"וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ" - קנאת סופרים

[מחשב מסלול]

היכן כתוב בזוהר "וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ", שהיא קנאת סופרים

[יוסף חיים אוהב ציון]

זוהר חלק ב דף קכו ע"ב
ותקנא רחל באחותה, הכי הוא ודאי, דהא עלמא תתאה כל תיאובתה לאו איהו, אלא בגין למיהוי כגוונא דעלמא עלאה, ולמירת דוכתהא, בדוכתא אחרא, קנאת סופרים אסגיאת חכמתא, והכא קנאת סופרין, בגין דאית ספר וספר, אסגיאו משיכו דחכמתא (עלאה) לגבייהו, (נ"א ועל דא יעקב אשלים כו'). ועם כל דא אפילו יעקב לא אשלים לגבייהו כדקא חזי,

[יעקל]

לא הבנתי פה את כוות הזוהר.

מה קנאת סופרים יש כאן ?

במה האימהות מתחרות ? איזו מהם גומרת את ספר התהילים הכי הרבה ביממה ?!

[אהרן תאומים]

בשאר מקומות אתה יודע כוונת הזוהר?
ולמה אני מתייחס לשאלתך בציניות ? הוא מפני הנוסח הקלוקל של סוף שאילתך!
לעצם העניין אינני עוסק בלימוד הזוהר אבל כמדומני מקופיא שכל אדם כותב ספר חייו, ומרומז בפסוק זה ספר תולדות אדם, ואידך פירושא זיל גמור

[יעקל]

אשמח אם תוכל לפרש א"ע קצת יותר.

ובגלל זה, אפרש א"ע גם יותר. קנאת סופרים תרבה חכמה - הכוונה שכדאי לקנאות אחד בשני כדי שכל אחד ירצה להגיע לפסגות, וע"י זה יתרבה פלפולה ש"ת וירום קרנה.

אבל כולנו יודעים שנשים אינן מצוות על ת"ת. עיי" ר"מ ריש הלכות ת"ת. מכאן שאלתי : על מה התחרות ?

[לבי במערב]

רחל היא אחת מד' רגלי המרכבה (למר כדאית לי').
ואידך זיל גמור...

[כדכד]

לא הבנתי פה את כוות הזוהר.

מה קנאת סופרים יש כאן ?

במה האימהות מתחרות ? איזו מהם גומרת את ספר התהילים הכי הרבה ביממה ?!

מובא בספה"ק שיעקב עם המקלות והפיצולים היה ושה מה שאנו עושים עם תפלין
כלומר יתכן שעבודת האבות בקיום התורה קודם שניתנה היתה באופן אחר ועד"ז עבודת האימהות ג"כ.
מה שעוד קשה על הקנאת סופרים הזו זה שלכאורה פשוט שרחל קינאה בלאה שלה יש בנים ולרחל אין.
צ"ל שקנאת סופרים שהוזכרה כאן היא לבאר שהקנאה של רחל לא היתה סתם בגלל תשוקה טבעית לולד אלא משום שקינאה בלאה שבונה את עם ישראל ומשום כך גם קנאה זו תרבה חכמה כי כשם שאדם מקנא שחברו יודע יותר וזה מעורר לו את התשוקה ללמוד כך מה שרחל ראתה שללאה יש בנים זה עורר לה יותר את התשוקה והרצון לפעול שגם לה יהיה.

[יעקל]

רחל היא אחת מד' רגלי המרכבה (למר כדאית לי').
ואידך זיל גמור...

מאוד אודה לחו"ר הפורום אם יוכלו לכתוב את תגובותיהם בשפה ברורה ומובנת לכל עמך בית ישראל, ולא להסתפק ברמזי רמזים שמקשים על ההבנה...

[יעקל]

בארמית משיכו דחכמתא - חוט החכמה או שפע החכמה ?

[יעקל]

מובא בספה"ק שיעקב עם המקלות והפיצולים היה ושה מה שאנו עושים עם תפלין
כלומר יתכן שעבודת האבות בקיום התורה קודם שניתנה היתה באופן אחר ועד"ז עבודת האימהות ג"כ.
מה שעוד קשה על הקנאת סופרים הזו זה שלכאורה פשוט שרחל קינאה בלאה שלה יש בנים ולרחל אין.
צ"ל שקנאת סופרים שהוזכרה כאן היא לבאר שהקנאה של רחל לא היתה סתם בגלל תשוקה טבעית לולד אלא משום שקינאה בלאה שבונה את עם ישראל ומשום כך גם קנאה זו תרבה חכמה כי כשם שאדם מקנא שחברו יודע יותר וזה מעורר לו את התשוקה ללמוד כך מה שרחל ראתה שללאה יש בנים זה עורר לה יותר את התשוקה והרצון לפעול שגם לה יהיה.

הסברה מעולה ויישר כחכם, הרב כדכד ! אם הבנתי טוב ,ספרים או סופרים, פה - משל וסמל לחיים רוחניים. האם הבנתי את דבריכם היטב ?

[לבי במערב]

מאוד אודה לחו"ר הפורום אם יוכלו לכתוב את תגובותיהם בשפה ברורה ומובנת לכל עמך בית ישראל, ולא להסתפק ברמזי רמזים שמקשים על ההבנה...

כל מעשי האבות והאמהות היו ליחדא קוב"ה ושכינתי',
וה'קושיא' שהרי נשים אינן מחויבות בת"ת אינה מתחילה כלל.

[יעקל]

מאוד אודה לחו"ר הפורום אם יוכלו לכתוב את תגובותיהם בשפה ברורה ומובנת לכל עמך בית ישראל, ולא להסתפק ברמזי רמזים שמקשים על ההבנה...

כל מעשי האבות והאמהות היו ליחדא קוב"ה ושכינתי',
וה'קושיא' שהרי נשים אינן מחויבות בת"ת אינה מתחילה כלל.

בדרך אגב, אף פעם לא הצלחתי להבין את מאמר החכם מעל אדם ע"ה שקנאת סופרים וגו', כי לכאורה, כל בן ברית ניחון מלמעלה בכלים שכליים ורוחניים שמותאמים לו לבדו לקיים את תכלית ומטרת קיומו בעולם. מה ששמעון צריך לקיים משך כל ימי חלדו עלי אדמות אינו מה שראובן צריך לקיים. וא"כ למה לעודד להשוות אחד אל השני בהשגת החכמה ?

גם כן מעניין לדעת, מהי סגולתה המיוחדת של קנאת הסופרים שהיא לא תוציא את האדם מי העולם ? האם זו כמו מחלוקת לש"ש שסופה להתקיים ?

מאוד אודה להסבר...

(עיי' בראב"ע על לא תחמוד פ' יתרו)

[כדכד]

מקובל להסביר שבקנאה שאינה קנאת סופרים רוצה המקנא לשלול את מעלתו של זה שהוא מקנא בו: למה שלו יהיה ולי לא? אדאג שגם לו לא יהיה
ואילו קנאת סופרים היא כזו שהמקנא רוצה לרכוש גם לעצמו את מעלתו של זה שהוא מקנא בו ושואל: למה לי לא יהיה מה שלא יש? ומתוך כך לומד הוא יותר ומרבה חכמה.
מ"ש כת"ר שלכ"א יש כלים משלו זה נכון אבל אחד הכלים שהקב"ה הטביע באדם זה הרצון להשיג מה שאפשר להשיג ואם חברו הגיע לכאלה השגות רוצה גם הוא להגיע אליהן.

[יעקל]

מקובל להסביר שבקנאה שאינה קנאת סופרים רוצה המקנא לשלול את מעלתו של זה שהוא מקנא בו: למה שלו יהיה ולי לא? אדאג שגם לו לא יהיה
ואילו קנאת סופרים היא כזו שהמקנא רוצה לרכוש גם לעצמו את מעלתו של זה שהוא מקנא בו ושואל: למה לי לא יהיה מה שלא יש? ומתוך כך לומד הוא יותר ומרבה חכמה.
מ"ש כת"ר שלכ"א יש כלים משלו זה נכון אבל אחד הכלים שהקב"ה הטביע באדם זה הרצון להשיג מה שאפשר להשיג ואם חברו הגיע לכאלה השגות רוצה גם הוא להגיע אליהן.

זה נכון, אבל מעולם היה סיני ועוקר הרים, בקיאות וחריפות, א"א לדרוש מהסיני שיהפוך לעוק"ה והפוך (אני לא חושב שהנצי"ב שאל א"ע למה אני לא חריף כר' יאשע בער מבריסק, וגם לא שה"בית הלוי" שאל א"ע למה אני לא מכיר את כל ספרות הגאונים מבבל כר' הירש ליב שחיבר פירוש על שאילתות דר' אחאי..., אלא אמרו אני מה שאני)

[יעקל]

עוד דבר מעניין, למה החיים הרוחניים נמשלו לספר (כהבנת הזוהר אית ספר ואית ספר) או כפשוטו של המקרא לסופר (היינו מי שסופר אותיות - מי שמעיין בספר בעיון רב) ?

[במסתרים]

מאמר החכם מעל אדם ע"ה שקנאת סופרים וגו'

מקור המאמר בגמרא.
ועיין viewtopic.php?t=1239

[יוסף חיים אוהב ציון]

פעם אמר לי ידיד שהמאירי אומר שקנאת סופרים אינה מעלה.

[יעקל]

פעם אמר לי ידיד שהמאירי אומר שקנאת סופרים אינה מעלה.

אתה יודע מה המקור לזה ?

[כדכד]

מקובל להסביר שבקנאה שאינה קנאת סופרים רוצה המקנא לשלול את מעלתו של זה שהוא מקנא בו: למה שלו יהיה ולי לא? אדאג שגם לו לא יהיה
ואילו קנאת סופרים היא כזו שהמקנא רוצה לרכוש גם לעצמו את מעלתו של זה שהוא מקנא בו ושואל: למה לי לא יהיה מה שלא יש? ומתוך כך לומד הוא יותר ומרבה חכמה.
מ"ש כת"ר שלכ"א יש כלים משלו זה נכון אבל אחד הכלים שהקב"ה הטביע באדם זה הרצון להשיג מה שאפשר להשיג ואם חברו הגיע לכאלה השגות רוצה גם הוא להגיע אליהן.

זה נכון, אבל מעולם היה סיני ועוקר הרים, בקיאות וחריפות, א"א לדרוש מהסיני שיהפוך לעוק"ה והפוך (אני לא חושב שהנצי"ב שאל א"ע למה אני לא חריף כר' יאשע בער מבריסק, וגם לא שה"בית הלוי" שאל א"ע למה אני לא מכיר את כל ספרות הגאונים מבבל כר' הירש ליב שחיבר פירוש על שאילתות דר' אחאי..., אלא אמרו אני מה שאני)

קנאת סופרים זה לא שהבקיא יקנא עצמו בחריפות של האחר אלא שהבקיא יתקנא בבקיאות של מי שבמעלה ממנו בבקיאות והחריף יתקנא במי שבמעלה ממנו בחריפות כאשר זה יגרום לו (לכ"א כדאית ליה) ללמוד יותר ולהשתדל יותר להשיג את המעלה הזו