הודעהעל ידי הוד_והדר » א' אפריל 28, 2024 9:13 pm
לדעתי נתערבו הדברים בכל מנהגים אלו.
יש שבת ויו"ט, שבת הבא אחר יו"ט
ויש שבת חול המועד
למעשה ברוב המקומות נוהגים בשניהם אותו דבר.
ואפרש שיחתי,
כששבת בא אחרי יו"ט לא נהגו בכמה ענינים, כדי שלא לבייש את החג, לדוגמא אמירת כגונא, ענינו אחרי ימות החול, וכשמגיעים לשבת מיו"ט השמיטוהו בהרבה מקומות. וכן ענין אמירת שלום עליכם, כי בשבת יש ענין המלאכים משא"כ ביו"ט, ולכן השמיטוהו בשבת הבא אחרי החג.
אבל בשבת חול המועד שיש ימי חול המועד לפניה [אכן בשבת חול המועד שבא מצורף לימי החג דינו אמור להיות כשבת הבא אחר החג], למה לא יאמרו.
וכעת יתחיל הדיון מה דין חול המועד בעצם, לדוגמא האם גיהנם שובת אז כמו בשבת ור"ח או יום טוב [גם ביו"ט ובר"ח עצמה יש דיון בזה בספרים].
לדוגמא, יש מנהגים בשבת ויו"ט משמיטין בתפלה 'ומדינה של גיהנם', כי הגיהנם אינו שובת, האם משמיטים אותה גם בחול המועד?
ויש להאריך בכל זה.