פורום אוצר החכמה

כולם מכירים את מושג ה'פרוטקציה' שבו נותנים עדיפות למישהו בגלל קרבת משפחה, ידידות מוקדמת וכיו"ב.

יש למושג זה בוודאי אסמכתא בהלכה - 'עניי עירך קודמין', 'מבשרך אל תתעלם' וכיו"ב.

אני מחפש מקורות ודוגמאות תורניות למצב שכמדומני נקרא 'פרוטקציה הפוכה' (אולי המצאתי את המושג הזה כרגע... אך משום מה הוא מצלצל לי כמושג מוכר),

והכוונה לזה שדוקא עם קרובי המשפחה וכיו"ב נוהגים בתקיפות ובקשיחות, ומראים פנים שוחקות דוקא לזרים ולרחוקים יותר.

כל מידע בענין זה יתקבל בברכה.

כדוגמא, נזכרתי במה שמספרים על אחד הצדיקים (אולי ה'דברי חיים' מצאנז), שהיה תמיד מסייע לחתנים בבגדים וכו', והנה כאשר בנו נעשה חתן לא בדיוק עזר לו, ותמה החתן בפניו שדוקא לזרים הוא עוזר ואת בנו מפקיר... והשיב, שבכח יחוסו של הבן בוודאי ימצא מי שיעזור לו, משא"כ לעניים דעלמא, ולכן עוזר דוקא להם...

אני מחפש מקבילות ודוגמאות לזה במקורות.

וסביביו נשערה מאד

בדרך בדיחותא אומרים על הפסוק איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק
שהאדם יעזור בפועל לחברים שלו, בעוד שלאחיו רק יאמר שיתחזק...

מרבי חיים קלופט שליט''א שמעתי פעם שאמר 'שלום שלום לרחוק ולקרוב'.
לכאורה היה צריך לומר הפוך. קודם לקרוב ואח''כ לרחוק.
אבל האמת שהרבה יותר קל לקרב את הרחוקים מאשר את הקרובים...
הוא דיבר על קירוב רחוקים מול קירוב קרובים. אבל נוגע גם לעניינינו.

מצינו בבנו של עקביא בן מהללאל שאמר לאביו במסכת עדיות ה,ז
אמר לו, אבא, פקוד עלי לחבריך.

אמר לו, איני מפקיד.

אמר לו, שמא עולה מצאת בי.

אמר לו, לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.