פורום אוצר החכמה

האם והיכן נזכר במקרא או בדברי חז"ל, חשיבות החשק וה'תאווה' לעשות את רצון הקב"ה ואת מצוותיו.
במזמור קיט אומר המשורר על עצמו עד כמה הוא נתאווה לקיים את מצוות הקב"ה, כמו:
(כ) גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת:
(מ) הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:
(קלא) פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי:

אבל עדיין לא שמענו במפורש על חשיבותה ומעלתה של 'תאווה' זו.

יפה, ייש"כ.
ואשמח לעוד מ"מ.

ברכות סא

אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו

חד ברנש כתב:במזמור קיט אומר המשורר על עצמו עד כמה הוא נתאווה לקיים את מצוות הקב"ה,
אבל עדיין לא שמענו במפורש על חשיבותה ומעלתה של 'תאווה' זו.

במה שונים המ"מ הנוספים שהובאו?

בפשוטו זהו תוכן פרשת פסח שני - שהאנשים התאוו לקיים המצוה ולכן טענו 'למה נגרע'.

זוה"ק תרומה ק"נ ע"ב

וְלֵית רְעוּתָא טָבָא דְּיִתְאֲבִיד מִקַּמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כַּךְ, זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דִּמְהַרְהֵר הִרְהוּרִין טָבִין לְגַבֵּי מָארֵיהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד לוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק לֵיהּ רְעוּתֵיהּ כְּאִילּוּ עָבִיד

מעלת החשק והרצון לעשות את המצוות מפורשת בפסוק:

אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְו‍ֹתָיו חָפֵץ מְאֹד.

וגם ההמשך שם מלא משבחיו וזכותו.

ובזה יבואר סיום המזמור:
רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
דתאות הצדיק למצוות עומדת לו כנגד תאות הרשע לאבדו ולהרשיע.

למעשה, יעויין במסילת ישרים פרק יח בביאור מידת החסידות, והעולה משם שהחשק והרצון לעשות את מצוות ה' הוא הנקרא "חסידות" בלשון חז"ל בכ"מ.