פורום אוצר החכמה

שמעתי מתלמיד חכם גדול ונכבד שליט"א התיחסות להכינוס לנשים שנקבע בימים הקרובים ומתפרסם בחו"ל
ואמר שבדברי הגר"א איתא, שכינוס לנשים לא טוב, והתכנסות לנשים גורם ביניהן קנאה ותחרות
איפה דברי הגר"א הללו?

באיגרת הגר"א.

אראל כתב:שמעתי מתלמיד חכם גדול ונכבד שליט"א התיחסות להכינוס לנשים שנקבע בימים הקרובים ומתפרסם בחו"ל
ואמר שבדברי הגר"א איתא, שכינוס לנשים לא טוב, והתכנסות לנשים גורם ביניהן קנאה ותחרות
איפה דברי הגר"א הללו?

באיגרתו:
״ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס-ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית-הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית-הכנסת אי-אפשר להינצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים ולשון-הרע. ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג א): "אף שומע ושותק" כו'. וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל. ותישמר שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל. (נ"א: ששם מתדבקין הקליפות מאד וכל שכן בנשים), וכל הצרות והעוונות באים מזה. וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית- הכנסת, כי שם רואה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית, ומתוך זה באין ללשון- הרע ולשאר דברים.״

לכאורה עד כמה שכבר מתכנסים בין כה וכה,
באירועים אין ספור, חתונות וקניות וכו',
אין מקום לביקורת על כינוסי חיזוק.

נוטר הכרמים כתב:לכאורה עד כמה שכבר מתכנסים בין כה וכה,
באירועים אין ספור, חתונות וקניות וכו',
אין מקום לביקורת על כינוסי חיזוק.

חתונות וקניות, גם בימי הגר"א היה התכנסות
אם אתה מתייחס להכינוס המיועד בחו"ל
אני לא מסכים אתך
כינוס גדול ואדיר של רבבות נשים [חרידיות] בלבד, כזה שמתכוננים [אני לעצמי מסופקני מאוד אם יצליח בכלל..], עדיין לא היתה ולא נהייתה מעולם

אראל כתב:

נוטר הכרמים כתב:לכאורה עד כמה שכבר מתכנסים בין כה וכה,
באירועים אין ספור, חתונות וקניות וכו',
אין מקום לביקורת על כינוסי חיזוק.

חתונות וקניות, גם בימי הגר"א היה התכנסות

כמדומני שבאגרת שם כתוב ג"כ שלא תלך לחנות אלא ע"י שליח.
---
אגב, ר' ישראל שלום לוריא מירושלים (השווער של ר' חיים גריינמן ור' אברהם יעקב זלזניק זצ"ל), היה יוצא מבית הכנסת אחרי תקיעות דמיושב קודם הקדיש, נעמד בפתח העזרת נשים וצועק נו, נו, עד שבנות משפחתו שהגיעו לתקיעות יצאו משם לביתם.

יבנה כתב:

אראל כתב:שמעתי מתלמיד חכם גדול ונכבד שליט"א התיחסות להכינוס לנשים שנקבע בימים הקרובים ומתפרסם בחו"ל
ואמר שבדברי הגר"א איתא, שכינוס לנשים לא טוב, והתכנסות לנשים גורם ביניהן קנאה ותחרות
איפה דברי הגר"א הללו?

באיגרתו:
״ועיקר הגדר בבדידות, שלא תצא חס-ושלום מפתח ביתך חוצה, ואף בבית-הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית-הכנסת אי-אפשר להינצל מקנאה, ולשמוע דברים בטלים ולשון-הרע. ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג א): "אף שומע ושותק" כו'. וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל. ותישמר שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל. (נ"א: ששם מתדבקין הקליפות מאד וכל שכן בנשים), וכל הצרות והעוונות באים מזה. וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית- הכנסת, כי שם רואה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית, ומתוך זה באין ללשון- הרע ולשאר דברים.״

אני לא מצליח להבין ולעכל את מה שכתוב כאן.
א. ההתייחסות הכללית ליצור ששמו: אשה.
ב. אשה אמורה לשבת כל חייה בבדידות? בין גברים אסור לה להיות, ובין נשים אסור לה להיות. שתשב לבד נעולה בבית כל חייה?

ראה דברי הרמב"ם בהל' אישות פי"ג הי"א (ובהמשך).

מה נוסף ברמב"ם (הידוע) על מה שאני רואה לפניי בגר"א?
הגר"א מספיק גדול גם אם לא היה לו חבר הרמב"ם.
אמרתי שאיני מבין ולא מצליח לעכל את מה שכתבתי.
עוד גברא רבא שאומר כך לא עוזר לי.

אשאל מעוד כיוון:
דבריהם תקפים גם לנשים דידן?
בזמננו ומקומנו זה נכון? זה שייך? זה אפשרי?

אם לא, אז אוכל להניח שבזמנם היו הנשים אחרות והם דיברו על נשים של זמנם.
וגם ההנחה הזו צע"ג.

לא הבנתי. ברמב"ם מפורש שאשה לא בבית סוהר, והיא יצור חברותי. גם הגר"א לא מדבר מצד הדין אלא מצד גדר לעבירה.
ובזמנינו הרי פשיטא שלא שייך כי בעז"נ בבתי כנסת בזמנינו אין כלל דיבורי לה"ר ורכילות. ובדרך כלל לא מדברים כלל. ואכשר דרא.
והגר"א החמיר מאד באיסור דיבור חול בשבויו"ט ולכן החמיר גם כאן בשבת ביותר, אבל לא נראה להחמיר על נשים במקום צער יותר מעיקר ההלכה שלא ידברו דברים האסורים.
וצריך לדעת שבשרות שנים האחרונות נעלם מהעולם כמעט צורת הדיבור לה"ר שהייתה נפוצה בעבר בכמות באיכות... וברשמיות, שהיו יושבים ומרכלים וטוחנים את כל השכונה לפרטי פרטים, כמו שהה מצוי עד לפני כחמישים שנה.
עד שהתבססה הפהפכה שעשה הח"ח זי"ע, ולכן כ"ז שייך הרבה פחות.

שמואל שלומוביץ כתב:לא הבנתי. ברמב"ם מפורש שאשה לא בבית סוהר, והיא יצור חברותי. גם הגר"א לא מדבר מצד הדין אלא מצד גדר לעבירה.
ובזמנינו הרי פשיטא שלא שייך כי בעז"נ בבתי כנסת בזמנינו אין כלל דיבורי לה"ר ורכילות. ובדרך כלל לא מדברים כלל. ואכשר דרא.
והגר"א החמיר מאד באיסור דיבור חול בשבויו"ט ולכן החמיר גם כאן בשבת ביותר, אבל לא נראה להחמיר על נשים במקום צער יותר מעיקר ההלכה שלא ידברו דברים האסורים.
וצריך לדעת שבשרות שנים האחרונות נעלם מהעולם כמעט צורת הדיבור לה"ר שהייתה נפוצה בעבר בכמות באיכות... וברשמיות, שהיו יושבים ומרכלים וטוחנים את כל השכונה לפרטי פרטים, כמו שהה מצוי עד לפני כחמישים שנה.
עד שהתבססה הפהפכה שעשה הח"ח זי"ע, ולכן כ"ז שייך הרבה פחות.

וכנראה גם בזכות שכל הנשים והנערות יודעות לקרוא ולהתפלל,
מה שלא היה בכל המקומות, כידוע.