אציג כאן --מעט מעט-- את הקטעים שאיני יודע מקורם, בתקווה שחכמי ורבני הפורום יאירו את עיני ושכמ"ה.
1.
וכל המשים קטטה בין איש לאשתו, כאלו כופר בעקר.
האם מאמר כזה מוכר ממקורות קדומים?
אולי הוא ע"פ סוטה יז ע"א, שאיש ואשה יש ביניהם שם י"ה, והמשים קטטה ביניהם מבטל את השם שיש ביניהם.
2.
ועל זה היתה המצוה על האיש ג'ם כ'ן, בתחלת הבריאה, שיעזוב את אביו ואת אמו אשר גדלוהו, ועשו לו כל הטובות מיום הולדו, וידור עם אשתו בבית בפני עצמו, שנ'אמר: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והיו לבשר א'חד", ר'צונו ל'ומר, יעזוב דירת אביו ודירת אמו ויקבע דירתו עמה. כל זה מפני השלום, כי מן הנמנע הוא שתדור כלה עם חמותה בלא מחלוקת, כך א'מרו חז"ל: אם ידור גדי עם נמר, תדור כלה עם חמותה.
האם כתבו על החובה לצאת מבית הוריו ולדור עם אשתו "בבית בפני עצמו" ועל הטעם לכך?
השווה תרגום אונקלוס, בראשית שם, המתרגם את "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" כן: "על כן ישבוק גבר בית משכבי אבוהי ואמיה". ובתרגום הארצישראלי המיוחס ליב"ע, שם: "בְּגִין כֵּן יִשְׁבּוֹק גְבַר וּמִתְפְּרַשׁ מִן בֵּית מְדַמְכֵיהּ דְאָבוֹהִי וּדְאִימֵיהּ". וראה: פרשגן, בראשית שם, עמ' 107-106. ועי' גם פירוש רד"ק, שם.