קוויטל על קבר צדיק

[אראל]

היות שנתהווה לאחרונה עיסקא וביזנס, שליחות קוויטלך לקברי צדיקים....

מישהוא יודע מקור לזה, או איזה אזכור למנהג הנחת פתקאות בקברים, האם נהגו כן בדורות עברו?, ואיפה שנהגו כן, האם נהגו לקרות בפה על הקבר בלבד, או אם להניחם ולהשאירם שמה

ובפרט, בקברים גאונים ופוסקים קדמונים, שבוודאי בחייהם בכלל לא ידעו קוויטל מהו

שמועה שמעתי בשם אחד מצדיקי הדור זצ"ל, שהתבטא ע"ז דהוי 'דורש אל המתים', האומנם?

[יבנה]

עי׳ הלכות קוויטל למרדכי ציון עמ׳ רמ״ו-רמ״ח שדן בזה.

[מחשבה אחת]

viewtopic.php?p=820120#p820120

[אראל]

עי׳ הלכות קוויטל למרדכי ציון עמ׳ רמ״ו-רמ״ח שדן בזה.

פרט לכמה מייסעלעך, לא מצאתי שם שום מקור רציני מספרים

[אראל]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=820120#p820120

לא מצאתי שם מאומה

אחת ידעתי, צוואת הה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר [נדפס בסו"ס ישמח ישראל]: ..... "ושלא ליתן קוויטעל, והיינו שיכריזו ויזהירו בשמי לבל יתן ח"ו שום איש או אשה בחור או נער או נשוי שום קוויטעל ותזהירו את העובר שירצה ליתן קוויטעל לבל יענש ח"ו כי מאוד מאוד אני מקפיד ע"ז".....

[מובן שהוא מדבר אודות הנחת קוויטל בתוך הקבר, בשעת הקבורה, ..., מן החסידים המקושרים להרבי, אבל סתם לשלוח שליחים להניח קוויטלעך על קברים, כמדומני שלא נהגו כן מעולם.... זה המצאה חדשה של הדור האחרון, יחד עם הצצת כל הסגולות שונות ומשונות הפורחות באויר......]

[כדכד]

הפוך בדיוק!
ודאי שנהגו ליתן קוויטלאך על קברי אדמו"רים. מה שהוא כותב זה שהוא באופן אישי הקפיד על כך.
עד כמה שהבנתי מקריאת תולדות אדמו"רים היו מכינים ליד הציון מקום לקוויטלאך

[ישראליק]

תשובות מנחת יצחק חלק ח, סימן נג

[ישראליק]

קוויטל.PNG (391.92 KiB) נצפה 1268 פעמים

[אראל]

הפוך בדיוק!

עד כמה שהבנתי מקריאת תולדות אדמו"רים היו מכינים ליד הציון מקום לקוויטלאך

לכה"פ מראה מקום אחד, בבקשה

[אראל]

קוויטל.PNG

ייש"כ
בדיוק מסופר 'יקריא את אשר כתב בקוויטל'... כלומר להקרות על יד הקבר, ולא להניח שם קוויטל ....

אגב, המספר הגה"ח ר' מרדכי גרובער ז"ל, היה דוד שלי!!
תלמיד מובהק לרבו הגה"צ מקאליב זצ"ל,
ואגב עוד, דודי הנ"ל, סירב בתוקף מללבוש 'שטריימל' לראשו עד סוף ימיו!

[כדכד]

הפוך בדיוק!

עד כמה שהבנתי מקריאת תולדות אדמו"רים היו מכינים ליד הציון מקום לקוויטלאך

לכה"פ מראה מקום אחד, בבקשה

לא מצאתי כעת

[ישראליק]

קוויטל.PNG

ייש"כ
בדיוק מסופר 'יקריא את אשר כתב בקוויטל'... כלומר להקרות על יד הקבר, ולא להניח שם קוויטל ....

אגב, המספר הרה"ח ר' מרדכי גרובער ז"ל, היה דוד שלי!!
תלמיד מובהק לרבו הגה"צ מקאליב זצ"ל,
ואגב עוד, דודי הנ"ל, סירב בתוקף מללבוש 'שטריימל' לראשו עד סוף ימיו!

ראיתי אותו לפעמים בביהמ"ד פאפא, ואכן זוכר אותו בלי השטריימל
ה"ה אביהם של האחים הגאונים גרובער, הרה"ג ר' יהודה ירחמיאל שליט"א, ועוד כמה, כמה מהאחים כבר נלב"ע

[אראל]

נכון, [זוגתו היתה אחותו של אבי אמי]
אם כי היה מספר הרבה סיפורי חסידים בשם רבו מקאליב הנ"ל, לא אהב להתקרא 'חסיד'.....

[אראל]

תשובות מנחת יצחק חלק ח, סימן נג

עיינתי בדבריו
הנה למעשה הוא לא מצא מקור וסמך למנהג הפתקאות, רק שקו"ט אם אריך להתפלל על הקבר ולבקש בקשות מן הצדיק, וע"ז סובב הולך כל התשובה
וע"כ חושבני לענ"ד, שבאמת אף אם נניח שיש מקום ליתן פתקא לצדיק הנקרא חיים גם אחר פטירתו לחייה"ע, עדיין מאן יימר שיש להניח דייקא על קברו?, הלא נשמת הצדיק אחר פטירתו הוא רוחני שאינו תופס מקום, וא"כ אף בכל מקום שהמתפלל נמצא שם, יוכל לכתוב פתקא להצדיק [ושמענו נוהגים לכתוב פתקא ולהניחו בתוך הספר של הצדיק, או בתוך ספר 'נועם אלימלך'], ועכ"פ ה'ביזנס' של ה'שליחות' למסור קוויטל וכו'.... אין לזה שום פירוש... כי בודאי ענין הקוויטל לצדיק שכבר נפטר אינו תופס בכלל 'שליחות'....

[דרומי]

לא מבין מה אתה רוצה. האם אתה חושב שמישהו לפתע המציא את זה? הרי ברור שכך נהגו אצל חסידים מאז ומקדם

[אראל]

לא מבין מה אתה רוצה. האם אתה חושב שמישהו לפתע המציא את זה? הרי ברור שכך נהגו אצל חסידים מאז ומקדם

אתה שואל מה אני רוצה?
כנראה שלא ידעת קרוא, הרי כתבתי מפורש, אני רוצה מקור כתוב בספרים
יש לך?

[דרומי]

ומצאתי ברשימותיי מה שהתייחס הרבי מליובאוויטש זיע"א לענין זה:

אחד מה'גבירים' שתרם למוסדות חב"ד בצפת, פעם דיבר עם רבינו באופן פרטי ושאלו: "למה לא התחתנתי? לקחו אותי לעמוקה, קברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל, המסוגל לענין הזיווג בתוך שנה, וכבר עברו תשעה חדשים מאז"!

רבינו שאלו האם השאיר שם פתקא עם בקשתו, והשיב ה'גביר' שאותו חסיד שלקח אותו לא אמר לו זאת.
בתגובה לכך אמר רבינו: "בבקשה תמסור לאותו חסיד, שבכל פעם שהולכים לקבר, רצוי ונכון להשאיר שם פתק. ואפילו באם אתה לא יכול לחזור לשם בגופך, תשלח לשם מישהו אחר שיניח פתק, כי זהו דבר גשמי שממשיך ענין רוחני".

וראה 'דברי תורה' להרה"צ ממונקאטש מהדורא קמא אות כז, עיי"ש.

[דרומי]

אגב, להפתקים שמניחים בכותל המערבי מצאת מקור?

[אראל]

ומצאתי ברשימותיי מה שהתייחס הרבי מליובאוויטש זיע"א לענין זה:

אחד מה'גבירים' שתרם למוסדות חב"ד בצפת, פעם דיבר עם רבינו באופן פרטי ושאלו: "למה לא התחתנתי? לקחו אותי לעמוקה, קברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל, המסוגל לענין הזיווג בתוך שנה, וכבר עברו תשעה חדשים מאז"!

רבינו שאלו האם השאיר שם פתקא עם בקשתו, והשיב ה'גביר' שאותו חסיד שלקח אותו לא אמר לו זאת.
בתגובה לכך אמר רבינו: "בבקשה תמסור לאותו חסיד, שבכל פעם שהולכים לקבר, רצוי ונכון להשאיר שם פתק. ואפילו באם אתה לא יכול לחזור לשם בגופך, תשלח לשם מישהו אחר שיניח פתק, כי זהו דבר גשמי שממשיך ענין רוחני".

וראה 'דברי תורה' להרה"צ ממונקאטש מהדורא קמא אות כז, עיי"ש.

אה!, ייש"כ

אגב, להפתקים שמניחים בכותל המערבי מצאת מקור?

הפתקים שמניחים בכותל המערבי, בקשה להשכינה הק' שלא זזה משם, כמו שאני מבקש מהקב"ה מן הסידור
מה זה קשור לקבר של צדיק?

[ישראליק]

קוויטל2.PNG (137.92 KiB) נצפה 1243 פעמים

סיפור מעניין:

קוויטל3.PNG (83.64 KiB) נצפה 1243 פעמים

[ישראליק]

הפוך בדיוק!

עד כמה שהבנתי מקריאת תולדות אדמו"רים היו מכינים ליד הציון מקום לקוויטלאך

לכה"פ מראה מקום אחד, בבקשה

לא מצאתי כעת

קוויטל4.PNG (161.13 KiB) נצפה 1234 פעמים

[אראל]

[quote="ישראליק"]

קוויטל2.PNG

לא כתוב במנחת יצחק שם שום רמז וזכר למה שמביא הנטעי גבריאל בשמו... 'יש נוהגין' לכתוב הבקשה 'ויש נוהגין' לכתוב רק שמם ושם אמם....

הוא לא מתייחס לזה כלל וכלל כנ"ל

[ישראליק]

הנט"ג מתייחס לעצם המנהג של הנחת הקוויטל על קברו של צדיק

[ישעיהו לוריא]

אז מה.
בנטעי גבריאל המהדורה החדשה שתצא לאור, יהיה כתוב סעיף חדש ובו כתוב:
ויש אומרין שאין במנחת יצחק מקור לכתיבת קוויטל כלל וכלל ויש חולקין, ונהרא נורא ופשטיה, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ויש לו על מה שיסמוך, ויש חולקין.

[ישראליק]

פטפוטי דאורייתא בעלמא, כי לי זה לא נוגע בכלל, כי אצלינו בברסלב כל ענין הפתקאות לא נהוג, כפי שאמר רבינו מוהר"ן מברסלב זי"ע:

ספר שיחות מוהר"ן - אות קנו
כשהיה באומאן שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין (שכג) על קברי אבותם שדרכם לצעק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג. ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה: אבי, אבי, בקול מר מאד ובתו תחיה היתה עומדת אצלו אז. ענה ואמר לה: האשה הזאת צועקת בכונה היטב אבי אבי, אבל אביה אינו בכאן כלל. ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו, לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו. כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים כי הרבה שרויים על קברם. על כן טוב להודיעם כדי שהם יודיעו לאביהם וכו' (שכד):‏
‏
ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי. אם אתה תבוא אצל הדלת ותצעק אבי אבי וכו' לא אשמע דבריך?! כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא. כי בודאי ישמע דבריו ויעזר ויושיע לו בכל מה דאפשר:‏

[אראל]

הברסלבאים?, הלא אינם יודעים כלל מה זה רבי חי..., ועל אחת כמה וכמה שאין להם השגה של מאומה בנושא 'קוויטלעך ופדיון למסור להרבי'....
כשהם על קבר הרבי באומאן הם מדברים עם מוהר"ן כמדבר איש אל רעהו.... לא בכת"ב ולא בכס"ף ...

[לעשות רצונך]

באמת מענין.
אולי זה נמשך מלהניח אבן על הקבר שעל זה כתוב להזכיר לנשמה שהיו [ויביאו המביאים המקור המדוייק]
וכנראה במשך הדורות כבר שכללו השיטה שגם הצדיק יקרא...

[גל של אגוזים]

כמדומני יש מכתב מרבי שמעון'לי מזעליחוב [בס' נהרי אש] בו מזכיר שמגזימין בגדלות הגר"מ שפירא בהנחת פתקאות על קברו...

ופעם ראיתי סיפור נפלא ב'במחיצתם' אודות הדעת סופר מפרשבורג זצ"ל אודות קויטל ששייך לנידון ואין פנאי להאריך.

[קרית מלך]

כמדומני שבקונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי מפורש הענין של הנחת קוויטל על ציוני הצדיקים. הרב 'דרומי' והרב 'לבי במערב' בודאי יכולים לסייע בענין לוודא האם נכון הדבר.

[לבי במערב]

כמדומני שבקונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי מפורש הענין של הנחת קוויטל על ציוני הצדיקים. הרב 'דרומי' והרב 'לבי במערב' בודאי יכולים לסייע בענין לוודא האם נכון הדבר.

כמדומה שלא מפורשת הנחת הקוויטל, אך אכן מבוארת שם השראת רוח הצדיק במקום מנוחתו (כמפורש כבר בזה"ק, לתשומת לב הרב 'אראל').

הנחת הקוויטל הוא מנהג ותיק וידוע (וגם נז' בפירוש - לכל המאוחר - כבר גבי תקופת כ"ק אדמו"ר הצ"צ מליובאוויטש נ"ע).

[אראל]

ייש"כ לכל המשיבים
נתעודדתי ע"י כולכם לשלוח קוויטל לקבר צדיק, ביד בני שיחי' הנוסע היום בשטומ"צ ...

[כדכד]

ולאו כהן הוא מר?

[במסתרים]

חושבני לענ"ד, שבאמת אף אם נניח שיש מקום ליתן פתקא לצדיק הנקרא חיים גם אחר פטירתו לחייה"ע, עדיין מאן יימר שיש להניח דייקא על קברו?, הלא נשמת הצדיק אחר פטירתו הוא רוחני שאינו תופס מקום, וא"כ אף בכל מקום שהמתפלל נמצא שם, יוכל לכתוב פתקא להצדיק

וא"כ תשאל כבר על כל ההליכה למקום קבורתו

[לבי במערב]

ולאו כהן הוא מר?

יש מקברות־הצדיקים שהכהנים יכולים לגשת עד גדר הציון ממש (והנחת הפתקא מוסרים ע"י ישראלים שעמם).

[לבי במערב]

וא"כ תשאל כבר על כל ההליכה למקום קבורתו

כנ"ל,

שבקונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי מפורש הענין

[ד]השראת רוח הצדיק במקום מנוחתו[,] כמפורש כבר בזה"ק

[במסתרים]

דברתי לשיטתו

כנ"ל,

וא"כ תשאל כבר

[אראל]

דברתי לשיטתו

כנ"ל,

וא"כ תשאל כבר

קושיא מעיקרא ליתא
תפלה על יד קבר הצדיק, מתקבלת, מפני שהמקום אדמת קודש הוא, לא שמבקשים מן הצדיק,
ועי' או"ח סי' תקפא סעי' ד' בנו"כ, ובש"ך יו"ד סי' קעט סקט"ו

אבל קוויטל? במתים חפשי, אינם קוראים עוד קוויטלעך.....

ואגב, נזכרתי במעשה בעשיר אחד שציוה שאחרי מותו יקברו עמו את כל כספו וזהבו..., באישון לילה בתוך השבעה, בא אחד וקרדומו בידו, והתחיל לחפור בקבר הטרי של העשיר המושכב שמה, וסביבו כל אוצרותיו.... כמובן שהמשטרה בא ותפסו אותו, והוליכו למשמר, בעת עמדו למשפט, טען לפני השופט, כי הסיבה שחפר שמה לא שח"ו רצה לפגוע ולגזול ... אלא היות שנשאר אצלו טשעק שקיבל מן העשיר ההוא לפני מותו ועדיין לא הספיק לשחרר את הטשעק בבאנק, וע"כ חפר בקברו צו דעפאזיטן דעם טשעק.....

[צופה_ומביט]

מפורש בגמרא ופוסקים שלא כך אלא שגם מבקשים מהצדיק הנפטר שימליץ טוב ויתפלל, וכ"ז במקום מנוחתו, וכפי שכתבתי למעלתו באישי כבר אתמול. והדברים ארוכים וידועים.
אכן באו"ח במקומות הידועים החמירו הפוסקים, אבל במקור העניין ביו"ד בהלכות דורש אל המתים נמצא להדיא לקולא, וכן בדרכי משה עצמו באו"ח שהוא מקור ההלכה וציין לגמרא בסוטה, וכן מובא שם בנו"כ נוסחאות התפילות הקדומות על הקברים שיש בהן לשונות של פניה אל המתים. ובזוה"ק שאלו ותירצו עניין זה, שהוא כמו שהלכו אליו בחייו שיבקש רחמים ובמותו קרוי חי, וכאמור הדברים ארוכים וידועים, וכך מנהג ישראל.

לגבי קוייטל זה כבר עוד עניין.
וגם בזה, כמדומה שהמאמין שנשמת הצדיק שורה על קברו לשמוע שם הבקשות לתפילה יותר משאר מקומות יכול גם להבין שהצדיק רואה את הקוויטל שם. ובפרט שעניין הקוויטל אינו הזכרת שם בעלמא בכתב, אלא הרבה יותר מזה, וגם הוא עניין של נשמות ואותיות ושם, וכפי שמוכח מהמעשה שכתבתי למעלתו באישי אתמול, שצדיקים הבחינו על קוויטל אם כבר נקרא על ידי צדיק אחר.

[אראל]

מפורש בגמרא ופוסקים שלא כך אלא שגם מבקשים מהצדיק הנפטר שימליץ טוב ויתפלל, וכ"ז במקום מנוחתו, וכפי שכתבתי למעלתו באישי כבר אתמול. והדברים ארוכים וידועים.
אכן באו"ח במקומות הידועים החמירו הפוסקים, אבל במקור העניין ביו"ד בהלכות דורש אל המתים נמצא להדיא לקולא, וכן בדרכי משה עצמו באו"ח שהוא מקור ההלכה וציין לגמרא בסוטה, וכן מובא שם בנו"כ נוסחאות התפילות הקדומות על הקברים שיש בהן לשונות של פניה אל המתים. ובזוה"ק שאלו ותירצו עניין זה, שהוא כמו שהלכו אליו בחייו שיבקש רחמים ובמותו קרוי חי, וכאמור הדברים ארוכים וידועים, וכך מנהג ישראל.

לגבי קוייטל זה כבר עוד עניין.
וגם בזה, כמדומה שהמאמין שנשמת הצדיק שורה על קברו לשמוע שם הבקשות לתפילה יותר משאר מקומות יכול גם להבין שהצדיק רואה את הקוויטל שם. ובפרט שעניין הקוויטל אינו הזכרת שם בעלמא בכתב, אלא הרבה יותר מזה, וגם הוא עניין של נשמות ואותיות ושם, וכפי שמוכח מהמעשה שכתבתי למעלתו באישי אתמול, שצדיקים הבחינו על קוויטל אם כבר נקרא על ידי צדיק אחר.

נא נא, משום מעשה שהיה אין למידין ממנה... ובפשטות אין הצדיק קורא קוויטלעך אחר פטירתו, יש אולי ענין של הזכרה, הזכרת השם זה אותו ענין של תפלה על פלוני, אצל ציון הצדיק, וכל התירוצים שנאמרו בענין תפלה על קברי צדיקים, לתרץ האיך מתפללים לאמצעי, אבל בודאי שהתירוצים לא מועילים כי אם לתרץ על ענין התפלה, ובכלל זה להזכיר שם שמתפללין על פלוני בן פלונית הנזקק לישועה, לא שהצדיק לוקח קוויטלעך כבחיים חיותו, כמו שפשוט הוא שהצדיק אינו רוקד מצוה טאנץ במקום קברו
וידוע כשהרבנית מסאטמאר אלטא פיגא ט"ב ז"ל העבירה עצמות אביה הה"צ ר' אביגדור שפירא ז"ל מטשנסטחוב בפולין לביה"ח סאטמאר בניו דזשורסי ארה"ב, והקימה אהל על קברו החדש, אז התחילה לארגן נסיעות וקוויטלעך לקבר אביה, התבטא בעלה הה"ק מסאטמאר בבדיחותא.., ששכחה ליקח את המשקפיים ונשארו בטשנסטחוב...

לאחרונה כשהייתי בבית החיים, ראיתי משוגעת חדש, אנשים הבאים לבקר אצל קברי הוריהם 'להזמין' אותם להשתתף בשמחת צאצאיהם [ומקורו מהזוה"ק כנודע], משאירים במקום הקבר 'כרטיס הזמנת חתונה' מפוארת ומקושטת לכבוד האבא\הסבא מעולם העליון.... איזה טפשות!!

[צופה_ומביט]

נראה למעלתו שמה שכתבתי על עניין הקוויטל לקחתי ולמדתי מהמעשה הזה ומשם כל מקורו אצלי? ובכן, כמובן שלא. רק הבאתי המעשה כדוגמא והוכחה.
העיקר הוא שקוויטל אין עניינו רק לכתוב את השם וההצטרכות כי הצדיק לא שומע טוב או כדי שלא ישכח כהרף עין.

אם מה שהצדיק יודע מצער מקורביו הוא בגדר "ידע אבונא בצערא דידן" אי"צ לילך אצל קברו ולא לבקש בפה שום דבר. ובהכרח שיש איזה עניין של שמיעת הדיבור אליו גם לאחר מותו. [אגב, כך בכל מת בשעת הספדו קודם הקבורה, אחים לי בהספדאי דהתם קאימנא, והרי גופו מת, אלא שנשמתו שם, והיא השומעת והיא הרואה]. א"כ מהיכן ברור למעלתו שאין יותר עניין של ראיית הנעשה על קברו?

מעלתו מדבר על תפילה לאמצעי כאילו שזה היה העניין כאן. ולא היא. העניין הוא שהצדיק עדיין שומע הבקשה לתפילה הנאמרת אליו על מקום מנוחתו כבחיים חיותו. מדוע לשמוע הוא כן יכול ולראות הוא לא יכול? ואין הכוונה רק משום ששניהם חושים [לאפוקי ריקוד הוא פעולה], אלא כנ"ל כי גם קוויטל אין עניינו רק ראיה במקום שמיעה, אלא ענייני אותיות השם והנשמה. ואמנם יתכן שלאחר התפשטות הצדיק מגופו כבר יכול הוא לעסוק בזה גם בלי לראות בעיניו את אותיות השם, אבל מי אמר שאין בכתיבת השם והנחתו על הקבר משום תוספת לדבר?

בקיצור, קודם צריך להבין בכלל מהו קוויטל ואז נוכל לדון האם יש או אין בו נפק"מ לאחר מיתה ועל הקבר.

וגם אם הרה"ק מסאטמאר לא אחז מזה, אין זה אומר שדעתו מוסכמת.