פורום אוצר החכמה

מחפש את המקור לסיפור חז"ל על הלוחמים שהיו עומדים על החומות במלחמה נגד הרומאים ומרוב גבורתם היו בועטים בחזרה או זורקים עם הידיים בחזרה את הבליסטראות שהעיפו עליהם הרומאים

איכ"ר ב, ד (בן כוזיבא בא' מארכובותיו).

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כט - בכה תבכה בלילה; איכה ישבה בדד; נחמו
כל עמה נאנחים מבקשים לחם (איכה שם /א'/ י"א), כגון אביקה בן גביית (כשבאו השונאים להקיף את ירושלים עלה לו אביקה לראש החומה), שאין סוף לומר מה הייתה גבורתם, רצונך לידע מה (היה) [היתה] גבורתו של אביקה בן גבייתי, כשבאו השונאים להקיף את ירושלים עלה אביקה לראש החומה, וכשהיו משלחים את האבן בליסטרה כיון (שהאבוקה) [שהיה אביקה] רואה אותה באה להם אל החומה, מיד היה מתמרמר ובעט אותה ברגלו ומחזירה (אותה) עליהם, מה עשו השונאים, היו משלחים אותה לפנים, כדי שלא תכה את החומה, אלא תגיע לפני החומה, אביקה היה סבור שהייתה באה בחזקה, נתמרמר לצאת לדחותה עליהם ברגלו, ונפל בין החומות, (שהיה) [שהיו] שתי חומות לירושלים זו לפנים מזו, כיון שראו אנשי ירושלים שנפל אביקה נתפחדו, א"ל אביקה אל תיראו (סונבא) [סוכפא] היא, לא הוזקתי כלום, והם שוחטים לו פר וצולים אותו והוא אוכל, והולך לראש החומה והוא נלחם עמהם (כבתחילה) [כשם שהיה נלחם בתחלה].


ילקוט שמעוני איכה רמז תתרט
והיו נלחמים עם הכשדים ומפילים מהם חללים הרבה, והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן גבתרי, כשהיו אנשי החיל מקלעים באבנים גדולות להפיל החומה היה מקבלם בידו ומשליכן על בני החיל והורג מהם הרבה, עד שהתחיל לקבל האבנים ברגלו והיה מחזירן לחיל, וגרם העון ובאת הרוח והפילתו מן החומה ונבקע ומת, באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנסו הכשדים.

תודה רבה!