כתב ר"י ן' שועיב בפרשת לך לך
ומשלו רז"ל משל למלך שהיה לו בן מפזר ועושה הוצאות גדולות, אמר המלך בני עושה הוצאות גדולות בכל יום, אם איני מניח לו אוצר יאבד מה שאניח לו ולא ישאר לו כלום וימות ברעב, הניח לו ממון שיהיה לו מוכן לאכילה ולשתיה ולצרכיו, כך אברהם אבינו ע"ה היה יודע כי דורותיו יהיו עבריינים וכו' התפלל עליהם שיחיו וכו'.
היכן הם דברי רז"ל אלו?