שלא לעכב ברית מילה

[איתן נוי]

מה המקור בזוה"ק שכל רגע מרגע שניתן למול ומעכבים המילה, נתפשים מרעין בישין בברית?
(שמעתי מהגאון ר' מאיר אליהו שלי')

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין בספר עולמו של צדיק על הגרס"מ בעניני מילה.

[איתן נוי]

עיין בספר עולמו של צדיק על הגרס"מ בעניני מילה.

אתה מכיר את הזוהר הזה?

[ישראליק]

פולמוס בענין, שו"ת מכתב סופר; יורה דעה סימן כז-כח:

שות מכתב סופר, יו"ד, סימן כז-כח

ברית מילה.PNG (148.27 KiB) נצפה 618 פעמים

שות מכתב סופר, יו"ד, סימן כז-כח

ברית מילה א.PNG (29.13 KiB) נצפה 618 פעמים

שות מכתב סופר, יו"ד, סימן כז-כח

ברית מילה ב.PNG (276.36 KiB) נצפה 618 פעמים

שות מכתב סופר, יו"ד, סימן כז-כח

ברית מילה ג.PNG (36.02 KiB) נצפה 618 פעמים

[איתן נוי]

פולמוס בענין, שו"ת מכתב סופר; יורה דעה סימן כז-כח:

ברית מילה.PNG

ברית מילה א.PNG

ברית מילה ב.PNG

ברית מילה ג.PNG

יש"כ.
ועד שאעבור, האם מביא תוך הפולמוס דברי זוהר?

[יוסף חיים אוהב ציון]

שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 224758
לכבוד הרב האם זה נכון שאומרים בשם הזוהר שביום השמיני כל רגע שהעורלהנמצאת על הוולד זה מוסיף לו טומאה?את הברית לבני עשיתי מייד אחרי תפילת הנץ תודה רבה לכבוד הרב
ש"י מד"נ
תשובה
סמך לזה מצאנו גם בזוהר הקדוש [לך-לך פ"ט, א], "תא חזי, עד לא אתגזר בר נש לא אתאחיד בשמא דקודשא-בריך-הוא. כיון דאתגזר, עאל בשמיה ואתאחיד ביה [בא וראה, טרם שנימול האדם, לא נדבק בשמו של הקב"ה. כיון שנימול, נכנס בשמו ונדבק בו]". כלומר כל זמן שהתינוק אינו נימול, אין בו שייכות עם ייחוד שם ה'. ומכאן דקדקו המפרשים, שיש להקפיד על הקדמת הברית בשעה הראשונה של היום השמיני, בכדי שהנימול יעלה ויתאחד בשם ה' ובקדושה, שמאחר שהגיע זמן המילה אין להמתין עוד ולהשאיר הנולד בחסרון קדושה אפילו שעה אחת.
ובספר שפתי כהן על התורה [לך-לך, עמוד נד בנדפס מחדש] כתב על כך רמז נורא, שמנין השעות מזמן הלידה עד הגיע היום השמיני הוא מאה שישים ושמונה שעות, ובתוספת השעות של ליל המילה, עולים יחד מאה ושמונים שעות. זו הסיבה שיצחק אבינו שהיה הנימול הראשון ביום השמיני חי מאה ושמונים שנה בדיוק, כנגד אותם מאה ושמונים שעות שעברו עליו מזמן לידתו עד עת המילה, שאברהם אבינו לא השתהה ביום השמיני אפילו שעה אחת, אלא מיד שהאיר היום ערך בבנו יצחק את ברית המילה. וכן כתב הגאון החיד"א ז"ל בספר נחל קדומים [תזריע, וביום השמיני] בשם ספר קדמון כתב יד, והביאם הרב זכר דוד [מאמר א פס"ד]. וכן כתב מור אבי ז"ל בדרשתו על ענין המילה, וכתב שהוא גימטריא שמות הוי"ה במילוי [יוד קי ויו קי, יוד קי ואו קי, יוד קא ואו קא] ע"ב ס"ג מ"ה שעולים גימטריא ק"פ. והם ק"פ שעות שעברו מלידתו. ולכן יש למולו מיד בסיום תפילת שחרית.