תפילת שבת ביום חול

[איתן נוי]

האם יש מי שמדבר על דין מי שהתפלל בטעות ביום חול תפליה של שבת כיצד ינהג?

[במסתרים]

פשיטא שיחזור ויתפלל.
לא עדיף ממי שחיסר ברכה אחת מן התשע עשרה.

[איתן נוי]

פשיטא שיחזור ויתפלל.
לא עדיף ממי שחיסר ברכה אחת מן התשע עשרה.

אני לא שואל מה צריך לעשות.
אני מחפש מקור לכך.

[במסתרים]

בשׁורה השניה נתתי לך מקור

[עזריאל ברגר]

מאוד מפתיע שהפוסקים שעסקו בזה בסוף סימן קח - לא התייחסו במפורש לשאלה זו, אלא רק כתבו שזה שהוסיף את הברכה של שבת - אינו נחשב הפסק. וי"א שנחשב הפסק וכו'.

[במסתרים]

[כתבו שיש בו מחלוקת וכו' כצ"ל]

כי מילתא דפשיטא היא שלא התפלל. רק כאשר התפלל כל הברכות כתיקנן אלא שהוסיף דבר שאינו מענין היום דנו אם הוא הפסק.

[עזריאל ברגר]

מעניין שכתבו בכמה ספרים שהטועה ואמר במשך השנה "המלך הקדוש/המשפט" - חשבינן ליה כמוסיף ולא יחזור.
למרות שמסברא יותר נראה לומר שהוא משנה ממטסע שטבעו חכמים בברכות, ובפרט ב"המלך המשפט" שהחסיר את הצדקה.
וצ"ע.

[לבי במערב]

מעניין שכתבו בכמה ספרים שהטועה ואמר במשך השנה "המלך הקדוש/המשפט" - חשבינן ליה כמוסיף ולא יחזור.
למרות שמסברא יותר נראה לומר שהוא משנה ממט[ב]ע שטבעו חכמים בברכות, ובפרט ב"המלך המשפט" שהחסיר את הצדקה.
וצ"ע.

להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק א

דאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:

וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.

ולכאורה בנדו"ד עדיף טפי, שהוא נוסח מתקנת חכמים.

[עזריאל ברגר]

מעניין שכתבו בכמה ספרים שהטועה ואמר במשך השנה "המלך הקדוש/המשפט" - חשבינן ליה כמוסיף ולא יחזור.
למרות שמסברא יותר נראה לומר שהוא משנה ממט[ב]ע שטבעו חכמים בברכות, ובפרט ב"המלך המשפט" שהחסיר את הצדקה.
וצ"ע.

להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק א

דאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:

וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.

ולכאורה בנדו"ד עדיף טפי, שהוא נוסח מתקנת חכמים.

לכאורה כאן גרע מאוד, כי חכמים תיקנו לומר בימים אלו כך ובימים אלו כך.

[לבי במערב]

טוב, לכאורה - באובנתא דליבא תליא מילתא...
[ולפענ"ד פשטות הפוסקים מסייעתני].