בשנים האחרונות, וכדי להגיע אליהם אין צורך לטרוח אחר כתב היד של עומר מן ואחר הספר מגן דוד.

הא ותו לא.

צופה_ומביט כתב:א. האם הציטוט שהבאת מוכיח שרק את זה אמר? כתוב שאמר זאת בשעת פטירתו [היינו בסמוך לפטירתו], אבל לא כתוב מה עוד אמר ו/או שלא אמר עוד דברים [לפני או אחרי].

ב. בהינתן שהציטוט הנ"ל אינו רק סברה/טענה של מהרמד"ל אלא כך אמר האר"י, מה זה אומר לגבי העיסוק בתורתו הנמשך מאז פטירתו ועד היום? ממה עליהם להישמר, האם רק מלחדש/להוסיף בעצמם או גם מלנסות להבין דבריו? ואם אין לאיש הקדמת השלימות וגם רח"ו יודע רק מעט יותר מהם ותו לא - במה עוסקים כל העוסקים בקבלת האר"י, ועל מה הם מסתמכים בלימודם/הבנתם וכו'?

בריושמא כתב:'ואני מודיע למעיין, כי הגיד לי כמה"ר אברהם מונסון זלה"ה שהעיד לו הר"ר משה יונה ז"ל כי בשעת פטירתו של הר"י זלה"ה אמר לתלמידיו, השמרו לכם כי דעו נאמנה שאין בידכם שום הקדמת השלימות. א"ל אדוננו אפי' הח"ר חיים, ויען ויאמר בל' לעז, אלגו קואנטו, כלומ' איזה קצת הוא יודע יותר מכם, מעט מזער לא כביר'.
כך כתב ר' מנחם די לונזנו בספר עומר מן, סי' ו.
ר' משה חגיז (המני"ח) העתיק דברים אלו בהקדמתו לספר מגן דוד מאת ר' דוד ן' זמרא, אמשטרדם תע"ג.

והתניא כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו ואותו היום ערב שבת היה ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו גער בו ויצא בנזיפה אמר להן לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה אמר להן דעתו ודעת אמו נטרפה היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו נכנסו וישבו לפניו מרחוק ארבע אמות אמר להם למה באתם אמרו לו ללמוד תורה באנו אמר להם ועד עכשיו למה לא באתם אמרו לו לא היה לנו פנאי אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן אמר לו רבי עקיבא שלי מהו אמר לו שלך קשה משלהן נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף

צופה_ומביט כתב:ב. בהינתן שהציטוט הנ"ל אינו רק סברה/טענה של מהרמד"ל אלא כך אמר האר"י, מה זה אומר לגבי העיסוק בתורתו הנמשך מאז פטירתו ועד היום? ממה עליהם להישמר, האם רק מלחדש/להוסיף בעצמם או גם מלנסות להבין דבריו? ואם אין לאיש הקדמת השלימות וגם רח"ו יודע רק מעט יותר מהם ותו לא - במה עוסקים כל העוסקים בקבלת האר"י, ועל מה הם מסתמכים בלימודם/הבנתם וכו'?

רציני כתב:ואולי על זה היתה כוונת האריז"ל שלא ילמדו והוא יגלה להם אחרי שיסדר הרח"ו את הספרים?

רציני כתב:צריך ביאור לשכלי הדל [אין אני מתכוון לפקפק ח"ו אלא להבין].
לפי העדות הנ"ל במקום לומר משהו נגד הגאוה. אמר משהו כביכול בסגנון של גאווה?? כאילו רק הוא יש לו את השלימות ולהם אין להם אפילו הקדמה ואפילו לח"ר חיים???
אולי מחמת קושיא זו הביא את האדמו"ר מקאמארנא לומר שהאריז"ל הוסיף "אל תבואני רגל גאווה".

תא חזי כתב:

צופה_ומביט כתב:ב. בהינתן שהציטוט הנ"ל אינו רק סברה/טענה של מהרמד"ל אלא כך אמר האר"י, מה זה אומר לגבי העיסוק בתורתו הנמשך מאז פטירתו ועד היום? ממה עליהם להישמר, האם רק מלחדש/להוסיף בעצמם או גם מלנסות להבין דבריו? ואם אין לאיש הקדמת השלימות וגם רח"ו יודע רק מעט יותר מהם ותו לא - במה עוסקים כל העוסקים בקבלת האר"י, ועל מה הם מסתמכים בלימודם/הבנתם וכו'?

אולי יש לחלק דהאר"י התכוון לעומק הבנת ה'נמשל' של הקבלה, ומה שלומדים כיום בעמל רב אצל המקובלים - הוא רק המשל.

צופה_ומביט כתב:

תא חזי כתב:

צופה_ומביט כתב:ב. בהינתן שהציטוט הנ"ל אינו רק סברה/טענה של מהרמד"ל אלא כך אמר האר"י, מה זה אומר לגבי העיסוק בתורתו הנמשך מאז פטירתו ועד היום? ממה עליהם להישמר, האם רק מלחדש/להוסיף בעצמם או גם מלנסות להבין דבריו? ואם אין לאיש הקדמת השלימות וגם רח"ו יודע רק מעט יותר מהם ותו לא - במה עוסקים כל העוסקים בקבלת האר"י, ועל מה הם מסתמכים בלימודם/הבנתם וכו'?

אולי יש לחלק דהאר"י התכוון לעומק הבנת ה'נמשל' של הקבלה, ומה שלומדים כיום בעמל רב אצל המקובלים - הוא רק המשל.

אם כדבריך צ"ל שכך היה קים להו לתלמידיו, או ששמעו כך ממנו בפירוש בפעם אחרת, כי אחרת - על "אולי" כזה לא ניקום ונסמוך ונעשה מעשה, בדברים שהם סכנה ממש.

בריושמא כתב:נראה שהמגיבים הנכבדים הכותבים כאן מתקנאים במשתתפי מאסטר שף,
והם מתחרים כיצד להכין את הסלט הטעים ביותר עם מספר המרכיבים הגדול ביותר
בערבוב מושלם יותר.
בתאבון.

דורשי יחודך כתב:הרב בריושמא
לדעתי כדאי לדעת שהאר"י המוזכר באשכול זה איננו האר"י הידוע והמוכר לך, ושעל קבלתו כתבת ג' כרכי "קבלת האר"י."
כמו כן רבי חיים ויטל המוזכר כאן איננו אותו רבי חיים ויטל המוכר לך.
ואין ביניהם אלא שיתוף השמות.
ובזה מיושבות כל הקושיות, והכל בא על מקומו בשלום, ויכול כבודו להירגע מעצבונו ודאגתו.

כדכד כתב:בכל מקרה לא רא"מ מפינטשוב ולא רצ"ה מזידיטשוב הכירו את הבעש"ט פנים אל פנים.

איש_ספר כתב:

בריושמא כתב:דברים אלו צוטטו במלואם בספר שנדפס בשנים האחרונות, וכדי להגיע אליהם אין צורך לטרוח אחר כתב היד של עומר מן ואחר הספר מגן דוד.

הא ותו לא.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=2712

בריושמא כתב:נראה שהמגיבים הנכבדים הכותבים כאן מתקנאים במשתתפי מאסטר שף,
והם מתחרים כיצד להכין את הסלט הטעים ביותר עם מספר המרכיבים הגדול ביותר
בערבוב מושלם יותר.
בתאבון.

תא חזי כתב:

בריושמא כתב:אלגו קואנטו

גביר כתב:הפניות למקורות מספרי חסידות על תפילת הבעש"ט בשעת ההסתלקות 'הצילני מגאות' ראיתי עכשיו אצל - ציפי קויפמן, הולדת האב : ר' נחמן מברסלב והבעש"ט : השפעה והבניה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ"א, עמ' 216 הערה 98.