מקור המשל בעניין הכלב המוצץ דם מחניכיו

[הקיק]

בס"ד. בסמ"ק בסוף מצוה יט העוסקת בעניין איסור החמדה והתאווה מביא המחבר משלים ודברי מוסר, ובהם: 'גם המשילו חכמים הנהנים בו [=בעולם הזה] לכלב המגרם עצם ומוצץ דם מחניכיו, וסבור שמן העצם הדם יוצא - וזהו מחניכיו'. המשל הזה מצוטט בכמה ספרי מוסר מתוך הסמ"ק, ואשמח לדעת אם מישהו מחכמי הפורום מכיר את מקורו. הק' יואל

[מה שנכון נכון]

מבחר הפנינים שער הפרישות מעוה"ז. (ומקורו שלו מספרות האדב הערבית. על פתגם זה ראה רצהבי סיני קג עמ' כז, אך אינו דומה לגמרי).