כתב ה'שם משמואל':
ומובן דמאחר שניתנה רשות למשחית צריך שמירה לבל יתפשטו לבלבל ולהטריד את כל הקרב לתורה ולתפלה אף בפשיטות, אך בשמירת המשפט מתקנין זה שלא יתפשטו יותר מכולם, ובספר המגיד לבית יוסף (.....) מפורש כמה מלפניה. אך אף שכבר זכה האדם לשקע כל רעיונותיו בתורה, והצליח להשיג מה שלא השיג, ולתקן כל הדעת וליישר כל המעשים, עוד כוחות החיצונים רודפין אחריו להכניס בו גיאות וכדומה, וכבש"ס (סוכה נב, א) ובתלמידי חכמים יותר מכולם, ובספר המגיד לבית יוסף מפורש כמה פעמים (ראה פרשת בראשית ד"ה אור ליום השבת, פרשת בשלח ד"ה אור לט"ו בשבט ועוד) שהזהירו המגיד מכוחות החיצונים שרודפין אחריו, וזה מתקנין בדינין שלאחריה.
היכן דברי המגיד הללו?