כתב הגר"א: במס' כלים ("אליהו רבה" פט"ז מ"ז ד"ה 'וגנוגנית העני'): "אלא הא דאמר הרמב"ם אומן נקרא עני לא נראה אלא של עני ההולך בחמה" עכ"ל.
וכן התפארת ישראל (יכין, שם) כתב: "אולם להר"מ והר"ש כל בעל מלאכה נקרא בתנ"ך בשם עני, שנאמר כי עני הוא...".
בכבוד זה מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות. לא רואה כאן כל קשר לכך שאומן נקרא עני, וכ"ש לא לשון זו.כדכד כתב:איפה הרמב"ם כתב את זה? בפירוש המשניות למשנה שציינת לבאר מהי "גנוגנת העני"
איתן נוי כתב:וגנונת העני, מגן של פועל והוא נגזר מן אמרו גנון והציל, והכוונה בו הסככה שעושה הפועל על ראשו בזמן שעובד בשמש
כדכד כתב:דומני שהרב במסתרים ביאר כבר מה שהיה צריך.
עכ"פ הגר"א והתפא"י באים לבאר את המשנה "וגנוגנת העני" והם מציבים את פירושם מול פי' הרמב"ם שמפרש שהגנוגנת מגינה על האומן כשעוסק במלאכתו והטעם לכך שנקראת גנוגנת העני היא שסתם אומן נקרא עני.
יש לעיין בגי' פיהמ"ש להרמב"ם שהיתה לפניהם אם כתוב שם אומן או פועל
עיין תוספות בבא מציעא ריש פרק ששיאיתן נוי כתב:האם יש הבדל בין "אומן" לבין "פועל"?
במסתרים כתב:עיין תוספות בבא מציעא ריש פרק ששיאיתן נוי כתב:האם יש הבדל בין "אומן" לבין "פועל"?
איתן נוי כתב:כאמור כותב "פועל" ולא "אומן"
במסתרים כתב:איתן נוי כתב:כאמור כותב "פועל" ולא "אומן"
א. פירוש המשנה נכתב בערבית ואין לדייק בלשון המתרגם.
ב. התוספות באו לפרש השינוי בלשון המשנה בשני פרקים קרובים, ולא מפני כן מוכרח שבכל מקום שנקט מפרש את אחד מהם התכוון לו דווקא.
לדין המשנה שלך אין נפק"מ והאחרונים לא כיוונו לדקדוק זה כלל אלא למי שעושה מלאכה בכל שם שיש לו (מסתמא תפסו את מה שהיה בנוסח הרמב"ם לפניהם, וגם אם לא אין כלום).
(כשציינתי לתוספות שקלתי אם יש צורך להבהיר שאין נפק"מ לכאן.)
כדכד כתב:אולי יש הבדל בין נוסחת התרגום שמר העתיק ממנו לזה של השאר?
הוגה ומעיין כתב:קצת תמוה שמתפלפלים ומדייקים את לשון הרמב"ם, בעוד שהדברים מפורשים בדבריו מיד אחר כך: "ועני שם הפועל, אמר יתעלה 'כי עני הוא'".
(לגוף דקדוק המינוח, הרמב"ם נוקט "אלצאנע" שהוא "עושה המלאכה").
במסתרים כתב:איתן נוי כתב:כאמור כותב "פועל" ולא "אומן"
א. פירוש המשנה נכתב בערבית ואין לדייק בלשון המתרגם.
ב. התוספות באו לפרש השינוי בלשון המשנה בשני פרקים קרובים, ולא מפני כן מוכרח שבכל מקום שנקט מפרש את אחד מהם התכוון לו דווקא.
לדין המשנה שלך אין נפק"מ והאחרונים לא כיוונו לדקדוק זה כלל אלא למי שעושה מלאכה בכל שם שיש לו (מסתמא תפסו את מה שהיה בנוסח הרמב"ם לפניהם, וגם אם לא אין כלום).
(כשציינתי לתוספות שקלתי אם יש צורך להבהיר שאין נפק"מ לכאן.)
איתן נוי כתב:הוגה ומעיין כתב:קצת תמוה שמתפלפלים ומדייקים את לשון הרמב"ם, בעוד שהדברים מפורשים בדבריו מיד אחר כך: "ועני שם הפועל, אמר יתעלה 'כי עני הוא'".
(לגוף דקדוק המינוח, הרמב"ם נוקט "אלצאנע" שהוא "עושה המלאכה").
נכון מאוד.
אך שים לב ששאלו כאן על הלשון אותו צטטו הגר"א והיכין ולא על עיקר התוכן. ובכך תוסר תמיהתך!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים