בתשובת מעיל צדקה (סי' יד) כתב כי דברי העטרת זהב שביאר את איסורו של הט"ז לאסור מילת נכרי שלא לשם גירות, הם על פי דברי הזוהר שיוסף חטא במה "שהחתים אות הברית קודש במצריים, ואף שכוונתו היתה לש"ש - להכניסם בברית על כורחם - אפילו הכי נענש". מכל שכן שאסור למול גוי ללא כוונת גירות, שגרע טפי. חיפשתי את דברי הזוה"ק הנ"ל ולא מצאתי
בספר אספקלריא (ברית מילה) להרב קלאר כתב: הנה ראיתי מעירים שלא נמצא כן בזוה"ק, וכן הגר"א שהיה גדול בקבלה הסכים לדברי הש"ך להיתר ולא העיר מזוה"ק רק בשאר ספרי קודש נמצא מזה כפי שכותב השפ"א מקץ תרל"ו. האמנם ?!
יש לציין כי בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ג יו"ד סי' יב) הכריע את מחלוקתם של הש"ך והט"ז על פי מקור זה, וז"ל: "אם כן דברי הקבלה יכריעו ובפרט שכך הוא בזוהר הקדוש"