העדר מחזיקי תורה בימי חנוכה ופורים

[צבי-שפייר]

הבני יששכר כתב כמה פעמים (ראה בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ב סימן לז. דברים נחמדים, עניני חנוכה אות ב), וז"ל:

והנה על ידי העדר המחזיקים בימי מרדכי ואסתר וכן בימי החשמונאים היה העולם מתמוטט שלא היה לו על מה לעמוד, על כן כשהשם יתברך עשה להם ניסים בימי מרדכי ובימי מתתיהו ראו על כל פנים לתקן השני מועדים אלו חנוכה פורים שהם נגד נצ"ח הו"ד (פרי עץ חיים שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ד). ונקראים ברכי דרבנן, מפני שהם מצות דרבנן, ותיקנו להרבות בצדקות על כל פנים במועדים האלו להחזיק לומדי תורה בכדי שלא יתמוטטו ח"ו הני ברכי דרבנן:

האם יש מקור לזה שהיה התרשלות בימי מרדכי ואסתר ובימי החשמנואים במחזיקי תורה באיזה מדרש וכו'?

[כן מסתבר]

הבני יששכר כתב כמה פעמים (ראה בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ב סימן לז. דברים נחמדים, עניני חנוכה אות ב), וז"ל:

והנה על ידי העדר המחזיקים בימי מרדכי ואסתר וכן בימי החשמונאים היה העולם מתמוטט שלא היה לו על מה לעמוד, על כן כשהשם יתברך עשה להם ניסים בימי מרדכי ובימי מתתיהו ראו על כל פנים לתקן השני מועדים אלו חנוכה פורים שהם נגד נצ"ח הו"ד (פרי עץ חיים שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ד). ונקראים ברכי דרבנן, מפני שהם מצות דרבנן, ותיקנו להרבות בצדקות על כל פנים במועדים האלו להחזיק לומדי תורה בכדי שלא יתמוטטו ח"ו הני ברכי דרבנן:

האם יש מקור לזה שהיה התרשלות בימי מרדכי ואסתר ובימי החשמנואים במחזיקי תורה באיזה מדרש וכו'?

לגבי פורים מפורש בגמ’ מגילה בפתיחתות למגילת אסתר על פסוק ’בעצלתים ימך המקרה’ שנתעצלו בתורה עי”ש, וכן נאמר שעילם זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד, אך איני יודע מנא ליה דהתמכי התעצלו, שמא הלומדים עצמם התעצלו

לגבי חנוכה נאמר בסנהדרין שהיתה השעה צריכה לחזק ענין שמירת שבת, וסקלו מי שרכב על סוס, אבל לא מצאתי על ענין לימוד תורה ספציפית

[צבי-שפייר]

הבני יששכר כתב כמה פעמים (ראה בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ב סימן לז. דברים נחמדים, עניני חנוכה אות ב), וז"ל:

והנה על ידי העדר המחזיקים בימי מרדכי ואסתר וכן בימי החשמונאים היה העולם מתמוטט שלא היה לו על מה לעמוד, על כן כשהשם יתברך עשה להם ניסים בימי מרדכי ובימי מתתיהו ראו על כל פנים לתקן השני מועדים אלו חנוכה פורים שהם נגד נצ"ח הו"ד (פרי עץ חיים שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ד). ונקראים ברכי דרבנן, מפני שהם מצות דרבנן, ותיקנו להרבות בצדקות על כל פנים במועדים האלו להחזיק לומדי תורה בכדי שלא יתמוטטו ח"ו הני ברכי דרבנן:

האם יש מקור לזה שהיה התרשלות בימי מרדכי ואסתר ובימי החשמנואים במחזיקי תורה באיזה מדרש וכו'?

לגבי פורים מפורש בגמ’ מגילה בפתיחתות למגילת אסתר על פסוק ’בעצלתים ימך המקרה’ שנתעצלו בתורה עי”ש, וכן נאמר שעילם זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד, אך איני יודע מנא ליה דהתמכי התעצלו, שמא הלומדים עצמם התעצלו

לגבי חנוכה נאמר בסנהדרין שהיתה השעה צריכה לחזק ענין שמירת שבת, וסקלו מי שרכב על סוס, אבל לא מצאתי על ענין לימוד תורה ספציפית

נראה לכאורה שהוא על פי הזוה"ק ח"א קעא, א, וכתבי האריז"ל, שהמלאך יגע בכף ירך יעקב וכו', שהרגליים הם כנגד מדת נצח והוד, וימי חנוכה הם תיקון לנצח והוד וכו'... וכמבואר בבני יששכר, ועוד. רק חשבתי אולי יש איזה מדרש וכו' על זה. יישר כח!