המדקדק בטעמי המקרא עושה נח"ר להוריו

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרוצה לעשות נח"ר להוריו, ידקדק בטעמים, ואו אז יזכו לתחיית המתים.

[אבי-העזרי]

הרוצה לעשות נח"ר להוריו, ידקדק בטעמים, ואו אז יזכו לתחיית המתים.

יש לזה מקור? או שזה מיוסד ע"ד מהרח"ו שאורות הטעמים מחיים את הכלים ובהעדר האורות הללו תהיה שבירה המכונה מיתה, וע"י שמטעים, מידה כנגד מידה יזכו לתחיית המתים?
נפק"מ, שאני שמעתי שק"ק תימן אינם מקפידים לנגן בדוקא כל טעם וטעם (ואולי אפי' אין להם ניגון ספיציפי לכל טעם), רק העיקר הוא להדגיש הטעמים המפסיקים מהמשרתים ע"י ניגון קבוע. וא"כ אפשר שזה חיות מספיקה להכלים, והה"נ לבני האדם.

[לבי במערב]

יש לזה מקור?

האשכול ממוקם בתת־הפורום 'מנא הני מילי?', והיינו שמטרתו לחפש את מקור הדברים (ששמע או קרא וכיו"ב).

[יוסף חיים אוהב ציון]

שמעתי זאת מהגרב"צ מוצפי שליט"א וטרם יש מקור.

[כן מסתבר]

הרוצה לעשות נח"ר להוריו, ידקדק בטעמים, ואו אז יזכו לתחיית המתים.

החלק הראשון פרקטי ביותר, פוק חזי.
החלק השני מקורו כפה”נ ברש”י על הגמ’ ’זמר בכל יום זמר בכל יום’ שהמזמר בתורה יזכה לזמרה בשמחה ושירים לעוה”ב, משהו כזה.
שו”ר שלא כתוב ’יזכה’ לתחה”מ אלא ’יזכו’, ומ”מ משנה לא זזה ממקומה.